שינויים

'''ההשפעות הכלכליות של ההתחממות עולמית''' הן השפעות שיש ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. השפעות אלה נובעות הן משינויים חברתיים וסביבתיים שלהן גורמת ההתחממות, והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.  

'''ההשפעות הכלכליות של ההתחממות העולמית''' הן השפעות שיש ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] על הכלכלה האנושית, וכן להשלכות הכלכליות של פעולות שנועדו לנסות להקטין את ההתחממות. השפעות אלה נובעות הן משינויים חברתיים וסביבתיים שלהן גורמת ההתחממות, והן מהתכוננות של צרכנים, משקיעים, עסקים וממשלות למצב שבו תרומה לשינויי האקלים תהיה בעלת מחיר כלכלי.  

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{התחממות עולמית}}

בוועידת ה[[פנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים]] (IPCC ) שנערכה באפריל 2007, נציגים מ-120 מדינות דנו בעלויות הכלכליות והחברתיות של נסיונות מיתון של ההתחממות העולמית, ולבסוף אישרו את דוח הערכה הרביעי של ה-IPCC.

בוועידת ה[[פנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים]] (IPCC) שנערכה באפריל 2007, נציגים מ-120 מדינות דנו בעלויות הכלכליות והחברתיות של נסיונות מיתון של ההתחממות העולמית, ולבסוף אישרו את דוח הערכה הרביעי של ה-IPCC.

==תחזיות של שינויי אקלים==

==תחזיות של שינויי אקלים==

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של [[שינויי אקלים]] בעתיד.  דו"ח ה-IPCC , הSERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים.  התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

מודלים של הערכה משולבת מספקים הערכות תחזיות שונות לכמות של [[שינויי אקלים]] בעתיד.  דו"ח ה-IPCC, ה-SERS, מתאר מספר תסריטים עתידיים שונים.  התסריטים שונים זה מזה בשאלות האם העתיד יהיה:

* יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר  "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)

* יותר "סביבתי" (תסריטים עם תחילית B) או יותר  "מכוון שוק" (תסריטים עם תחילית A)

* יותר "עולמי" (תסריטים עם תחילית 1) או יותר "איזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

* יותר "עולמי" (תסריטים עם תחילית 1) או יותר "איזורי" (תסריטים עם תחילית 2)

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.  

מחקר משנת 2009 של תוכנית משולבת של MIT על המדע והמדיניות של ההתחממות העולמית בחן את התחזיות העתידיות של שינויי אקלים. על פי מחקר זה, יש הסתברות של 57% לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית מעל 5 מעלות צלזיוס עד 2100 (יחסית לשנות הבסיס בין 1980 ל-2000). זו הערכה של "ללא מדיניות". בהערכת "מדיניות", כאשר מצמצמים את פליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] לרמה נמוכה יחסית, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורות העולמיות הממוצעות לאותה תקופה היא בין 2 ל-2.5 מעלות צלזיוס.  

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת  1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של %05) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

על פי מחקר משנת 2008 של מרכז הדלי (Hadley Centre) עבור תרחיש של "עסקים כרגיל" בפליטות גזי חממה של עליה של 132% מרמת  1990 עד שנת 2050, העליה בטמפרטורה העולמית הממוצעת תהיה בין 5.5 ל-7.1 מעלות צלזיוס (יחסית לרמות מלפני המהפכה התעשייתית) עד שנת 2100. לפי הערכה זו, העליה הסבירה ביותר בטמפרטורה העולמית הממוצעת היא 5.5 מעלות צלזיוס (הסתברות של %05) והתרחיש הגרוע ביותר הוא 7.1 מעלות צלזיוס (בהסתברות של 10%). המחקר בדק גם תרחישים אחרים, בתרחיש שבו יש ירידה מהירה ומוקדמת בפליטות (ירידה של 47% יחסית לשנת 1990 עד שנת 2050), הטמפרטורה העולמית צפויה לעלות ב-2.1 עד 2.8 מעלות צלזיוס עד 2100. עבור תרחיש זה, עליה של 2.1 מעלות צלזיוס הוא המצב הסביר ביותר (50%) ועליה של 2.8 מעלות צלזיוס היא המצב הגרוע ביותר (בהסתברות של 10%).

==השפעות חקלאיות של התחממות עולמית==

==השפעות חקלאיות של התחממות עולמית==

* טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות [[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, [[מדבור]] ו[[סחף קרקע]].  

* טמפרטורות גבוהות יותר משפיעות על בריאותם של הצמחים, בעלי החיים, והחקלאים, מגבירות את הבעיות מצד מזיקים ומקטינות [[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], מה שמגביר את הבעיות הנגרמות מיובש, [[מדבור]] ו[[סחף קרקע]].  

* שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.  

* שינויים בדפוסי ירידת משקעים יגדילו את משבר המים ואת מתח הבצורת עבור יבולים וישנו את מאגרי המים להשקייה. הם גם מקטינים את יכולת התכנון של חקלאים בהקשר של שתילת עצים.  

* הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון המחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').  

* הגידול בתדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות), עלול להשפיע בצורה חזקה על היבולים ועל משק המזון מהחי. זה גם עלול להשפיע בצורה חזקה או להרוס תשתיות פיזיות עבור חקלאות (כגון קווי השקייה, טראסות וכו').  

* ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  

* ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים  במשך תקופה מוגבלת,  לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]].  

* טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל [[סויה]], [[חיטה]], [[שיבולת שועל]], אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

* טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר. אוזון מזיק לכל הצמחים, אבל [[סויה]], [[חיטה]], [[שיבולת שועל]], אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד.

==הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית==

==הערכות כלכליות על השפעת ההתחממות העולמית==

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האלקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת. <ref name="lehman2007_2">[http://www.lehman.com/who/intcapital/  The Business of Climate Change II]  Lehman Brothers, September 2007</ref>

לפי ליהמן ברדרס (ראו בהמשך), גם אם השינוי האקלימי הוא עתידי וצפוי להתרחש בעתיד ולאורך זמן, יכולה להיות לו השלכות כלכליות גדולות כבר היום. דבר זה מתקיים היות ושווקים נערכים כבר היום לשינוי כזה, כמו כן ממשלות מבצעות חקיקה ושיתופי פעולה כבר היום כדי לנסות להתמודד עם השינוי האקלימי, ושווקים נערכים גם להתמודדות עם שינויי חוקי המשחק עקב פעילות ממשלתית זאת. <ref name="lehman2007_2">[http://www.lehman.com/who/intcapital/  The Business of Climate Change II]  Lehman Brothers, September 2007</ref>

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארצות הברית בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007  20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצנזוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.<ref name="lehman2007_2"/>  

יש קונצנזוס מדעי רחב לטענות שיש התחממות עולמית, ושהיא מעשה ידי אדם, ויש הערכות מבוססות כי התחממות זו תהיה בעלת השלכות אקלימיות וכלכליות של לפחות 3% מהתמ"ג העולמי. מחקר על פני השנים 1996-2006 של מחקרים בעיתון סיינס, הראה תמימות דעים של כמעט 100% בנושא זה. ועם זאת דעת הקהל והעסקים לא חושבים כך, אלא יש קשת רחבה יותר של דעות. לדוגמה מדגם של כותרות 4 עיתונים החשובים בארצות הברית בשנים 2002 - 1988 הראה שלפחות מחציתם נתנו משקל שווה לדעות "סקפטיות". בסקר משנת 2007  20% מבעלי העסקים לא חשבו שהנושא חשוב, ולכ-86% אין אסטרטגיה איך להתמודד עם המצב. ככל שהמודעות הציבורית תתיישר עם הקונצנזוס המדעי, ההשפעה על עסקים והשקעות תהיה גדולה יותר.<ref name="lehman2007_2"/>