שינויים

אנשים רבים מקבלים את אי השוויון כדבר נתון, וטוענים כי החיפוש אחר עושר חומרי גדול יותר מספק תמריץ לתחרות וחידוש בתוך הכלכלה.  

אנשים רבים מקבלים את אי השוויון כדבר נתון, וטוענים כי החיפוש אחר עושר חומרי גדול יותר מספק תמריץ לתחרות וחידוש בתוך הכלכלה.  

כמה תאוריות כלכליות מודרניות, כמו [[כלכלה נאו קלאסית|האסכולה הנאו קלאסית]], טענו כי כלכלה מתפקדת דורשת רמה מסויימת של [[אבטלה]]. תאוריות אלה טוענות כי דמי האבטלה חייבים להיות מתחת לרמת המשכורת כדי לספק תמריץ לעבוד, דבר המחייב אי שוויון. תאוריות אחרות, כמו [[סוציאליזם]] ו[[קיינסיניזם]], חולקים על הטענה כי לאבטלה תפקיד חיובי.

כמה תאוריות כלכליות מודרניות, כמו [[כלכלה נאו קלאסית|האסכולה הנאו קלאסית]], טענו כי כלכלה מתפקדת דורשת רמה מסויימת של [[אבטלה]]. תאוריות אלה טוענות כי דמי האבטלה חייבים להיות מתחת לרמת המשכורת כדי לספק תמריץ לעבוד, דבר המחייב אי שוויון. תאוריות אחרות, כמו [[סוציאליזם]] ו[[קיינסיאניזם]], חולקים על הטענה כי לאבטלה תפקיד חיובי.

כלכלנים רבים מאמינים כי אחת הסיבות העיקריות לכך שאי שוויון עשוי לספק תמריץ כלכלי היא שרווחה חומרית ו[[צריכה בולטת]] (conspicuous consumption) קשורות למעמד. לפי השקפה זו, ריבוד חזק של ההכנסה (אי שוויון חזק) יוצר ריבוד חברתי חזק, דבר המוביל לתחרות חזקה יותר אחר מעמד. אחד הראשונים להצביע על קשר זה היה [[אדם סמית]] שהכיר בכך שכבוד או הערכה (regard) הינם אחד הכוחות החזקים מאחורי הפעילות הכלכלית. מתוך  

כלכלנים רבים מאמינים כי אחת הסיבות העיקריות לכך שאי שוויון עשוי לספק תמריץ כלכלי היא שרווחה חומרית ו[[צריכה בולטת]] (conspicuous consumption) קשורות למעמד. לפי השקפה זו, ריבוד חזק של ההכנסה (אי שוויון חזק) יוצר ריבוד חברתי חזק, דבר המוביל לתחרות חזקה יותר אחר מעמד. אחד הראשונים להצביע על קשר זה היה [[אדם סמית]] שהכיר בכך שכבוד או הערכה (regard) הינם אחד הכוחות החזקים מאחורי הפעילות הכלכלית. מתוך