במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפומות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים. | במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפומות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים. |