שינויים

==השלכות של הגישה==

==השלכות של הגישה==

הגישה של וונסינק מצטרפת לשורה של מחקרים בתחומים אחרים - כמו עיצוב עירוני להקטנת הפשיעה, עיצוב עירוני להקטנת [[תאונות דרכים]] ומחקרים מתחום של [[כלכלה התנהגותית]] המדגישים את ההשפעות של הסביבה המקיפה אותנו ושל החלטות בלתי מודעות שאנו מקבלים על תחומים שונים של קבלת החלטות תחת אי-וודאות. זאת בניגוד לגישה של התנהגות [[ראציונליזם|רצאיונלית]] הנפוצה במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. במודלים נאו קאלסיים צרכנים מבצעים השוואות מסובכות בין תועלות שונות כאשר השוואות כאלה דורשות יכולת עמידה של האפשרויות השונות, ושל יכולת השוואה בין האפשרויות כאשר לביצוע מטלות אלה אין לכאורה כל עלות. המחקרים של וונסינק מראים שגם בדברים כמו כמות המזון שאכלנו או התחושה שהוא מעניק לנו יש לנו שולי אי בטחון גדולים, וכי ברוב המקרים אנחנו נמנענים מביצוע של השוואות מדוייקות כי דבר זה גוזל מאיתנו משאבים מנטליים.  

הגישה של וונסינק מצטרפת לשורה של מחקרים בתחומים אחרים - כמו עיצוב עירוני להקטנת הפשיעה, עיצוב עירוני להקטנת [[תאונות דרכים]] ומחקרים מתחום של [[כלכלה התנהגותית]] המדגישים את ההשפעות של הסביבה המקיפה אותנו ושל החלטות בלתי מודעות שאנו מקבלים על תחומים שונים של קבלת החלטות תחת אי-וודאות. זאת בניגוד לגישה של התנהגות [[רציונליזם|רצאיונלית]] הנפוצה במודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. במודלים נאו קאלסיים צרכנים מבצעים השוואות מסובכות בין תועלות שונות כאשר השוואות כאלה דורשות יכולת עמידה של האפשרויות השונות, ושל יכולת השוואה בין האפשרויות כאשר לביצוע מטלות אלה אין לכאורה כל עלות. המחקרים של וונסינק מראים שגם בדברים כמו כמות המזון שאכלנו או התחושה שהוא מעניק לנו יש לנו שולי אי בטחון גדולים, וכי ברוב המקרים אנחנו נמנענים מביצוע של השוואות מדוייקות כי דבר זה גוזל מאיתנו משאבים מנטליים.  

המחקרים של וונסיניק מצטרפים גם למחקרים של [[דן אריאלי]], [[דניאל כהנמן]] ושל אחרים בנוגע ליכולת של אנשים לרמות את עצמם או לספר לעצמם סיפורים משכנעים בקשר להיבטים שונים של חיינו - אם זה לגבי מוסריות ההתנהגות שלנו (אריאלי) או לגבי זכרונות ויכולת השיפוט שלנו (כהנמן).  

המחקרים של וונסיניק מצטרפים גם למחקרים של [[דן אריאלי]], [[דניאל כהנמן]] ושל אחרים בנוגע ליכולת של אנשים לרמות את עצמם או לספר לעצמם סיפורים משכנעים בקשר להיבטים שונים של חיינו - אם זה לגבי מוסריות ההתנהגות שלנו (אריאלי) או לגבי זכרונות ויכולת השיפוט שלנו (כהנמן).  

הגישה של וונסינק מתרחקת מגישה של [[העדפה נגלית]] או גישת מדיניות כמו "תנו לצרכנים לקבל את כל ההחלטות בעצמם בשוק" בגלל הנחה של ראציונליות מלאה, מידע מלא, ויכולת עיבוד חסרת מחיר. למיקסום החופש של הצרכן יש מחיר בדמות צריכה של מזון לא בריא שלאחר מכן הוא מתחרט עליה. חלק מהצרכנים לכל הפחות מעדיף עיצוב סביבה מוגבלת יותר שמסייעת לו לקבל החלטות טובות יותר לפי ראייתו שלו, שהוא נמנע מהן בזמן הקנייה בשוק או בצריכת המזון בגלל קושי להתגבר על תאווה או דחפים הנובעים מהמבנה הביולוגי שלנו, שאינו מעוצב בהכרח למבנה של הסביבה במאה ה-21. גישה דומה לזו של וונסינק קיימת בתחומים אחרים כמו עיצוב בטיחותי של מוצרים, [[עקרון הזהירות המונעת]] ובכלכלת ביטוח [[היוון היפרבולי]] המעודד כפייה של [[פנסיה]] (לפי "גולדן אגס" של דיוויד לייבסון).  

הגישה של וונסינק מתרחקת מגישה של [[העדפה נגלית]] או גישת מדיניות כמו "תנו לצרכנים לקבל את כל ההחלטות בעצמם בשוק" בגלל הנחה של רציונליות מלאה, מידע מלא, ויכולת עיבוד חסרת מחיר. למיקסום החופש של הצרכן יש מחיר בדמות צריכה של מזון לא בריא שלאחר מכן הוא מתחרט עליה. חלק מהצרכנים לכל הפחות מעדיף עיצוב סביבה מוגבלת יותר שמסייעת לו לקבל החלטות טובות יותר לפי ראייתו שלו, שהוא נמנע מהן בזמן הקנייה בשוק או בצריכת המזון בגלל קושי להתגבר על תאווה או דחפים הנובעים מהמבנה הביולוגי שלנו, שאינו מעוצב בהכרח למבנה של הסביבה במאה ה-21. גישה דומה לזו של וונסינק קיימת בתחומים אחרים כמו עיצוב בטיחותי של מוצרים, [[עקרון הזהירות המונעת]] ובכלכלת ביטוח [[היוון היפרבולי]] המעודד כפייה של [[פנסיה]] (לפי "גולדן אגס" של דיוויד לייבסון).