47,332
עריכות
שינויים
←הפוליטיקה של העדפות מזון
==הפוליטיקה של העדפות מזון==
==הפוליטיקה של העדפות מזון==
===מסרים שתעשיית המזון מקדמת===
כמו עסקים אחרים, חברות המזון משתמשים ב[[לובי פוליטי|לוביסטים]], [[תביעות השתקה|תביעות]], תרומות כספיות, [[יחסי ציבור]], פרסום, חברויות והתאגדויות, פילנטרופיה, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה: <br />
(א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות. <br />
(ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה.<br />
(ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע.<br />
(ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות אקטיבית, לא של אכילת יתר.<br />
(ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה.<br />
(ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסייה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור.<br />
(ז) דיאטה היא עניין של אחריות אישית וחופש הבחירה.<br />
(ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי,<br />
(ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון נגד משהו ששום תזונאי, בין אם ממשלתי או פרטי, יעודד. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה. טקטיקות אלו הנן הדרך המקובלת לעשיית עסקים. הן אינן שונות מאלו של חברות מסחריות גדולות אחרות כגון תעשית התרופות ותעשית הסיגריות. אלא שהמוכרים של מוצרי מזון בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב כה רבה. אבל הן כן צריכות.
===הדגשת חופש הפרט של הצרכן===
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשית המזון פונים להפחדות מפני [[טוטליטריות]] ורגשות דומים כדי לטעון נגד משהו ששום תזונאי, בין אם ממשלתי או פרטי, יעודד. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה. טקטיקות אלו הנן הדרך המקובלת לעשיית עסקים. הן אינן שונות מאלו של חברות מסחריות גדולות אחרות כגון [[תעשיית התרופות]] ו[[תעשיית הסיגריות]]. שהמוכרים של מוצרי מזון בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב כה רבה. למרות שיש להן השפעה מהותית על הבריאות.
הציבור האמריקאי אינו יכול לבצע החלטות מושכלות לגבי בחירת התזונה שלהם ללא הבנה כיצד חברות המזון משפיעות על החלטותיהם. הדגש על הבחירה האישית משרת את האינטרסים של תעשית המזון מהסיבה הבאה: אם הדיאטה הנה תוצאה של רצונו החופשי של הפרט, אז הדרך היחידה לפתור את הבעיה של דיאטה גרועה הנה חינוך – ולא עידוד של שינויים סוציולוגיים אשר יעודדו נטיות אכילה יותר בריאות.
הציבור אינו יכול לבצע החלטות מושכלות לגבי בחירת התזונה שלו ללא הבנה כיצד חברות המזון משפיעות על החלטות שלו. הדגש על [[חופש הבחירה בשוק|הבחירה האישית בשוק]] משרת את האינטרסים של תעשית המזון מהסיבה הבאה: אם הדיאטה הנה תוצאה של רצונו החופשי של הפרט, אז הדרך היחידה לפתור את הבעיה של דיאטה גרועה הנה חינוך – ולא עידוד של שינויים חברתיים אשר יעודדו נטיות אכילה יותר בריאות.
התקשורת העסקית מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה ל[[חברות הסיגריות]] – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להימנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב שעישון הנו עניין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. הן משתמשות במדע כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארצות הברית. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל רגולציות על סיגריות בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.
דרך הסכתלות זו מתעלמת מכך שגם שיווק, פרסום, הקניית הרגלים בגיל צעיר והחדרת טרנדים שישפיעו על החברים של הילדים הן גם סוג של חינוך. בשנים האחרונות מתברר כי בגיל העשרה השפעת החברים על הילדים משמעותית לא פחות מהשפעת ההורים. החברות משתמשות מזמן ב"שיווק ויראלי" - כולל כיצד החברים שלך משפיעים על הרגלי הצריכה שלך.
בנוסף לכך ראיות מתוך שדות המחקר של [[כלכלה התנהגותית]] מצביעות על כך שגם כאשר מניפולציה כלשהי מוצגת ככזו בפני אנשים היא עדיין עלולה להשפיע. בספר [[האמת על באמת (ספר)|האמת אל באמת]] [[דן אריאלי]] מדגים כיצד נהגים מקובלים כמו "גילוי נאות" מצד יועצים שונים, לא תמיד משפרים את המצב. מי שמקבל את העצה מצד היועץ אמנם מתחשב בכך שהוא קיבל את העצה מפי מישהו שיש לו אינטרס זר, אבל במקביל היועצים מנפחים עוד יותר את ההגזמות שלהם שכן היבט גילוי נאות משחרר אותם עוד יותר מעכבות מוסריות שהיו להם בלעדיו.
===השוואה בין חברות המזון לחברות הסיגריות===
[[תקשורת עסקית|התקשורת העסקית]] מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה ל[[חברות הסיגריות]] – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להימנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב ש[[עישון]] הנו עניין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. [[הפרטת המחקר|הן משתמשות במדע]] כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארצות הברית. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל [[לובי פוליטי|לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות]] ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל [[מניעת עישון|רגולציות על סיגריות]] בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.
אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר [[מערכות מורכבות|מורכבת]]. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר [[עישון סיגריות|סיגריות]], כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: אל תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. [[מניעת עישון|הקמפיין נגד עישון]] התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות, ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום [[שינויי הרגלי תזונה]]. הוכחת ה[[תזונה בריאה|תועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים]] הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, לכן [[קידום תזונה בריאה|קידום תזונה יותר בריאה]] פרושו שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשיית המזון ותרגילי השיווק שלהם.
אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר [[מערכות מורכבות|מורכבת]]. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר [[עישון סיגריות|סיגריות]], כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: אל תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. [[מניעת עישון|הקמפיין נגד עישון]] התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות, ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום [[שינויי הרגלי תזונה]]. הוכחת ה[[תזונה בריאה|תועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים]] הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, לכן [[קידום תזונה בריאה|קידום תזונה יותר בריאה]] פרושו שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשיית המזון ותרגילי השיווק שלהם.