שורה 21: |
שורה 21: |
| הם טוענים כי אם הניתוח הכלכלי שולל מראש אינטראקציות בין הסוכנים ותופעות לא לינאריות לא יהיה הבדל משמעותי בין המיקרו כלכלה למאקרו כלכלה. וכי התאוריה של כרוז וולראסי (כרוז שמכריז על מחירים ואיכויות של כל הסחורות לכלל הסוכנים בשוק) היא שגויה. | | הם טוענים כי אם הניתוח הכלכלי שולל מראש אינטראקציות בין הסוכנים ותופעות לא לינאריות לא יהיה הבדל משמעותי בין המיקרו כלכלה למאקרו כלכלה. וכי התאוריה של כרוז וולראסי (כרוז שמכריז על מחירים ואיכויות של כל הסחורות לכלל הסוכנים בשוק) היא שגויה. |
| | | |
− | המחברים טועים כי אינטראקציות ישירות ועקיפות בין סוכנים הטרוגניים ברמת המיקרו הן תנאי מספיק להופעתן של תופעות מאקרו כלכליות. יותר מכך, האינטראקציות של התנהגות מיקרו כלכלית שמבוססת על חוקי אצבע של אנשים רבים הפועלים באופן מבוזר יכולה להתפתח וליצור תופעות ראציונליות מצרפית. הרעיון המרכזי בספר הוא כי לא ניתן להסיק את התופעות המצרפיות (כמו [[תוצר לאומי גולמי]] [[מדד המחירים לצרכן]] וכו') מתוך ההתנהגות של צרכן מייצג בשוק שבו יש שיווי משקל כללי שמקבל מידע ותאום על ידי כרוז וולראסי. | + | המחברים טועים כי אינטראקציות ישירות ועקיפות בין סוכנים הטרוגניים ברמת המיקרו הן תנאי מספיק להופעתן של תופעות מאקרו כלכליות. יותר מכך, האינטראקציות של התנהגות מיקרו כלכלית שמבוססת על חוקי אצבע של אנשים רבים הפועלים באופן מבוזר יכולה להתפתח וליצור תופעות רציונליות מצרפית. הרעיון המרכזי בספר הוא כי לא ניתן להסיק את התופעות המצרפיות (כמו [[תוצר לאומי גולמי]] [[מדד המחירים לצרכן]] וכו') מתוך ההתנהגות של צרכן מייצג בשוק שבו יש שיווי משקל כללי שמקבל מידע ותאום על ידי כרוז וולראסי. |
| | | |
| לטענת המחברים התופעות המצרפיות מופיעות בצורה ספונטנית - [[הגחה|מגיחות]] - מהאינטראקציות של פרטים שמנסים לתאם את הפעולות שלהם בשוק. במילים אחרות, ה"חוקים" המצרפיים מגיחים ולא בגלל חוקים ברמת המיקרו. בתורה, דינמיקה מאקרו כלכלית משפיעה על ההתנהגות המיקרו כלכלית, באמצעות תהליכים סיבתיים שבו מבנים כלכליים וחברתיים משפיעים על ההזדמניות וההעדפות שמאפיינים את היחדיות המיקרו כלכליות. | | לטענת המחברים התופעות המצרפיות מופיעות בצורה ספונטנית - [[הגחה|מגיחות]] - מהאינטראקציות של פרטים שמנסים לתאם את הפעולות שלהם בשוק. במילים אחרות, ה"חוקים" המצרפיים מגיחים ולא בגלל חוקים ברמת המיקרו. בתורה, דינמיקה מאקרו כלכלית משפיעה על ההתנהגות המיקרו כלכלית, באמצעות תהליכים סיבתיים שבו מבנים כלכליים וחברתיים משפיעים על ההזדמניות וההעדפות שמאפיינים את היחדיות המיקרו כלכליות. |
שורה 37: |
שורה 37: |
| | | |
| ===תנאים לשיווי משקל וסוכן מייצג=== | | ===תנאים לשיווי משקל וסוכן מייצג=== |
− | עקרון מרכזי שקיים ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] הוא הרעיון של שיווי משקל כפי שמושג זה פותח במסגרת המחקר של מכניקה ראציונלית ([[פיליפ מירובסקי|מירובסקי 1989]]), במיוחד יש אימוץ של הגרסה הסטטית שמיוחסת לארכימדס (McCauley, 2004). אלא שגישה כזו היא סבירה עבור כלכלה רק אם: | + | עקרון מרכזי שקיים ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] הוא הרעיון של שיווי משקל כפי שמושג זה פותח במסגרת המחקר של מכניקה רציונלית ([[פיליפ מירובסקי|מירובסקי 1989]]), במיוחד יש אימוץ של הגרסה הסטטית שמיוחסת לארכימדס (McCauley, 2004). אלא שגישה כזו היא סבירה עבור כלכלה רק אם: |
| # היחסים הפונקציונלים (א' כפונקציה של ב') הם לינאריים. | | # היחסים הפונקציונלים (א' כפונקציה של ב') הם לינאריים. |
| # אין אינטראקציות ישירות בין היחידות הכלכליות. | | # אין אינטראקציות ישירות בין היחידות הכלכליות. |
שורה 56: |
שורה 56: |
| ההנחה השניה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55) | | ההנחה השניה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55) |
| | | |
− | ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, ראציונליות, | + | ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות, |
| ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסדנטרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי. | | ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו כלכלה הסדנטרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי. |
| | | |