שינויים

נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילה  שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref>  

נכון לשנת 2006, משקל הפסולת הרעילה  שמייצרות חברות אלקטרוניקה וטכנולוגיה ברחבי עולם מגיעה ל-35 מיליוני טונות בשנה (4,000 טון מדי שעה), לפי נתוני התוכנית הסביבתית של ארגון האומות המאוחדות (UNEP).<ref name="halpren_2006">[http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.jhtml?contrassID=11&subContrassID=0&itemNo=755344 לנובו ומוטורולה: שיאניות הזיהום] נמרוד הלפרן, קפטן אינטרנט, הארץ 2006 </ref>  

חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפאניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  

חברות טכנולוגיה אמריקאיות, אירופיות ויפניות מעבירות את הפסולת באופן מתמיד, ולעתים קרובות באופן בלתי חוקי, למדינות שבהן קיימות הגבלות חוקיות מועטות יחסית על זיהום הסביבה, בהן גם הודו וסין.<ref name="halpren_2006"/>  

בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>

בשנת 2005, חשף ארגון [[גרינפיס]] אתרי פסולת בהודו ובסין, בהם מפורקים מוצרי אלקטרוניקה שיצאו מכלל שימוש. הפירוק נעשה באופן ידני תוך חשיפת העוסקים בכך למספר רב של [[כימיקלים רעילים]]. לדברי הארגון, בסין נמצאו מכלי חומצה שדלפו לתוך נחלים סמוכים, ורמת החומציות בנחלים היתה כה גבוהה עד כי מטבע שהושלך לתוכם התמוסס בתוך שעות ספורות.<ref name="halpren_2006"/>