שינויים

===שיווק מזון לילדים===

===שיווק מזון לילדים===

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות ל[[תזונה לא בריאה|מזונות לא בריאים]] ו[[משקאות ממותקים]] בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

>

>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, [[מזון מהיר|מסעדות מזון מהיר]] וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, [[מזון מהיר|מסעדות מזון מהיר]] וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.  

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, [[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים בסוכר]] וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם פרסום סמוי דרך מסרים שיווקים בתוכניות, במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, כאשר השחקנים שותים או אוכלים משקה של חברה מסויימת.  

בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען העיתונאי [[אריק שלוסר]] כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזדמנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.

בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען העיתונאי [[אריק שלוסר]] כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזדמנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.