שינויים

==עבודות חשובות==

==עבודות חשובות==

המאמרים החלוציים של סן מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, עזרו לפיתוח [[תאוריית הבחירה הציבורית]], שהגיעה לראשונה למקום בולט בעבודתו של הכלכלן האמריקני [[קנת ארוו]]. בשנות החמישים, בזמן שעבד בתאגיד [[ראנד]], ארוו הראה כי כל חוקי ההצבעה, בין אם הם [[הכרעת רוב]] או [[רוב מיוחס]] או סטטוס קוו, חייבים לבוא בסתירה עם [[נורמה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] כשלהי. התרומה של סן לנושא הייתה להראות תחת אילו תנאים [[תאוריית חוסר הייתכנות]] של ארוו אכן תתקיים, וכמו כן הוא הרחיב והעשיר את התאוריה של בחירה חברתית, על ידי הידע שלו ב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] וב[[פילוסופיה]].  

המאמרים החלוציים של סן מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, עזרו לפיתוח [[תאוריית הבחירה הציבורית]], שהגיעה לראשונה למקום בולט בעבודתו של הכלכלן האמריקני [[קנת ארוו]]. בשנות החמישים, בזמן שעבד בתאגיד [[ראנד]], ארוו הראה כי כל חוקי ההצבעה, בין אם הם [[הכרעת רוב]] או [[רוב מיוחס]] או סטטוס קוו, חייבים לבוא בסתירה עם [[נורמה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] כשלהי. התרומה של סן לנושא הייתה להראות תחת אילו תנאים [[תאוריית חוסר היתכנות]] של ארוו אכן תתקיים, וכמו כן הוא הרחיב והעשיר את התאוריה של בחירה חברתית, על ידי הידע שלו ב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] וב[[פילוסופיה]].  

בשנת 1981 סן פרסם את הספר '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''', שבו הוא מדגים כי משבר [[רעב]] לא נובע ממחסור ב[[מזון]], אלא מ[[אי שיוויון]] הטבוע בתוך מנגנונים של חלוקת המזון. בנוסף לעבודתו החשובה על הסיבות ל[[רעב המוני|מגיפות רעב]], עבודתו של סן ב[[כלכלת פיתוח]] הייתה בעלת השפעה ניכרת בפיתוח של [[מדד הפיתוח האנושי|דו"ח הפיתוח האנושי]], שמפורסם על ידי [[תוכנית הפיתוח של האו"ם]]. פרסום שנתי זה, המדרג את המדינות באמצעות מגוון של מדדים [[כלכלה|כלכליים]] וחברתיים, חב הרבה לתרומה של סן וכן לתאורטיקנים אחרים של בחירה חברתית בתחום של מדידה כלכלית של [[עוני]] ואי-שוויון.  

בשנת 1981 סן פרסם את הספר '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''', שבו הוא מדגים כי משבר [[רעב]] לא נובע ממחסור ב[[מזון]], אלא מ[[אי שיוויון]] הטבוע בתוך מנגנונים של חלוקת המזון. בנוסף לעבודתו החשובה על הסיבות ל[[רעב המוני|מגיפות רעב]], עבודתו של סן ב[[כלכלת פיתוח]] הייתה בעלת השפעה ניכרת בפיתוח של [[מדד הפיתוח האנושי|דו"ח הפיתוח האנושי]], שמפורסם על ידי [[תוכנית הפיתוח של האו"ם]]. פרסום שנתי זה, המדרג את המדינות באמצעות מגוון של מדדים [[כלכלה|כלכליים]] וחברתיים, חב הרבה לתרומה של סן וכן לתאורטיקנים אחרים של בחירה חברתית בתחום של מדידה כלכלית של [[עוני]] ואי-שוויון.  

===האדם הכלכלי ואנוכיות===

===האדם הכלכלי ואנוכיות===

סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את הייתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>  

סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>  

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה ראציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה: