שינויים

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק? האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות סמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.  

חלק מהשאלה הנוגעת להקשר של ההחלטות נוגע לשאלות לדוגמה האם מותר או אסור לקנות עבדים, סמים, או נשק כימי בשוק? האם מותר או אסור לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? האם מותר או אסור להעסיק ילדים או לשלם לעובדים באמצעות סמים? האם מותר לעובדים לשבות? כדי לקבל החלטה לכאן או לכאן יש צורך במוסדות פוליטיים כמו ממשלות לקבלת החלטה כזו ולאכיפתה. יש מגבלות נוספות הנובעות מדתות ונורמות חברתיות כמו האם מותר או אסור לאכול אוכל כשר, לקיים קרבות כלבים, או לצפות בסרטי פורנוגרפיה.  

כלכלנים וסוציולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[ראציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה ראציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התהנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

כלכלנים וסוציולוגים טוענים כי בעוד בתאוריה הנאו-קלאסית מניחה כי קיים [[האדם הכלכלי]] שיש לו [[מידע מלא]] על מחירים ואיכויות המוצרים, [[רציונליות]] מלאה וטעמים נתונים לגבי איכויות המוצרים, הדברים הם לא כך. בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מגלים כי אנשים אינם מתנהגים תמיד בצורה רציונלית כפי שהדבר מנוסח באופן מתמטי, ולכן דבר זה פותח אפשרויות השפעה שונות על אנשים. כך לדוגמה קיימת תופסת המסגרת לפיה דרך ההצגה של שאלה משפיע על הדרך בה אנשים עונים עליה ובוחרים בין שתי אפשרויות. סוציולוגים וחוקרי תקשורת מצביעים על כך ש[[תרבות הצריכה]], [[פרסום]] ו[[שיווק]] משנים את נורמות ההתנהגות, הערכים החברתיים, הטקסים החברתיים ואת טעמי הצרכנים וכי לתרבות בכלל יש כוח רב בעיצוב התהנהגות של סוכנים כלכליים בשוק הן כצרכנים והן כמקבלי החלטות אחרים כמו משקיעים, רגולטורים, מנהלים, בעלי מניות וכו'.  

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]].  המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.   

מתכנני ערים וחוקרי טכנולוגיה מביאים דוגמאות לכך שסוגים מסויימים של פיתוח עירוני ושל טכנולוגיות יכולים להשפיע על הביקוש לטכנולוגיות אחרות. הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה היא [[פרבור]] - דפוס בנייה של דיור בצפיפות נמוכה שמקשה על הפעלה של [[תחבורה ציבורית]] ועל [[הליכה ברגל]] ומעודד שימוש ב[[רכב פרטי]] ואת הגדלת כמות הנסיעות למשק בית. דבר זה מכונה [[ביקוש מושרה]].  המונח [[נעילה טכנולוגית]] נועד לציין מקרים בהם עקב בחירות מהעבר בטכנולוגיה מסויימת השוק או המערכת החברתית "נתקעים" בבחירה זו ללא יכולת אמיתית לעבור לטכנולוגיה אחרת ולמרות מגרעות ברורות של הטכנולוגיה הקיימת, כשהדוגמה המוחשית ביותר לכך היא מקלדת QWERTY.