שינויים

'''Phishing for Phools''' (דגים אחר בריכות או טומנים מארב לשוטים) הוא ספר עיון מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים. הספר יצא לאור בשנת 2015. שילר ואקרלוף ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל״ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]] ו[[חברות תרופות]] ו[[חברות מזון]] כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגינטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים.  

'''Phishing for Phools''' (דגים אחר בריכות או טומנים מארב לשוטים) הוא ספר עיון מאת הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים. הספר יצא לאור בשנת 2015. שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל״ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]]' [[חברות תרופות]] ו[[חברות מזון]] כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים.  

מאז [[אדם סמית]] רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) היתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]] יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקלרוף ופישר מערערים על התזה הזאת וטוענים ש[[שוק תחרותי]] לא רק מספק רווחה אלא גם פוגע ברווחה הזאת. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים “phish” (דייג, ובסלנג אינטרנטי חיפוש של קורבנות להונאה) והופכים את הצרכנים ל"phools" - נשמע כמו "טיפש".  

מאז [[אדם סמית]] רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) היתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]] יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקלרוף ופישר מערערים על התזה הזאת וטוענים ש[[שוק תחרותי]] לא רק מספק רווחה אלא גם פוגע ברווחה הזאת. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים “phish” (דייג, ובסלנג אינטרנטי חיפוש אחר קורבנות להונאה) והופכים את הצרכנים ל"phools" - נשמע כמו "טיפש".  

התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ויוזמה חופשית בקידום רמת החיים ואיכות החיים.  

התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ויוזמה חופשית בקידום רמת החיים ואיכות החיים.