שינויים

נוספו 2 בתים ,  11:42, 27 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "להתפס" ב־"להיתפס"
שורה 24: שורה 24:     
===שפה ויצירת מיתוסים===
 
===שפה ויצירת מיתוסים===
היבט נוסף של השפה החדשה הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות. לכאורה דבר זה יכול להתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה וללכד אותה.
+
היבט נוסף של השפה החדשה הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות. לכאורה דבר זה יכול להיתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה וללכד אותה.
    
לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבו הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל וותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור לבמנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.  
 
לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבו הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל וותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור לבמנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.