שינויים

{{מאמר דעה|האזרח דרור}}

{{מאמר דעה|האזרח דרור}}

המחקר הכלכלי מבוסס על הנחות אידאולוגיות ופילוסופיות שלא עומדות בקנה אחד עם מדעי הטבע. המאמר מציע בסיס אחר (מדעי משולב), ומסה להראות מדוע חלק מבסיס זה ( השכבה הביולוגית)  גורר את הניתוח חזרה לכלכלה הפוליטית ומדוע מכיל השוק המשוכלל אי יעילות, גם ללא תנאים מגבילים כמו מידע לא סימטרי.

המחקר הכלכלי מבוסס על הנחות אידאולוגיות ופילוסופיות שלא עומדות בקנה אחד עם מדעי הטבע. המאמר מציע בסיס אחר (מדעי משולב), ומסה להראות מדוע חלק מבסיס זה (השכבה הביולוגית)  גורר את הניתוח חזרה לכלכלה הפוליטית ומדוע מכיל השוק המשוכלל אי יעילות, גם ללא תנאים מגבילים כמו מידע לא סימטרי.

==העוני של הפילוסופיה==

==העוני של הפילוסופיה==

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.  

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.  

קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה רציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונלים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו.

קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה רציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו.

אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוואנטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה.

אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת בספר [[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוואנטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה.

מערכת הופכת להיות מורכבת יותר כאשר יש בה כמות גבוהה יותר של גופים (כמות מולקולות גבוהה יותר, כמות תאים רבא יותר), מגוון גדול יותר של גופים (אלפי סוגי מולקולות, מגוון גדול של תאים או של יצורים חיים במערכת אקולוגית), מספר גדול יותר של מצבים פנימיים (טרנספורמציות מרחביות במולקולות, מצבים שונים בהם התא יכול להימצא), כמות גדולה יותר של כוחות, דרכי פעולה או אינטראקציה (כוחות פיזיקליים שונים, תגובות כימיות שונות וכו'), ורעשים חיצוניים רבים יותר. חלק ניכר מהקשיים של פיזיקאי לדוגמה, הוא "ניקוי רעשים" והתבוננות בחלק קטן של הייקום (במונחי מרחב וזמן) או בחלק "פשוט" יותר, בנסיון לפשט את המערכת עליה הוא מסתכל.  

מערכת הופכת להיות מורכבת יותר כאשר יש בה כמות גבוהה יותר של גופים (כמות מולקולות גבוהה יותר, כמות תאים רבא יותר), מגוון גדול יותר של גופים (אלפי סוגי מולקולות, מגוון גדול של תאים או של יצורים חיים במערכת אקולוגית), מספר גדול יותר של מצבים פנימיים (טרנספורמציות מרחביות במולקולות, מצבים שונים בהם התא יכול להימצא), כמות גדולה יותר של כוחות, דרכי פעולה או אינטראקציה (כוחות פיזיקליים שונים, תגובות כימיות שונות וכו'), ורעשים חיצוניים רבים יותר. חלק ניכר מהקשיים של פיזיקאי לדוגמה, הוא "ניקוי רעשים" והתבוננות בחלק קטן של הייקום (במונחי מרחב וזמן) או בחלק "פשוט" יותר, בנסיון לפשט את המערכת עליה הוא מסתכל.  

מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.'''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיסקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינוים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים:

מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיזיקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינוגים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים:

# החוק הפיזיקלי החדש אינו רלוונטי לתחום הדיון הביולוגי. לדוגמא אם החוק מתרחש בטמפרטורה מעל 500 מעלות צלזיוס. מקרה דומה (אם כי פחות מוחלט) הן השפעות שנחשבות חלשות מידי מכדי שתהיה להן השפעה.  

# החוק הפיזיקלי החדש אינו רלוונטי לתחום הדיון הביולוגי. לדוגמא אם החוק מתרחש בטמפרטורה מעל 500 מעלות צלזיוס. מקרה דומה (אם כי פחות מוחלט) הן השפעות שנחשבות חלשות מידי מכדי שתהיה להן השפעה.  

# החוק הפיזיקלי החדש רלוונטי לתחום הדיון, אלא ששינויים אחרים, שהוא גורר בדרך על חוקים אחרים (בפיזיקה, כימיה, וביולוגיה) מבטלים או מחלישים את השינוי שהוא היה גורר בתחום הביולוגיה על ידי השפעות נגדיות.

# החוק הפיזיקלי החדש רלוונטי לתחום הדיון, אלא ששינויים אחרים, שהוא גורר בדרך על חוקים אחרים (בפיזיקה, כימיה, וביולוגיה) מבטלים או מחלישים את השינוי שהוא היה גורר בתחום הביולוגיה על ידי השפעות נגדיות.

דוגמה למקרה הראשון הוא המעבר מהחוקים של ניוטון למערכת החוקים של אינשטיין. ברוב הבעיות הקשורות לביולוגיה, לא מתקרבים למהירות האור, ולכן ההבדל בין 2 התאוריות הפיזיקליות הוא זניח. הדבר רלוונטי רק במקרים קיצוניים כמו זה של זוג תאומים שבו אחד מהם נוסע מהירות גדולה יחסית לשני. גם התאוריה הקוונטית משנה מעט את ההבנה הביולוגית בגלל מורכבות ודרישות דיוק שונות. לצרכים ביולוגיים אין צורך לדעת את המהירות והמיקום המדוייקים של אטום בודד.  

דוגמה למקרה הראשון הוא המעבר מהחוקים של ניוטון למערכת החוקים של איינשטיין. ברוב הבעיות הקשורות לביולוגיה, לא מתקרבים למהירות האור, ולכן ההבדל בין 2 התאוריות הפיזיקליות הוא זניח. הדבר רלוונטי רק במקרים קיצוניים כמו זה של זוג תאומים שבו אחד מהם נוסע מהירות גדולה יחסית לשני. גם התאוריה הקוונטית משנה מעט את ההבנה הביולוגית בגלל מורכבות ודרישות דיוק שונות. לצרכים ביולוגיים אין צורך לדעת את המהירות והמיקום המדוייקים של אטום בודד.  

דוגמה למקרה השני הוא המעבר מהסבר מיסטי פיזי למערכת ניוטונית בהקשר של תעופת יונים. כוח הכבידה סותר לכאורה את היכולת של יונים לעוף. נוכחות האוויר, קיום של חוקי חיכוך וזרימה והמבנה האנטומי של יונים מאפשרים ומסבירים את עקרונות התעופה - לא רק של יונים אלא גם מטוסים וגופים אחרים.

דוגמה למקרה השני הוא המעבר מהסבר מיסטי פיזי למערכת ניוטונית בהקשר של תעופת יונים. כוח הכבידה סותר לכאורה את היכולת של יונים לעוף. נוכחות האוויר, קיום של חוקי חיכוך וזרימה והמבנה האנטומי של יונים מאפשרים ומסבירים את עקרונות התעופה - לא רק של יונים אלא גם מטוסים וגופים אחרים.

=== השפעות ישירות ועקיפות===

=== השפעות ישירות ועקיפות===

הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי איכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על אקולוגיה של מערכות אקולוגיות בקרקע ותשונות.  

הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי עיכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על אקולוגיה של מערכות אקולוגיות בקרקע ותשונות.  

באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. מאסת גוף כדורי או גלילי גדלה בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו או לסכום האורכים שלו בהתאמה. ואילו שטח הפנים של גוף כדורי גדל בחזקה שניה. מסיבה זו היחס בין שטח הפנים לבין המאסה משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופוציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המאסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל.  

באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. מאסת גוף כדורי או גלילי גדלה בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו או לסכום האורכים שלו בהתאמה. ואילו שטח הפנים של גוף כדורי גדל בחזקה שניה. מסיבה זו היחס בין שטח הפנים לבין המאסה משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופורציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המאסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל.  

היבט זה יחד עם כוח המשיכה הוא אחד ההסברים מדוע אין בנמצא חרקים בגודל אדם או ארנב.  שלד חיצוני גדל ביחס לשטח הפנים, אבל הגידול בנפח, מוביל לעליית מסה גדולה יותר. כך שהשלד החיצוני הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד חיצוני מספק הגנה מפני מתקפות אחרות, והיה יכול להועיל מאד לכבשים לדוגמא, אבל שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל וקל.

היבט זה יחד עם כוח המשיכה הוא אחד ההסברים מדוע אין בנמצא חרקים בגודל אדם או ארנב.  שלד חיצוני גדל ביחס לשטח הפנים, אבל הגידול בנפח, מוביל לעליית מסה גדולה יותר. כך שהשלד החיצוני הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד חיצוני מספק הגנה מפני מתקפות אחרות, והיה יכול להועיל מאד לכבשים לדוגמא, אבל שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל וקל.

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפרושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה.

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפמרטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref>

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאנים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.

אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאנים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו.