*'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבדואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבדואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגנונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבדואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבדואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים. | *'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבדואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבדואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגנונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבדואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבדואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים. |