שינויים

# בהנתן שני סלי תצרוכת C1 ו-C2 האדם הכלכלי יעדיף את האפשרות של הסל האחד או את האפשרות של הסל השני, או יראה בשתי האפשרויות דבר שקול (יהיה אדיש ביניהם). מסמנים את העדפה ביחס מתמטי C1PC2 .P אם סל C1 עדיף על סל C2. וC1IC2 ליחס של אדישות בין הסלים. היחס של אדישות הוא סימטרי (מבחינה מתמטית) אבל יחס העדפה אינו כזה.  

# בהנתן שני סלי תצרוכת C1 ו-C2 האדם הכלכלי יעדיף את האפשרות של הסל האחד או את האפשרות של הסל השני, או יראה בשתי האפשרויות דבר שקול (יהיה אדיש ביניהם). מסמנים את העדפה ביחס מתמטי C1PC2 .P אם סל C1 עדיף על סל C2. וC1IC2 ליחס של אדישות בין הסלים. היחס של אדישות הוא סימטרי (מבחינה מתמטית) אבל יחס העדפה אינו כזה.  

# העדפה של האדם הכלכלי לא משתנה במשך הזמן של הניתוח הכלכלי.  

# העדפה של האדם הכלכלי לא משתנה במשך הזמן של הניתוח הכלכלי.  

# אין נקודת רוויה. בהנתן סל כלשהו C1, הסל C2 יהיה עדיף על C1 אם מקבלים את C2 על ידי הוספת מוצר אחד כלשהו לסל C1. (אפשר לתאר את ההנחה הזאת על ידי אמירה "אני רוצה יותר"). אקסיומה זו נקראת לפעמים אקסיומת המונוטוניות (יש מונוטניות עולה של התועלת בכמות המוצרים).

# אין נקודת רוויה. בהנתן סל כלשהו C1, הסל C2 יהיה עדיף על C1 אם מקבלים את C2 על ידי הוספת מוצר אחד כלשהו לסל C1. (אפשר לתאר את ההנחה הזאת על ידי אמירה "אני רוצה יותר"). אקסיומה זו נקראת לפעמים אקסיומת המונוטוניות (יש מונוטוניות עולה של התועלת בכמות המוצרים).

# היחס של אי העדפה P^, (ההפך של P) הוא יחס טרזיבטי. כלומר אם C1PC2 וגם מתקיים C2PC3 אז נובע C1PC3.  

# היחס של אי העדפה P^, (ההפך של P) הוא יחס טרזיבטי. כלומר אם C1PC2 וגם מתקיים C2PC3 אז נובע C1PC3.  

# קמירות של היחס  (אי העדפה) - אם C1PC3 udo C1PC2  אז C1P[aC2+(1-aC3)] כאשר a בין 1 ל-0. פרוש הדבר שC1 אינה עדיפה על ערבוב של C2 וC3 לא משנה מה היחס בין C2 ו-C3.  

# קמירות של היחס  (אי העדפה) - אם C1PC3 udo C1PC2  אז C1P[aC2+(1-aC3)] כאשר a בין 1 ל-0. פרוש הדבר שC1 אינה עדיפה על ערבוב של C2 וC3 לא משנה מה היחס בין C2 ו-C3.