47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''אירוע ההכחדה בהולוקן''' (Holocene extinction event) הוא תהליך של '''הכחדה המונית''' כתוצאה מפעילות..."
'''אירוע ההכחדה בהולוקן''' (Holocene extinction event) הוא [[תהליך]] של '''[[הכחדה המונית]]''' כתוצאה מפעילות אנושית. חושבים כי זוהי ההכחדה ההמונית השישית או השביעית במספר בהיסטוריה האבולוציונית של [[כדור הארץ]].
חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות [[האדם הנבון]], שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים, וחלקה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת כיום, בשל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] באופן שהורס את [[המערכות האקולוגיות]], וכן בגלל צייד ו[[דייג יתר|דייג]] לא מבוקרים. משנת 1500 לספירה ועד היום (2007), נכחדו 784 מינים, ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע.
מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי.
בספטבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.
סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים ל[[שטחי מחיה]] רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, [[כריתת עצים]] וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר.
קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]].
==סיבות מעשה ידי אדם להכחדה==
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]]. הגורמים העיקריים להכחדה הם:
* [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] כמו [[חקלאות]], בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], עיור וכו'.
*ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם,
*[[ציד וסחר בבעלי חיים]] [[דייג יתר]]
*חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים.
*[[זיהום]]
*[[התחממות עולמית|התחממות כדור הארץ]].
==מינים בסכנת הכחדה==
נכון לשנת 2007 נמצא תת מין של הגורילה בסכנת הכחדה המוגדרת קריטית. זאת, לאחר שהתברר שחלק מאוכלוסיית הגורילות באפריקה הצטמקה ב-60% בתוך שני עשורים, עקב ציד למטרות מאכל והתפשטות נגיף האבולה.
גם מצבו של האורנג אוטנג, הורע מאד. אחת הסיבות לכך היא [[ברוא יערות]] לטובת גידול מטעים שמהם מייצרים שמן דקלים.
ההיפופוטם, הצטרף בשנת 2006 לרשימת המינים בסכנת הכחדה. ההיפופוטם בסכנת הכחדה בגלל מצב הכלכלי והפוליטי באפריקה. מחסור במזון גרם לעליית הביקוש לבשר של מין זה וה[[עוני]] מביא לכך שהוא ניצוד גם בגלל השנהב הנמצא בשיניו. כך, למשל, בקונגו-זאיר הביאו מלחמות האזרחים והציד הנרחב להקטנת אוכלוסיית ההיפופוטמים ב-95%.
דוב הקוטב נכלל לראשונה ברשימה בשנת 2006 בגללה סכנה הצפויה לו מ[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] הגורמת ל[[הפשרת קרחונים]] שהם בית הגידול שלו. לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לקטון בכמעט שליש.
בשנת 2007 נכחד כנראה אחד המינים הבודדים של דולפיני נהרות, הדולפין מהמין ביג'י שחי בנהר היאנג-צה בסין. הדולפין לא נראה יותר בשנה האחרונה וההנחה היא שהוא נכחד בעקבות הזיהום הרב בנהר, והיעלמות הדגים ששימשו לו מזון עקב דיג מוגבר. בשבועות האחרונים נבדקים דיווחים על דולפין שנצפה, ואולי יתברר שכמה פרטים בכל זאת שרדו.
מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל.
ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים.
==השלכות כלכליות של הכחדת מינים==
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
הכחדת מינים גוררת ירידה ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] תורמת לערעור של [[מערכות אקולוגיות]] ולהקטנת היכולת של מערכות אלה לספק [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] חשובים ל[[חקלאות]] ולכלכלה בכלל. היבטים כמו מניעת [[סחף]] קרקע, [[הסעת גשם]], ייצוב האקלים, הספקת חומרי גלם וכו' עלולים לפגע וגורמים לנזק של מיליוני דולרים בשנה.
בנוגע לבעיות סביבה רבות, [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]] יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ ל[[הפנמת עלויות|הפנים את הנושא לתוך השוק]] וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של ה[[שוק]] יקטין את הפגיעה בסביבה.
אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני היתה גידול בכמות הפרטים שניצודו.
הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה, ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינאמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].
==ראו גם==
* [[הכחדה המונית]]
* [[מגוון ביולוגי]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
* [[השערת מדיאה]]
* [[גבולות פלנטריים]]
* [[גבולות לצמיחה]]
* [[התחממות עולמית]]
* [[דייג יתר]]
* [[קיטוע שטחי מחייה]]
* [[כריתת יערות]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Holocene_extinction_event אירוע ההכחדה בהולוקן] בוויקיפדיה האנגלית
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/903928.html הדולפינים בסכנה, עתיד הגורילות בערפל] צפריר רינת, הארץ, 16/9/2007
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=712793 דוב קוטב - בין המצטרפים לרשימת המינים הנכחדים] צפריר רינת, הארץ, 5/5/2006
*[http://www.teva.org.il/?CategoryID=806&ArticleID=2721 ממצאי דו"ח ציפורים בסכנת הכחדה 2008] באתר [[החברה להגנת הטבע]]
* [http://www.youtube.com/watch?v=wXuCMmHhx7Y שעור 5, נדידת האדם ליבשות אוסטרליה ואמריקה והכחדת בעלי חיים], הרצאת וידאו, [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות|הקורס 'היסטוריה עולמית']], האוניברסיטה העברית, 28/02/2011
* [http://www.independent.co.uk/environment/nature/lossofbiodiversitythreatenslivelihoodsofworldspoorest836754.html הערכה כלכלית של הנזק הנגרם מאובדן מינים] The independent, 30 May 2008
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596568,00.html הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות] אופיר דור, כלכליסט, 28.02.13
{{קיימות}}
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:תהליכים ארוכי טווח]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
חלקה של הכחדה זו התרחש במקומות שונים בעולם עם התפשטות [[האדם הנבון]], שיצא מאפריקה ליבשות אחרות לפני עשרות אלפי שנים, וחלקה מתקיים במאות השנים האחרונות, וביתר שאת כיום, בשל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] באופן שהורס את [[המערכות האקולוגיות]], וכן בגלל צייד ו[[דייג יתר|דייג]] לא מבוקרים. משנת 1500 לספירה ועד היום (2007), נכחדו 784 מינים, ו-65 מינים נוספים נמצאים כיום רק בגני חיות או חוות, אך לא בטבע.
מידי שנה מפרסם ארגון IUCN, האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, את הדו"ח השנתי שלו - "הספר האדום" או "הרשימה האדומה של מינים". (מיני הצומח והחי הנמצאים בדרגות שונות של סכנת הכחדה). כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי.
בספטבר 2007 פרסם הארגון את הדו"ח העדכני ביותר. הדו"ח קובע שבמהלך השנה האחרונה נוספו עוד 200 מינים לרשימה. שנת 2007 היא השנה הראשונה הופיעו בספר האדום גם אלמוגים. עשרה מיני אלמוגים מאיי גלפגוס נכללים ברשימה, ושניים מהם נמצאים בסכנת הכחדה המוגדרת כחמורה.
סכנת ההכחדה מרחפת בעיקר על יונקים ובעלי חיים גדולים, הזקוקים ל[[שטחי מחיה]] רחבים ההולכים ונעלמים בעקבות פיתוח למטרות אנושיות הכולל בינוי, [[כריתת עצים]] וכן עקב ציד למטרות מאכל וסחר.
קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה עד אלף מקצב הרקע של ההכחדה הטבעית. המדינות שבהן המספר הגדול ביותר של מינים בסכנת הכחדה הן [[אוסטרליה]], [[ברזיל]], [[סין]] ו[[מקסיקו]].
==סיבות מעשה ידי אדם להכחדה==
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
כמעט כל היצורים ברשימה נמצאים בסכנה בגלל תוצאות לוואי עקיפות או ישירות של פעילות [[בני אדם|האדם]]. הגורמים העיקריים להכחדה הם:
* [[הרס בתי גידול]] ו[[כריתת יערות]] בין היתר בגלל שינוי [[שימושי קרקע]] כמו [[חקלאות]], בניית כבישים, [[פרבור]], [[כרייה]], עיור וכו'.
*ניצול יתר של בעלי חיים לצורכי האדם,
*[[ציד וסחר בבעלי חיים]] [[דייג יתר]]
*חדירת [[מינים פולשים]] הדוחקים מינים מקומיים.
*[[זיהום]]
*[[התחממות עולמית|התחממות כדור הארץ]].
==מינים בסכנת הכחדה==
נכון לשנת 2007 נמצא תת מין של הגורילה בסכנת הכחדה המוגדרת קריטית. זאת, לאחר שהתברר שחלק מאוכלוסיית הגורילות באפריקה הצטמקה ב-60% בתוך שני עשורים, עקב ציד למטרות מאכל והתפשטות נגיף האבולה.
גם מצבו של האורנג אוטנג, הורע מאד. אחת הסיבות לכך היא [[ברוא יערות]] לטובת גידול מטעים שמהם מייצרים שמן דקלים.
ההיפופוטם, הצטרף בשנת 2006 לרשימת המינים בסכנת הכחדה. ההיפופוטם בסכנת הכחדה בגלל מצב הכלכלי והפוליטי באפריקה. מחסור במזון גרם לעליית הביקוש לבשר של מין זה וה[[עוני]] מביא לכך שהוא ניצוד גם בגלל השנהב הנמצא בשיניו. כך, למשל, בקונגו-זאיר הביאו מלחמות האזרחים והציד הנרחב להקטנת אוכלוסיית ההיפופוטמים ב-95%.
דוב הקוטב נכלל לראשונה ברשימה בשנת 2006 בגללה סכנה הצפויה לו מ[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] הגורמת ל[[הפשרת קרחונים]] שהם בית הגידול שלו. לפי ההערכה, ב-40 השנים הקרובות צפויה אוכלוסיית דובי הקוטב לקטון בכמעט שליש.
בשנת 2007 נכחד כנראה אחד המינים הבודדים של דולפיני נהרות, הדולפין מהמין ביג'י שחי בנהר היאנג-צה בסין. הדולפין לא נראה יותר בשנה האחרונה וההנחה היא שהוא נכחד בעקבות הזיהום הרב בנהר, והיעלמות הדגים ששימשו לו מזון עקב דיג מוגבר. בשבועות האחרונים נבדקים דיווחים על דולפין שנצפה, ואולי יתברר שכמה פרטים בכל זאת שרדו.
מצבם של העופות הדורסים ממשפחת הנשרים באפריקה ואסיה הורע מאד. ההגדרה של שמונה מינים ממשפחה זאת שונתה בספר האדום והם נכללים כעת במעמד חמור יותר של סכנת הכחדה. הסיבות להיעלמות המינים הן היעלמות מזון טבעי עקב ירידה במספרי היונקים אוכלי העשב ששימשו מזון, הרעלות והתחשמלות עקב פגיעה בקווי מתח גבוה. סיבות דומות הקטינו את אוכלוסיית הנשרים בישראל.
ברשימה האדומה יש נוכחות בולטת למינים מאזור הים התיכון, כולל מישראל. בין אלה נמצא דג לבנון הירקון, מין שקיים רק בישראל ועלול להיכחד בגלל זיהום והתייבשות נחלים.
==השלכות כלכליות של הכחדת מינים==
{{הפניה לערך מורחב|שירותי המערכת האקולוגית}}
הכחדת מינים גוררת ירידה ב[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] תורמת לערעור של [[מערכות אקולוגיות]] ולהקטנת היכולת של מערכות אלה לספק [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] חשובים ל[[חקלאות]] ולכלכלה בכלל. היבטים כמו מניעת [[סחף]] קרקע, [[הסעת גשם]], ייצוב האקלים, הספקת חומרי גלם וכו' עלולים לפגע וגורמים לנזק של מיליוני דולרים בשנה.
בנוגע לבעיות סביבה רבות, [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] טוענים באופן כללי כי כאשר בעיות הסביבה יהפכו חמורות יותר, מחיר [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]] יעלה, וכתוצאה מכך יגבר הלחץ ל[[הפנמת עלויות|הפנים את הנושא לתוך השוק]] וכך יושם תג מחיר על הפגיעה, מנגנון המחירים של ה[[שוק]] יקטין את הפגיעה בסביבה.
אלא שהכחדת מינים היא דוגמה ל[[כשל שוק]] בו מנגנון זה לא עובד. במקרים של ציד, ככל שמין ניצוד הופך לנדיר יותר, מחירו בשוק עולה, ולציידים יש יותר מוטיבציה ומימון לחפש אחריו. מינים כגון הטיגריס והקרנף עומדים על סף הכחדה בגלל ציד לא חוקי הנובע מסיבה זו, גם הפיל האפריקאי ניצוד במספרים גדולים בגלל ביקוש עולה לשנהבים. יש טענות כי אחת הסיבות העיקריות להכחדת דולפין הנהרות הסיני היתה גידול בכמות הפרטים שניצודו.
הכחדת מינים עלולה לגרום לקריסת [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], וההשלכות הכלכליות של דבר זה אינן ידועות. השפעה מתונה הרבה יותר היא לאי יכולת מימוש של פטנציאל תיירותי. מין שנכחד אינו ניתן להחזרה, ובנוסף הוא מערער את המערכת האקולוגית שבה היה, ומגדיל את סיכויי ההכחדה של מינים נוספים התלויים בו. דבר זה מהווה דוגמה לכך שכסף אינו חליפי לכל דבר בטבע. בנוסף הדבר מהווה הדגמה לחשיבות של תאוריה כלכלית דינאמית שבה יש אי-הופכיות של הזמן בניגוד לתאוריה הנאו קלאסית שבה [[כל דבר הוא הפיך]].
==ראו גם==
* [[הכחדה המונית]]
* [[מגוון ביולוגי]]
* [[שירותי המערכת האקולוגית]]
* [[השערת מדיאה]]
* [[גבולות פלנטריים]]
* [[גבולות לצמיחה]]
* [[התחממות עולמית]]
* [[דייג יתר]]
* [[קיטוע שטחי מחייה]]
* [[כריתת יערות]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Holocene_extinction_event אירוע ההכחדה בהולוקן] בוויקיפדיה האנגלית
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/903928.html הדולפינים בסכנה, עתיד הגורילות בערפל] צפריר רינת, הארץ, 16/9/2007
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=712793 דוב קוטב - בין המצטרפים לרשימת המינים הנכחדים] צפריר רינת, הארץ, 5/5/2006
*[http://www.teva.org.il/?CategoryID=806&ArticleID=2721 ממצאי דו"ח ציפורים בסכנת הכחדה 2008] באתר [[החברה להגנת הטבע]]
* [http://www.youtube.com/watch?v=wXuCMmHhx7Y שעור 5, נדידת האדם ליבשות אוסטרליה ואמריקה והכחדת בעלי חיים], הרצאת וידאו, [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות|הקורס 'היסטוריה עולמית']], האוניברסיטה העברית, 28/02/2011
* [http://www.independent.co.uk/environment/nature/lossofbiodiversitythreatenslivelihoodsofworldspoorest836754.html הערכה כלכלית של הנזק הנגרם מאובדן מינים] The independent, 30 May 2008
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3596568,00.html הגיע הזמן שנתחיל לדבר על הכחדת האנושות] אופיר דור, כלכליסט, 28.02.13
{{קיימות}}
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:סביבה]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:תהליכים ארוכי טווח]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]