שינויים

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

המהפכה הירוקה הצליחה להגדיל מאוד את תפוקת המזון העולמית – אך היא אינה מקיימת עקב מספר סיבות:

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הישענות על נפט/אנרגיה זולה לכל התהליכים: נפט דרוש על מנת לייצר דשנים ומדבירים, להפעיל את כלי החקלאות ולנייד את התוצרת על פני העולם. ההתייקרות הצפויה של הנפט, עקב [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], צפויה להפוך הסתמכות זו לבעייתית מאוד.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החקלאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה.  אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#הרס מתמשך של קרקע: הערכה העולמית הראשונה של אובדן קרקע בהתבסס על מחקר השוואתי על ידי כמה מאות חוקרים פורסמה בשנת 1994 <ref>גבולות לצמיחה, עמ' 61.</ref> 38% מהאדמות החקלאיות הנוכחיות עוברות בליית קרקע (בנוסף ל-21% מהאדמות המרעה ו-19% מאדמות היער) ברמות שונות של חומרה.  אובדן ה[[הומוס]] (החלק העליון הפורה של הקרקע) מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית, ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות, ועד ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. התוצאה של אובדן זה היא ירידה משמעותית בפריון הקרקע.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

#נוסף על כך, פיתוח פריון המזון כנראה מתנהג בהתאם לתפוקה שולית פוחתת. ורוב הפיתוח כבר נעשה<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 62.</ref> הסיבה העיקרית היא שרוב האדמות היותר טובות כבר מעובדות, אנו הורסים אותן ועוברים לאדמות פחות טובות. שיא תפוקת הגרעינים לאדם היה בשנת 1985.

4.חקלאות מונו-קולטורה, בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים (פולי-קולטורה), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.

4.חקלאות מונו-קולטורה, בה מגדלים מספר קטן מאוד של זני צמחים בהיקף גדול, פגיעה הרבה יותר למחלות ושינויים סביבתיים. אם הזן העיקרי נפגע, אין דרך להתגבר על הפגיעה. כאשר מגדלים מספר רב של זנים (פולי-קולטורה), פגיעה באחד הזנים תשפיע באופן שולי.