שינויים

==אמון בכלכלה==

==אמון בכלכלה==

===השפעת תמריץ כלכלי על הנכונות לשקר===

===השפעת תמריץ כלכלי על הנכונות לשקר===

יש דעות חלוקות לגבי הנכונות של אנשים לשקר כאשר יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת.  "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי (בפרשנות מצומצמת מאד של מיקסום תועלת כלכלית). הכלכלן גרי בקר ניסח עקרון דומה לגבי נכונות של אנשים לבצע רמייה, פשע או פגיעה באחרים כאשר הדבר משתלם מספיק, לפי עקרונות של [[תועלת שולית פוחתת]] שבה משחקים תפקיד גודל הפרס עקב ביצוע העבירה, הסיכוי להתפס וגודל העונש.  

יש דעות חלוקות לגבי הנכונות של אנשים לשקר כאשר יש להם אינטרס כלכלי לעשות זאת.  "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי (בפרשנות מצומצמת מאד של מיקסום תועלת כלכלית). הכלכלן גרי בקר ניסח עקרון דומה לגבי נכונות של אנשים לבצע רמייה, פשע או פגיעה באחרים כאשר הדבר משתלם מספיק, לפי עקרונות של [[תועלת שולית פוחתת]] שבה משחקים תפקיד גודל הפרס עקב ביצוע העבירה, הסיכוי להיתפס וגודל העונש.  

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.

הכלכלן [[אמרטיה סן]] ביקר את הרעיון של אדג'ווארת' בשנת 1977. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה אנוכית, בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים.

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגטימית.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להיתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגטימית.  

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].