שינויים

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית.  

דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גשיה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר\אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר\אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו קלאסים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר\אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר\אנרגיה נמצע בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.  

דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גשיה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר\אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר\אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו קלאסים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר\אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר\אנרגיה נמצא בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].  

היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].