שינויים

'''מחלוקת קיימברידג' על ההון''' (Cambridge capital controversy) שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אודות טיבו של [[ההון]] כפי שהוא מתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] כ[[גורם ייצור]]. המחלוקת התרחשה בשנות 1960 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסינים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין  [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT  אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסטס, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]].  

'''מחלוקת קיימברידג' על ההון''' (Cambridge capital controversy) שקרויה לפעמים '''מחלוקת ההון''' מתייחסת למחלוקת בין [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אודות טיבו של [[ההון]] כפי שהוא מתואר ב[[כלכלה נאו-קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] כ[[גורם ייצור]]. המחלוקת התרחשה בשנות 1960 בעיקר בין [[ג'ואן רובינסון]] ו[[פיירו סראפה]], שהיו [[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסיאנים]] מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לבין  [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] מ-MIT  אשר נמצאת קיימברידג' מסצ'וסטס, ומי שנחשבו לבכירי [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלנים הנאו קלאסיים]].  

רוב הוויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו-כלכלה]] (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הוויכוח ובמיוחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.  

רוב הוויכוח הוא מתמטי בעיקרו אבל ניתן להסביר חלקים מרכזיים שלו במונחים פשוטים, וכחלק מהטעות של הסכימה - כלומר לא ניתן לקבל את [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה|המאקרו-כלכלה רק על ידי סכימה של המיקרו-כלכלה]] (ראו לדוגמה [[הגחה]]). תוצאות הוויכוח ובמיוחד כמה עמוקות ההשלכות שלו אינן דבר שכלכלנים מסכימים עליו.