שינויים

ה"רציונליות" שמותארת על ידי הבחירה הרציונלית שונה מהמשמעות שיש לה בחיי היום יום, ומהמונח "[[רציונליזם]]" שלרוב מתואר בפילוסופיה. יש מספר מודלים של בחירה רציונליות אבל כולם מניחים שהפרטים בוחרים בפעולה הטובה ביותר על פי פונקציית העדפה יציבה ונתונה ועל פי מגבלות שעומדות בפניהם. ברוב המודלים יש הנחות נוספות.  

ה"רציונליות" שמותארת על ידי הבחירה הרציונלית שונה מהמשמעות שיש לה בחיי היום יום, ומהמונח "[[רציונליזם]]" שלרוב מתואר בפילוסופיה. יש מספר מודלים של בחירה רציונליות אבל כולם מניחים שהפרטים בוחרים בפעולה הטובה ביותר על פי פונקציית העדפה יציבה ונתונה ועל פי מגבלות שעומדות בפניהם. ברוב המודלים יש הנחות נוספות.  

התומכים של מודלים של בחירה ראציונלית לא טוענים כי הנחות המודל הם תאור מלא של המציאות, אלא שמודלים טובים יכולים לסייע בהבנה ולספק עזרה במידול פורמלי וניתן להפרכה של היפותזות. וכי היפותזות טובות הן אלו ששורדות את המבחן האמפירי. המתנגדים של המודלים טוענים כי המודל פגום, נשען על הנחות לא נכונות וכי למרות  שהוא חוזה באופן גרוע את התנהגותם של אנשים, ממשיכים לדבוק בו.  

התומכים של מודלים של בחירה רציונלית לא טוענים כי הנחות המודל הם תאור מלא של המציאות, אלא שמודלים טובים יכולים לסייע בהבנה ולספק עזרה במידול פורמלי וניתן להפרכה של היפותזות. וכי היפותזות טובות הן אלו ששורדות את המבחן האמפירי. המתנגדים של המודלים טוענים כי המודל פגום, נשען על הנחות לא נכונות וכי למרות  שהוא חוזה באופן גרוע את התנהגותם של אנשים, ממשיכים לדבוק בו.  

==תאור==

==תאור==

קבלת החלטות ראציונלית מחייבת בחירה של פעולה בהנחה שהדברים הבאים נתונים מראש למודל:

קבלת החלטות רציונלית מחייבת בחירה של פעולה בהנחה שהדברים הבאים נתונים מראש למודל:

* העדפות אישיות (כגון האם אני מעדיף בננה או תפוח).

* העדפות אישיות (כגון האם אני מעדיף בננה או תפוח).

* הפעולות שניתן לבצע.  

* הפעולות שניתן לבצע.  

A = {משה, יוסף, שרה}

A = {משה, יוסף, שרה}

בתאוריית הבחירה הראציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:

בתאוריית הבחירה הרציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:

# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפרושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  

# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפרושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  

# ההנחה השניה היא של '''טרנזיטביות''' או '''יחס העדפה טרזיבי''' - שפרושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  

# ההנחה השניה היא של '''טרנזיטביות''' או '''יחס העדפה טרזיבי''' - שפרושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  

סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מצביעה על היבט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שבממוצע אנשים נותנים כ-3 דולר למשתתף השני. דבר זה סותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות, שלפיה אנשים היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר. ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר עד 10 דולרים. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות, הממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]

סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מצביעה על היבט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שבממוצע אנשים נותנים כ-3 דולר למשתתף השני. דבר זה סותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות, שלפיה אנשים היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר. ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר עד 10 דולרים. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות, הממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]

על פי התאוריה של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]], אנשים נוטים להסתכל על סיכון וסיכוי בצורות שונות, בצורה שאינה תואמת את ההגדרות הראציונליות. כאשר אנו מרגישים שיש לנו דבר מה (200 ניצולים) או שאנו רוצים להרוויח - אנו נוטים שלא לקחת סיכונים, כדי לא לאבד את המעט שיש לנו. לעומת זאת אם אנחנו חושבים על הדברים בצורה של הקטנת הפסד (400 שממילא ימותו), אנחנו רוצים למנוע את התרחשות המשבר לגמרי, גם במחיר של הגדלת הבעיה אם היא תתרחש.<ref name="rubinstein2009"/>

על פי התאוריה של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]], אנשים נוטים להסתכל על סיכון וסיכוי בצורות שונות, בצורה שאינה תואמת את ההגדרות הרציונליות. כאשר אנו מרגישים שיש לנו דבר מה (200 ניצולים) או שאנו רוצים להרוויח - אנו נוטים שלא לקחת סיכונים, כדי לא לאבד את המעט שיש לנו. לעומת זאת אם אנחנו חושבים על הדברים בצורה של הקטנת הפסד (400 שממילא ימותו), אנחנו רוצים למנוע את התרחשות המשבר לגמרי, גם במחיר של הגדלת הבעיה אם היא תתרחש.<ref name="rubinstein2009"/>

===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===

===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===

===ביקורת על שימוש במדעי המדינה===

===ביקורת על שימוש במדעי המדינה===

במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הראציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הראציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>

במאמר משנת 1994, "[[פתולוגיות של תאוריית הבחירה הראציונאלית]]" טענו גרין ושפירו כי התפוקות האמפיריות של תאוריית הבחירה הרציונלית היו מוגבלות. הם טענו כי רוב הספרות המעשית, לפחות ב[[מדעי המדינה]], נעשתה  על בסיס מתודות חלשות מבחינה רעיונית, וכאשר מתקנים את ההנחות, הרבה מהתוצאות האמפיריות לא מחזיקות מעמד. לאור זה, לטענתם, תאוריית הבחירה הרציונלית מספקת הבנה מעטה של ההתנהלות הפוליטית.<ref>Green, Donald P.; Shapiro, Ian. (1994). Pathologies of Rational Choice Theory: A Critique of Applications in Political Science. Yale University Press.</ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[לא רציונלי ולא במקרה]], ספרו של פרופסור [[דן אריאלי]]

* [[לא רציונלי ולא במקרה]], ספרו של פרופסור [[דן אריאלי]]

* [[האדם הכלכלי]]

* [[האדם הכלכלי]]

* [[מכונת הארגון]], ספרו של יהודה שנהב, על המקורות הפוליטיים של האידאולוגיה הראציונלית

* [[מכונת הארגון]], ספרו של יהודה שנהב, על המקורות הפוליטיים של האידאולוגיה הרציונלית