שינויים

תלות שלטון בדרגה זו או אחרת מאפיינת, כנראה, את רוב המדיה, גם במדינות מתוקנות. אך רק לעתים נדירות נעשה הדבר (במדינה דמוקרטית) בצורה כה גלויה וישירה כפי שנהוג אצלנו. בתקופת שלטון הליכוד נראה היה שהטלוויזיה ויתרה בהדרגה אפילו על מראית- עין של עצמאות ביחסה לשלטון. הפנייה המתרפסת של כתבים אל נציגי השלטון נהפכה לנורמה כה בסיסית, עד שהעברית התקנית נראתה לפתע דלה מכדי לשקף נאמנה את עומק יראת הכבוד לשלטון. הטלוויזיה היא זו שהמציאה את הצורה המגוחכת, הזרה כל כך לעברית בת ימינו, של פניה אל הרשות בגוף שלישי ("האם סיכוייו של אדוני להרכיב את הממשלה גדלים?"). אך גם בדרגת תלות מרבית כזו, המשיך השלטון לתקוף את הטלוויזיה הצייתנית. מדוע? לשם מה לשלטון לתקוף בחריפות מערכת המשרתת במסירות כה רבה את האינטרסים שלו? אין מנוס מהמסקנה, שהתקפה כזו "משקמת" את הדימוי התלותי של התקשורת, ובונה לה תדמית לוחמת ועצמאית. שלטון דמוקרטי, להבדיל משלטון טוטליטרי, מחויב לשמור לפחות על מראית- עין של חופש ביטוי; תלות גבוהה מדי של התקשורת בשלטון במשטר כזה עלולה לעורר מחאה.

תלות שלטון בדרגה זו או אחרת מאפיינת, כנראה, את רוב המדיה, גם במדינות מתוקנות. אך רק לעתים נדירות נעשה הדבר (במדינה דמוקרטית) בצורה כה גלויה וישירה כפי שנהוג אצלנו. בתקופת שלטון הליכוד נראה היה שהטלוויזיה ויתרה בהדרגה אפילו על מראית- עין של עצמאות ביחסה לשלטון. הפנייה המתרפסת של כתבים אל נציגי השלטון נהפכה לנורמה כה בסיסית, עד שהעברית התקנית נראתה לפתע דלה מכדי לשקף נאמנה את עומק יראת הכבוד לשלטון. הטלוויזיה היא זו שהמציאה את הצורה המגוחכת, הזרה כל כך לעברית בת ימינו, של פניה אל הרשות בגוף שלישי ("האם סיכוייו של אדוני להרכיב את הממשלה גדלים?"). אך גם בדרגת תלות מרבית כזו, המשיך השלטון לתקוף את הטלוויזיה הצייתנית. מדוע? לשם מה לשלטון לתקוף בחריפות מערכת המשרתת במסירות כה רבה את האינטרסים שלו? אין מנוס מהמסקנה, שהתקפה כזו "משקמת" את הדימוי התלותי של התקשורת, ובונה לה תדמית לוחמת ועצמאית. שלטון דמוקרטי, להבדיל משלטון טוטליטרי, מחויב לשמור לפחות על מראית- עין של חופש ביטוי; תלות גבוהה מדי של התקשורת בשלטון במשטר כזה עלולה לעורר מחאה.

כיצד משפיעות על הצופה/ קורא הליברלי ההתקפות על התקשורת? קרוב לוודאי שהוא מרגיע את עצמו במחשבה, שאם השלטון כל כך לא מרוצה מהתקשורת, סימן שהיא באמת עצמאית ולוחמת, סימן שקיים עימות ממשי בין האינטרס השלטוני - להסתיר מידע - לבין האינטרס התקשורתי - לחשוף מידע. הליברל נושם לרווחה; הוא חי במדינה שנהנית מתקשורת לוחמת, בלתי משוחדת ולא תלויה בשלטון. ה, 'flak' תחת ראייה כזאת, יותר משהוא עונש, הוא תגמול של השלטון לתקשורת: באמצעות שירות זה שמספקים דוברי השלטון הרשמיים, יכולה התקשורת להמשיך לשרת את האינטרסים השלטוניים מבלי שהדבר יעורר התנגדות ומחאה בקרב הציבור הליברלי.

כיצד משפיעות על הצופה/ קורא הליברלי ההתקפות על התקשורת? קרוב לוודאי שהוא מרגיע את עצמו במחשבה, שאם השלטון כל כך לא מרוצה מהתקשורת, סימן שהיא באמת עצמאית ולוחמת, סימן שקיים עימות ממשי בין האינטרס השלטוני - להסתיר מידע - לבין האינטרס התקשורתי - לחשוף מידע. הליברל נושם לרווחה; הוא חי במדינה שנהנית מתקשורת לוחמת, בלתי משוחדת ולא תלויה בשלטון. ה, 'flak' תחת ראייה כזאת, יותר משהו עונש, הוא תגמול של השלטון לתקשורת: באמצעות שירות זה שמספקים דוברי השלטון הרשמיים, יכולה התקשורת להמשיך לשרת את האינטרסים השלטוניים מבלי שהדבר יעורר התנגדות ומחאה בקרב הציבור הליברלי.

==קריטריונים לניתוח התקשורת==

==קריטריונים לניתוח התקשורת==