שינויים

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית והנאו קלאסית. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד הכלכלה המוסדית והכלכלה ההיסטורית. מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין מרקסיסטים (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין קפיטליסטים. בתקופה זו היו שביתות , קרבות , התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים בתאגידים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר להתנהגות מונופולית ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים, אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש אבטלה עצומה.

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית והנאו קלאסית. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד הכלכלה המוסדית והכלכלה ההיסטורית. מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין מרקסיסטים (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין קפיטליסטים. בתקופה זו היו שביתות , קרבות , התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים בתאגידים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר להתנהגות מונופולית ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים, אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש אבטלה עצומה.

==קיינסינים 1936- 1970==

==קיינסיאנים 1936- 1970==

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'אי התערבות', שפרושה בפועל היה קשרי הון ושלטון בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסינים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות והשוק עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'אי התערבות', שפרושה בפועל היה קשרי הון ושלטון בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות והשוק עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ולסוציאל-דמוקרטיה באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית,([[IS-LM]])  פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM  להסביר.

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ולסוציאל-דמוקרטיה באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית,([[IS-LM]])  פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM  להסביר.

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטרזים|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקלאית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטרזים|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקלאית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסניזם|קיינסינים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

==מחוץ לוויכוח==

==מחוץ לוויכוח==