שינויים

מ
החלפת טקסט – "דינאמי" ב־"דינמי"
שורה 35: שורה 35:  
עד לשנות ה-20, של המאה ה-20 לא היה כמעט צורך באנשי שיווק ברוב התעשיות שכן הגדלת יכולת הייצור היתה מגבלה אפקטיבית על המכירות, והביקוש דרך השוק לא היווה מגבלה. מאז התפתחות שיטות המיכון והייצור ההמוני, חברות גילו שהן יכולות להגדיל בקלות את התפוקה שלהן פי 2, כאשר מחיר המוצר נתון להן על ידי השוק ועלויות הייצור שלהן לא עולות. אבל אין להן יכולת לשווק כמות כזו. במילים אחרות הן הגיעו למגבלת שיווק. במצב כזה הוספת אנשי שיווק הגדילה את היכולת למכור מוצרים. על פי תאור חוק לייביג, המפעלים הגיעו למצב שבו יש להם עודף כושר ייצור, והמגבלה האפקטיבית על הגדלת הייצור קשורה בקשיי שיווק. בסרט [[המאה של העצמי]] מתואר כיצד בנקאים ותעשיינים באותה תקופה החלו לעמול על ייצור שיטות להגדלת כמות המכירות. עד היום בתעשיות רבות כמו הלבשה, מוצרי חשמל, מכוניות ומזון המגבלה האפקטיבית היא פחות הגדלת הייצור או הוזלת הייצור (בהנתן מחירים ייצור דומים לרוב החברות), ויותר מכך השיווק של המוצרים, שירות שניתן ללקוחות ועוד. דבר זה בולט במיוחד בביגוד ומכוניות לדוגמה שבהן פירמות שונות נעזרות בשירותים של אותם קבלני משנה לשם ייצור המוצרים ומתמקדות בעיקר בתחומי השיווק. דבר זה מתואר בין היתר בספרה של [[נעמי קליין]] [[נו לוגו]].  
 
עד לשנות ה-20, של המאה ה-20 לא היה כמעט צורך באנשי שיווק ברוב התעשיות שכן הגדלת יכולת הייצור היתה מגבלה אפקטיבית על המכירות, והביקוש דרך השוק לא היווה מגבלה. מאז התפתחות שיטות המיכון והייצור ההמוני, חברות גילו שהן יכולות להגדיל בקלות את התפוקה שלהן פי 2, כאשר מחיר המוצר נתון להן על ידי השוק ועלויות הייצור שלהן לא עולות. אבל אין להן יכולת לשווק כמות כזו. במילים אחרות הן הגיעו למגבלת שיווק. במצב כזה הוספת אנשי שיווק הגדילה את היכולת למכור מוצרים. על פי תאור חוק לייביג, המפעלים הגיעו למצב שבו יש להם עודף כושר ייצור, והמגבלה האפקטיבית על הגדלת הייצור קשורה בקשיי שיווק. בסרט [[המאה של העצמי]] מתואר כיצד בנקאים ותעשיינים באותה תקופה החלו לעמול על ייצור שיטות להגדלת כמות המכירות. עד היום בתעשיות רבות כמו הלבשה, מוצרי חשמל, מכוניות ומזון המגבלה האפקטיבית היא פחות הגדלת הייצור או הוזלת הייצור (בהנתן מחירים ייצור דומים לרוב החברות), ויותר מכך השיווק של המוצרים, שירות שניתן ללקוחות ועוד. דבר זה בולט במיוחד בביגוד ומכוניות לדוגמה שבהן פירמות שונות נעזרות בשירותים של אותם קבלני משנה לשם ייצור המוצרים ומתמקדות בעיקר בתחומי השיווק. דבר זה מתואר בין היתר בספרה של [[נעמי קליין]] [[נו לוגו]].  
   −
בפרק 3 של הספר [[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]], מבקר הכלכלן [[סטיב קין]] את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, מגיעים לכך שכדאי לפירמה להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינאמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש גם במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.  
+
בפרק 3 של הספר [[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]], מבקר הכלכלן [[סטיב קין]] את תאוריית הייצור הנאו קלאסית. קין טוען כי פירמות שרוצות למקסם את הרווח שלהן, לא יביאו לשוויון בין ה"עלות השולית" ל"תפוקה שולית". בניתוח סטטי של פעילות פירמה, שבו אין חשיבות לזמן, מגיעים לכך שכדאי לפירמה להשוות בין עלות שולית לבין תפוקה שולית. כאשר עוברים לניתוח דינמי, הפירמה רוצה למקסם את הרווח לא רק בנקודה נתונה בזמן אלה להיות מסוגלת להשתמש גם במימד הזמן כדי למקסם את הרווח. קין מגיע למסקנה כי במצב כזה פירמה צריכה לשמור על אפשרות לעודף ייצור. בהמשך הפרק קין מביא מחקר של ראיונות עם מנהלי מפעלים שמצביע על כך שרובם אינם משווים תועלת שולית לעלות שולית.  
    
==תחליפיות חלשה==
 
==תחליפיות חלשה==