שינויים

נוספו 20,203 בתים ,  09:13, 9 בספטמבר 2006
יבוא מויקיפידה, ערך שיצרתי שם, מתורגם מאנגלית וממקורות נוספים, יש מקום להרחבה כלכלית ואולי יצוא חזרה
[[Image:Time Bhopal.jpg|thumb|left|שער המגזין טיים על אסון בופאל]]
'''אסון בופאל''' ב־[[1984]] היה כנראה האסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה. הוא נגרם כתוצאה משחרור לא מכוון של 40 [[טון|טונות]] של [[מתיל איזוציאניד]] (MIC) מממפעל לייצור [[הדברת מזיקים|חומרי הדברה]] של חברת יוניון קרבייד, הודו, (כיום אברדי אינדסטריז, הודו) שממוקם בליבה של העיר [[בופאל]], במדינה [[הודו|ההודית]] [[מאדהיה פראדש]].

זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה־[[3 בדצמבר]] [[1984]], מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל וכבד מהאוויר. הגז נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בנסיון להמלט. הגז גם פצע בין 150,000 ל־600,000 איש, מתוכם מתו לאחר מכן לפחות 15,000 איש.

רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים בדרך כלל שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, [[דמעות|דמיעה]], [[בצקת העפעפים]], ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים תרמו חלק משמעותי לאסון.

החברה מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, אבל ה[[דם]] וה[[קרביים]] של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: [[עיוורון]] חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים ב פגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר [[2004]], העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח.

==רקע==
מפעל יוניון קרבייד הוקם בשנת 1969 והורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל.

התאונה הכימית התרחשה בעקבות חדירה של מים לתוך מיכל E610 שהכיל MIC, שנגרמה מכיוון שלוחות עם אטמי רצועות הוסרו ממיכל שכן לצורך תחזוקה. התגובה שהתחוללה גרמה להתחממות ניכרת של הנוזל בתוך המיכל (לטמפרטורה של מעל 200 מעלות). כתוצאה מכך הMIC שחרר כמות גדולה של גז רעיל, דבר שהוביל לפריצת חרום של ווסת לחץ. היו גורמים רבים שתרמו לתאונה זו, ואת כולם ניתן היה למנוע. בסדר כרונולוגי הם היו:

* ממסמכים שנתגלו לאחרונה, על ידי תהליך גילוי מסמכים במהלכה של תביעה נגד יוניון קרבייד על זיהום סביבתי בבית דין פדרלי מחוזי בניו יורק חשפו כי קרבייד ייצא למפעל ההודי "טכנולוגיה שלא נוסתה ולא הוכחה".
* שלא כמו מפעלי יוניון קרבייד בארה"ב, המפעלים של חברת הבת בהודו לא היו מוכנים לתקלות. לא הוכנו תוכניות פעולה להתמודדות עם תקריות בסדר גודל כזה. דבר זה כלל העדר של הודעה לרשויות המקומיות על הסכנות שמציבים החומרים שבהם השתשמשו במפעל בבופאל.
* דיווחים שהודפסו בחודשים שקדמו לאסון על ידי מדענים מתוך תאגיד יוניון קרבייד הזהירו מפני האפשרות של תאונה כמעט זהה לזו שהתרחשה בבופאל. הדיווחים זכו להתעלמות ולא הגיעו להנהלה הבכירה.
* בעקבות ירידה במכירות, פוטרו פועלים ובדיקות הבטיחות הפכו פחות ופחות תכופות.
* לא הותקנו לוחות עם אטמים שתפקידם למנוע ממים של צינורות שנוקו מלהגיע למיכלי ה-MIC דרך שסתומים פגומים. התקנתם לא היתה כלולה ברשימת הביצוע של הנקיון.
* בזמן הארוע, יחידת הקרור של המיכל לא היתה פעילה כדי לחסוך כסף, וחלק מנוזלי הקרור שלה היו בשימוש במקום אחר. לחיצה פשוטה בחדר הבקרה היתה יכולה להפעיל לפחות את נוזלי הקרור שנשארו, אבל צוות העובדים לא שם לב לכך.
* מגדל ספיגה (Scrubber) המסחרר תמיסה בסיסית של [[סודיום הידרוקסיד]] (סודה קאוסטית) היה במצב כוננות, ולכן לא ניתן היה לנטרל את הגז הבורח דבר שהיה עשוי להוריד את ריכוז הגז לרמה בטוחה.
* מסך ערפל מים שהיה עשוי להקטין את ריכוז הגז כוון רק לכ-13 מטר ולא הגיע לגז; הוא לא תוכנן לטפל בדליפה בסדר גודל כזה.
* למרות שהאזעקה הקולית החיצונית הופעלה כדי להזהיר את תושבי בופאל, היא הושתקה במהירות כדי למנוע יצירת פניקה בקרב התושבים. כך, רבים המשיכו לישון כשהם אינם מודעים לאסון המתקרב, ואלו שהקיצו הניחו שאם היתה בעיה כלשהי היא נפתרה.
* מגדל הבערה שנועד לשרוף גזים לפני שחרורם לאטמוספירה לא פעל. הוא היה מושבת בציפייה לתיקונים.
* לאחר הדליפה לא דווח למשטרה אודות המקרה, והיא אף לא היתה ערוכה לתרחיש מעין זה. אנשים רבים נמחצו בפניקה ששררה ברחובות כאשר מאות אלפי בני אדם מנסים לרוץ למקום בו יש אוויר שניתן לנושמו.
* לא ניתן מידע לבתי החולים ולרופאים אודות שיטות טיפול הולמות בנפגעים ששאפו גז MIC. נאמר להם לתת תרופות נגד שיעול וטיפות עיניים לחולים.

יוניון קרבייד, שכיום שייכת לחברת דאו כימיקל, מכחישה את האשמות האלה באתר האינטרנט שלה, המוקדש לאסון. היא מצטטת חקירה שנעשתה על ידי חברת ייעוץ הנדסית בשם ארתור די. ליטל, שהסיקה שפועל יחיד הכניס בחשאי ובאופן מכווון כמות גדולה של מים לתוך מיכל ה-MIC על ידי הסרה של לוח מדיד וחיבור של זרנוק מים לתוך מיכל ה-MIC. החברה טוענת שכמות גדולה כל כך של מים לא יכלה להכנס למיכל במקרה, וכי מערכות הבטיחות לא נועדו להתמודד עם חבלה מכוונת. יוניון קרבייד טוענת כי שאר חברי הצוות של המפעל זייפו רשומות רבות כדי להרחיק את עצמם מהתאונה, וכי הממשלה ההודית עיכבה את החקירה שלה וסרבה לתבוע את העובד האחראי, כנראה מכיוון שהדבר יחליש את האשמות שלה בדבר הזנחה מצידה של יוניון קרבייד.

יוניון קרבייד מעולם לא זיהתה או נקבה בשמו של העובד שהיא טוענת שהינו אחראי לחבלה המכוונת במפעל בבופאל או ניסתה לתבוע אותו.

==חקירה ופעולות משפטיות נגד יוניון קרבייד==
בהסדר מחוץ לכותלי בית המשפט משנת [[1989]], הסכימה יוניון קרבייד לשלם 470 מיליון דולר עבור נזקים שנגרמו מאסון בופאל (התביעה המקורית היתה על סך של 3 מיליארד דולר). עם ההודעה על הסדר זה, מניות החברה ירדו ב2 דולר למניה, או בשעור של 7%.

יוניון קרבייד היתה מעורבת בכריית [[אזבסט]] בין השנים 1963-1985. היא וחברות נוספות נתבעו, ונאלצו לשם פיצויים לנפגעים מאזבסט בארה"ב. אם פיצויים בגובה דומה היו ניתנים לקורבנות בבופאל, הסכום היה למעלה מ 10 מילארד דולר, כלומר יותר משווי החברה והביטוחים שלה ב-1984. על פי המשרד בבופאל לטיפול ושיקום מטרגדיית הגז, עד אוקטובר 2003, ניתנו פיצויים ל-554,895 בני אדם על פציעות, ול-15,310 קרובי משפחה של קורבנות שמתו. הסכום הממוצע למשפחה של מת היה 2,200 דולר
[http://www.pubmedcentral.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=15882472].

ב[[1 בפברואר]] [[1992]] שופט השלום הראשי של בופאל הכריז על המנכ"ל של יוניון קרבייד בזמן האסון, וורן אנדרסון, כעל עבריין הנמלט מפני החוק. אנדרסון, שפרש בשנת 1986, לא הופיע לשימוע המשפטי של תיק משפט ה[[רצח]] בו הוא היה הנאשם המרכזי.

צווים הועברו לממשלת הודו כדי שזו תגיש [[בקשת הסגרה]] ל[[ארצות הברית]], איתה היה להודו הסכם הסגרה. אבל בקשת ההסגרה מעולם לא בוצעה. פעילים רבים טוענים כי הממשלה ההודית היססה להציב מקרה קשה של בקשת הסגרה לארצות הברית, מחשש לתגובתם של המשקיעים הזרים בכלכלה ההודית, שהפכו לשחקים חשובים יותר בעקבות פתיחת המדינה לסחר ולהשקעות חוץ. גם גישת הממשל של ארה"ב, שנמנע מלפעול בפרשה, נתפסה כאדישות לנושא. דברים אלה הובילו למחאות חזקות בעבר, במיוחד על ידי ארגון [[גרינפיס]].

בתי המשפט של הודו דחתה את בקשתה של סוכנות החקירות המרכזית של הודו להפחית את חומרת כתבי האישום בנושא האסון מרצח להזנחה פושעת. נכון להיום, אנדרסון הינו עדיין בחזקת נמלט מפני החוק בהודו וצפוי להאשמות שהעונש עליהם עשוי להסתכם ב-10 שנות מאסר.

בינתיים, מעט מאוד מכספי ההסדר עם תאגיד יוניון קרבייד הגיעו לניצולים ואנשי האזור מרגישים שלא רק יוניון קרבייד ואנדרסון בגדו בהם, אלא גם הפוליטיקאים ההודים. ביום השנה לאסון, מועלות באש בובות בדמותו
של אנדרסון ושל פוליטיקאים. ביולי [[2004]], בית המשפט העליון של הודו הורה לממשלה לשלם לנפגעים ולמשפחות הנספים את שאר 330 מיליון הדולרים שנמצאים בקרן הפיצוי.

תאגיד יוניון קרבייד מכר את חברת הבת ההודית שלו, אשר הפעילה את המפעל בבופאל, ליצרן סוללות הודי בפברואר 1994. תאגיד [[דאו כימיקל]] רכש את יוניון קרבייד בשנת 2001 בסכום של 10.3 מילאירד דולר באמצעות אגרות חוב ומניות. תאגיד דאו הצהיר באופן ציבורי מספר פעמים שתשלום ההסדר מטעם יוניון קרבייד כבר מילאו את אחריותה הכספית של דאו לאסון. עם זאת, על רקע נסיונות של הניצולים לגרום לחברת דאו לנקות את האתר המזוהם באופן קשה, הוגשה בקשה לבית הדין המחוזי בארה"ב.

בעוד שחברת דאו וחברת הבת שלה יוניון קרבייד ארה"ב סרבו לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט ההודים, נמשכים ההליכיים של אישומים פליליים כנגד עובדים לשעבר של חבר יוניון קרבייד הודו, כולל: היו"ר הקודם של החברה שרי קשהב מהינדרה; היושב ראש הנוכחי וחבר הדירקרטריון שרי ויגאי גוקהלה; סגן נשיא החברה לשעבר שרי קישהור קמדר; מנהל העבודה לשעבר שרי ג'י מוקונד; ומנהל מחלקת הייצור לשעבר שרי ס.פי. חודוהורי.

==זיהום מתמשך==
חוסר רצון פוליטי הוביל לקפאון בנושא ניקוי המפעל ומאות הטונות של החומרים הרעילים השונים שבקרבו, ושהושארו בשטח ללא כל טיפול. פעילי סביבה הזהירו כי הזיהום הוא בגדר חבית של חומר נפץ בליבה של העיר, וכי הזיהום שנגרם בגלל נוכחות הרעלים הוביל להרעלה איטית ומתמשכת שגרמה למחלות המשפיעות על מערכת העצבים, הכבד והכליות בבני אדם. מחקרים הארו כי שעורי מחלות ה[[סרטן]] וחוליים אחרים הינם גבוהים יותר באזור זה מאז הארוע. פעילים תבעו כי תאגיד דאו ינקה את הפסולת הרעילה, ולחצו על ממשלת הודו לדרוש עוד כסף מדאו.

בתחקיר ששודר בערוץ הרדיו 5 של הבי בי סי, ב[[14 בנובמבר]], [[2004]], דווח כי האתר עדיין מזוהם באלפי טונות של חומרים רעילים, כולל [[בנזן הקסהכלוריד]] ו[[כספית]] המאוחסנים במיכלים פתוחים או מונחים ישירות על הקרקע. על פי הדיווח, כמה אזורים הם מזוהמים כל כך שכל אדם שנכנס לאזור ליותר מ-10 דקות ללא מיגון צפוי להגיע לאובדן הכרה. גשמים באזור גורמים לסחף עילי המזהם את בורות המים ואת הבארות המקומיות. על פי תוצאות מבדקים שנערכו מטעם הבי בי סי על ידי מעבדות מוסמכות לאנליזה של מים מ[[בריטניה]] רמת הזיהום בבורות המים גבוהה פי 500 מהמקסימום המותר על פי החוק הבריטי. סקרים סטטיסטיים עם קבוצת ביקורת באזורים בעלי רמת עוני דומה שהינם מרוחקים מהמפעל, דיווחו על רמות גבוהות יותר של מחלות שונות באוכלוסייה שגרה מסביב למפעל.

==המתיחה בשנת 2004==
ב[[3 בדצמבר]], [[2004]], במלות 20 שנה לאסון, אדם שטען שהוא נציגה של חברת דאו, בשם "ג'ודה פיניסטרה" התראיין בערוץ הטלוויזיה של ה[[בי בי סי]]. הוא טען כי החברה הסכימה לנקות את האתר ולפצות את אלו שנפגעו באסון[http://www.theyesmen.org/hijinks/dow/video.html]. מיד לאחר מכן נפל ערך המניות של חברת דאו ב-4.2% בתוך 23 דקות, דבר שהוביל להפסד של שני מילארד דולר בנתח השוק [http://www.democracynow.org/article.pl?sid=04/12/06/1453248]. דאו מיהרה להוציא הצהרה לפיה אין אדם בשם זה הפועל מטעמה; שמדובר במתחזה שאינו קשור לדאו, ושהטענות היו מתיחה. הבי בי סי שידרו תיקון והתנצלות, אך הידיעה כבר עשתה לה כנפיים [http://www.zmag.org/content/showarticle.cfm?SectionID=66&ItemID=6795].

"ג'ודה פיניסטרה" היה למעשה אנדי ביכלבאום, חבר בקבוצת תעלולים מחאתית [[דה יס מן]] (כינוי לאדם שתמיד שמזדהה באופן מוחלט עם התאגיד בו הוא עובד). בשנת [[2002]] דה יס מן הקבוצה פרסמו [http://theyesmen.org/hijinks/dow/bhopalmemorialpress.html מסיבת עיתונאים מזוייפת] שבה הסבירו מדוע תאגיד דאו סרב לקחת אחריות על האסון. כמו כן חברי הקבוצה פתחו אתר בשם DowEthics.com(דאו-אתיקה) שנועד להראות כמו האתר של דאו אבל לתת תאור מדוייק יותר, לדעתם, של המאורעות. בשנת 2004, מפיק של ערוץ החדשות של בי בי סי, שלח להם דואל דרך האתר בבקשה לראיון, אותו הם שמחו לספק. [http://www.theyesmen.org/hijinks/dow]

ביכלבאום לקח קרדיט על התעלול בראיון לתוכנית החדשות "[[דמוקרטיה עכשיו]]", והסביר מהו מקור שמו המזוייף. הקדוש הנוצרי ג'ודה הינו הפטרון של מטרות בלתי אפשריות ופרוש המילה פיניסטרה הוא "קץ כדור הארץ". הוא הסביר שהוא בחר בסוג כזה של מתיחה (לקיחת אחריות) בגלל שהדבר יראה לאנשים בדיוק כיצד יכל תאגיד כמו דאו לשפר את המצב כמו גם ליצור תשומת לב תקשורתית וציבורית בארה"ב, שבאופן כללי התעלמה מאזכור מלאות 20 לאסון, עד לתיקון ההצהרה על ידי דאו.[http://www.democracynow.org/article.pl?sid=04/12/06/1453248]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=512140 20 שנה חלפו איש לא קיבל אחריות], צפריר רינת, הארץ.
* [http://web.amnesty.org/pages/ec-bhopal-eng עננים של אי צדק, דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל] (קישור למסמך pdf באורך 100 עמודים).
*[http://www.pubmedcentral.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=15882472 אסון בופאל ותוצאותיו: סקירה (בריאות סביבתית)]
*[http://www.bhopal.com אתר האינטרנט של מרכז המידע על בופאל מאת תאגיד יוניון קרבייד]
*[http://www.bhopal.net/ קמפיין בילאומי לצדק בבופאל]
*[http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/bhopal/default.stm ערוץ החדשות של בי בי סי - לילה אחד בבופאל]


[[קטגוריה:אסונות סביבתיים|בופאל]]
[[קטגוריה:הודו: היסטוריה]]