שינויים

במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] היתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.

במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] היתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכו-אנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[ראציונליזם |ראציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצרכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצרכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[ראציונליזם |ראציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצרכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצרכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|פרסומת והאגו]] נטען כי פרסומות פועלות על בני אדם בצורה דומה לניסוי המפורסם של פבלוב והכלבים, בו נתגלתה התופעה הקרויה '''"התניה קלאסית"'''. פבלוב יצר קשר בין גירוי נייטרלי (כמו צלצול פעמון), לבין גירוי רפלקסיבי (כמו מזון). לאחר תקופה של הצמדת שתי הגירויים יחד, ייצורים חיים מתחילים להגיב לגירוי הנייטרלי, גם ללא הימצאותו של הגירוי הרפלקסיבי.  

בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|פרסומת והאגו]] נטען כי פרסומות פועלות על בני אדם בצורה דומה לניסוי המפורסם של פבלוב והכלבים, בו נתגלתה התופעה הקרויה '''"התניה קלאסית"'''. פבלוב יצר קשר בין גירוי נייטרלי (כמו צלצול פעמון), לבין גירוי רפלקסיבי (כמו מזון). לאחר תקופה של הצמדת שתי הגירויים יחד, ייצורים חיים מתחילים להגיב לגירוי הנייטרלי, גם ללא הימצאותו של הגירוי הרפלקסיבי.  

הטענה היא כי פרסומות רבות פועלות בצורה דומה. בשלב ראשון הפרסומאים מציפים אותנו בדימוי של אנשים מושכים מבחינה מינית יחד עם מוצר כלשהו - מכונית, סיגריות או קפה לדוגמה. המשיכה המינית היא הגירוי הרפסלקסיבי במקרה זה והמוצר הוא הגירוי הנייטרלי יותר (שבהיותו נייטרלי זקוק לפרסום). בשלב זה אנו נחשפים לפרסומת שוב ושוב כדי ליצור התניה (בהתאם למנגנון הלמידה העצבי שבו למידה מתרחשת עקב גרוי חוזר).  

הטענה היא כי פרסומות רבות פועלות בצורה דומה. בשלב ראשון הפרסומאים מציפים אותנו בדימוי של אנשים מושכים מבחינה מינית יחד עם מוצר כלשהו - מכונית, סיגריות או קפה לדוגמה. המשיכה המינית היא הגירוי הרפלקסיבי במקרה זה והמוצר הוא הגירוי הנייטרלי יותר (שבהיותו נייטרלי זקוק לפרסום). בשלב זה אנו נחשפים לפרסומת שוב ושוב כדי ליצור התניה (בהתאם למנגנון הלמידה העצבי שבו למידה מתרחשת עקב גרוי חוזר).  

בשלב השני, לאחר שלב ההתניה אנו מקשרים באופן אינסטינקטיבי בין התחושה שנבעה מהגירוי הרפלקסבי, לבין הגירוי הנייטרלי יותר, גם ללא המצאות הגירוי הרפלקסיבי. כלומר, בדוגמה שניתנה, אנו מקשרים באופן בלתי מודע בין קפה לבין "אווירה רומנטית" או בעצם לגירוי מיני. בשלב זה מספיקה נוכחות המוצר עצמו או פרסום בחשיפה קטנה כדי לשמור על קיום ההתניה.  

בשלב השני, לאחר שלב ההתניה אנו מקשרים באופן אינסטינקטיבי בין התחושה שנבעה מהגירוי הרפלקסיבי, לבין הגירוי הנייטרלי יותר, גם ללא המצאות הגירוי הרפלקסיבי. כלומר, בדוגמה שניתנה, אנו מקשרים באופן בלתי מודע בין קפה לבין "אווירה רומנטית" או בעצם לגירוי מיני. בשלב זה מספיקה נוכחות המוצר עצמו או פרסום בחשיפה קטנה כדי לשמור על קיום ההתניה.  

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

מפרסמים יכולים להשתמש בסוגים שונים של גירויים מלבד שימוש במין, לרוב בגירויים חיוביים. גירויים כאלה כוללים הרגשת חמימות, ביתיות, שייכות, אגרסיביות, הרגשת שחרור עקב צחוק וכו'. השאלה באיזה סוג גירוי לבחור תלויה במפה קוגניטיבית שקיימת אצל צרכנים רבים. לדוגמה לא סביר לפרסם חומרי ניקוי לבית באמצעות פניה למין.  

====שיווק באמצעות חיקוי עשירים ומפורסמים====

====שיווק באמצעות חיקוי עשירים ומפורסמים====

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקיבטית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, פלפונים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

עסקים הגיעו למסקנה כי אנשים עשירים הם המטרה האטרקטיבית ביותר לשיווק. הטעמים והעדפות של המעמד העליון, וכן אורח החיים שלו, מחלחלים למטה והופכים להיות התקן עבור כלל הצרכנים. כך הדבר לגבי מכוניות, פלפונים, תכשיטים, חופשות בחו"ל, ארוחות במסעדות ועוד. אלו שהם פחות עשירים יכולים לקנות דברים חדשים שיעידו עליהם שהם גם בעצם בעלי ערך ושייכים למסורת של צריכה ושפע.<ref>Miller, Eric. Attracting the Affluent. Naperville, Illinois: Financial Sourcebooks, 1990.</ref> צריכת מוצר יקר או חיקוי של מוצר כזה יכולה להיות נסיון לאותת אות (אמיתי או לא) של מצבו החברתי של הקונה.  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצעים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סליבראטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבדואליזם|אינדיבדואליסטים]].  

"לימוד תצפיתי" או לימוד התנהגותי, או Emulation  [https://en.wikipedia.org/wiki/Emulation_(observational_learning)] גם משחק כאן תפקיד. כמגמה כללית, צרכנים מנסים לחקות אנשים שנמצאים מעליהם בסולם החברתי. העניים שואפים לחקות את העשירים, והעשירים מנסים לחקות סלבריטאים ואייקונים אחרים (לדוגמה ספורטאים מפורסמים). לכן בעשורים האחרונים, וביתר שאת במאה ה-21, נפוץ "אימוץ" של מוצרי חברה מסויימת על ידי "פרזנטור" סליבראטי. הדבר מעיד על חשיבות גדלה של הצריכה שנובעת מהרצון לחקות אנשים מפורסמים יותר, או שנמצאים במעמד חברתי גבוה יותר. התנהגות צרכנית זו של חיקוי יכולה להתקיים אצל צרכנים שבמקביל תופסים את עצמם כ[[אינדיבדואליזם|אינדיבדואליסטים]].  

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סילבריאטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקוזטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

לימוד על ידי חיקוי יכול להתרחש לא רק על ידי סילבריאטי המפרסם בגלוי מוצר, אלא גם על ידי כתבות "איכות חיים" המציגות את הצריכה של מוצרי יוקרה כדבר נורמטיבי ונפוץ על ידי גירוי חוזר. חופשה ארוכה באי אקזוטי, דיווח על מלון יוקרה, כתבות ומגזינים על בתי יוקרה, מכוניות יוקרה ועוד גורמים לכך שאורח חיים בזבזני ו/או הוצאות שמתאים להכנסות של מיליונרים הופך לדבר שיש לשאוף אליו.

====שינוי הדימוי האישי====

====שינוי הדימוי האישי====

אם בעבר פרסום דיבר על תכונות שונות של המוצר - לדוגמה "בירה קרה וטעימה", חלק חשוב בפרסום כיום אינו עוסק במתן מידע על המוצר או טענה של תכונות שיש למוצר אלא בסיוע לאנשים לספר לעצמם סיפור מסויים על חייהם ועל עצמם. ליצור תחושת שייכות למשהו גדול מהם, לעודד אותם לחשוב שיש להם בעיה שהם צריכים לפתור וכו', כלומר ראשית הפרסום נועד להשפיע על התפיסה העצמית שלנו, בדרך כלל על ידי התחברות לדימוי שכבר קרוב למה שיש לנו ושינוי קטן של הדימוי הזה בכיוון מסויים. לאחר שמבססים את הדימוי העצמי הנכון, קל הרבה יותר לשכנע שיש צורך במוצר מסויים או בשורה של פתרונות ומוצרים.  

אם בעבר פרסום דיבר על תכונות שונות של המוצר - לדוגמה "בירה קרה וטעימה", חלק חשוב בפרסום כיום אינו עוסק במתן מידע על המוצר או טענה של תכונות שיש למוצר אלא בסיוע לאנשים לספר לעצמם סיפור מסויים על חייהם ועל עצמם. ליצור תחושת שייכות למשהו גדול מהם, לעודד אותם לחשוב שיש להם בעיה שהם צריכים לפתור וכו', כלומר ראשית הפרסום נועד להשפיע על התפיסה העצמית שלנו, בדרך כלל על ידי התחברות לדימוי שכבר קרוב למה שיש לנו ושינוי קטן של הדימוי הזה בכיוון מסויים. לאחר שמבססים את הדימוי העצמי הנכון, קל הרבה יותר לשכנע שיש צורך במוצר מסויים או בשורה של פתרונות ומוצרים.  

[[לובי פוליטי]] הוא אמצעי נוסף - הן כדי למנוע בעיות לעסקים מצד הפרלמנט או הממשלה, והן כדי לנסות לקדם חוקים ויוזמות לשיפור מצבו. היבט נוסף של לובי זה הוא תקשורתי שכן התייחסות חיובית של פוליטיקאים לחברות השונות כקבוצה או כיחידים יכולה לשפר את תדמיתן על ידי הזהות מצביעים עם פוליטיקאים.  

[[לובי פוליטי]] הוא אמצעי נוסף - הן כדי למנוע בעיות לעסקים מצד הפרלמנט או הממשלה, והן כדי לנסות לקדם חוקים ויוזמות לשיפור מצבו. היבט נוסף של לובי זה הוא תקשורתי שכן התייחסות חיובית של פוליטיקאים לחברות השונות כקבוצה או כיחידים יכולה לשפר את תדמיתן על ידי הזהות מצביעים עם פוליטיקאים.  

===אשראי===

===אשראי===

בנקים, חברות אשראי וגופים מסחריים נוספים מעודדים צרכנים לקחת הלוואות, לדחות תשלומים, לשלם בכרטיסי אשראי ועוד. כתוצאה מכך הצרכן חווה קנייה של המוצר במחיר זול ממחיר השוק שלו, וכמות הצריכה גדלה. בתורם הבנקים וחברות האשארי מקבלים ריבית מהצרכן על תשלומים או על הלוואות וכך משיגים רווח. בעבר היו נפוצות בעיקר משכנתאות לשם השגת דירה, אבל כיום ניתנות הלוואות גם לצרכים אחרים כמו חתונה, קניית מכונית וכו'. מערכת ה[[כסף]] כולה היא מערכת [[כסף פיאט]] הנוצרת על ידי [[בנקאות ברזרבה חלקית]] שבה יש קשרים חשובים בין נכונות הציבור לקחת הלוואות לבין כמות הכסף במשק.  

בנקים, חברות אשראי וגופים מסחריים נוספים מעודדים צרכנים לקחת הלוואות, לדחות תשלומים, לשלם בכרטיסי אשראי ועוד. כתוצאה מכך הצרכן חווה קנייה של המוצר במחיר זול ממחיר השוק שלו, וכמות הצריכה גדלה. בתורם הבנקים וחברות האשראי מקבלים ריבית מהצרכן על תשלומים או על הלוואות וכך משיגים רווח. בעבר היו נפוצות בעיקר משכנתאות לשם השגת דירה, אבל כיום ניתנות הלוואות גם לצרכים אחרים כמו חתונה, קניית מכונית וכו'. מערכת ה[[כסף]] כולה היא מערכת [[כסף פיאט]] הנוצרת על ידי [[בנקאות ברזרבה חלקית]] שבה יש קשרים חשובים בין נכונות הציבור לקחת הלוואות לבין כמות הכסף במשק.  

===התיישנות מתוכננת===

===התיישנות מתוכננת===

===התמכרות, נעילה טכנולוגית ונעילה מוסדית===

===התמכרות, נעילה טכנולוגית ונעילה מוסדית===

במקרים רבים יש למוצרים אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. הימורים אינם גורמים להתמכרות פיזית אבל יש התמכרות נפשית להימורים - יש אנשים שנמשכים שוב ושוב להמר ללא שיש לכך הצדקה רציונלית ותוך שהם מעונינים להגמל.  

במקרים רבים יש למוצרים אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. הימורים אינם גורמים להתמכרות פיזית אבל יש התמכרות נפשית להימורים - יש אנשים שנמשכים שוב ושוב להמר ללא שיש לכך הצדקה רציונלית ותוך שהם מעונינים להיגמל.  

[[נעילה טכנולוגית]] היא יצירה או היווצרות של סביבה טכנולוגית או פיזית שבה קל להמשיך ולבחור באופציות מסויימות וקשה לבחור אופציות אחרות. נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

[[נעילה טכנולוגית]] היא יצירה או היווצרות של סביבה טכנולוגית או פיזית שבה קל להמשיך ולבחור באופציות מסויימות וקשה לבחור אופציות אחרות. נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

נעילה מוסדית דומה לנעילה טכנולוגית, אבל היא פועלת דרך מוסדות, נורמות והשפעות חברתיות ולאו דווקא דרך התמכרות פיזית, נפשית או דרך אילוצים פיזיים. לדוגמה בתחום [[מניעת עישון]] יש מעגל של נעילה מוסדית - נערים שבוחרים להתחיל לעשן מושפעים במיוחד מבני משפחה שמעשנים, ועוד יותר מכך מחברים ואו נערים מעט יותר בוגרים מהם. הללו מסתכלים ומחכים צעירים בוגרים מעשנים שהם כבר מכורים. כך לימוד דרך חיקוי משמש לגדל דור חדש של מכורים.  במקרים אחרים מנגונים כמו אופנה, מקובלות חברתית, איתות חברתי ועוד משפיעים בצורה נרחבת על השאלה מה נכון לרכוש ובאיזה כמות - לדוגמה איך לקשט את החזית של הבית (במדשאה, ציורי קיר, גינה וכו') איזה בגדים ללבוש וכו'.  

נעילה מוסדית דומה לנעילה טכנולוגית, אבל היא פועלת דרך מוסדות, נורמות והשפעות חברתיות ולאו דווקא דרך התמכרות פיזית, נפשית או דרך אילוצים פיזיים. לדוגמה בתחום [[מניעת עישון]] יש מעגל של נעילה מוסדית - נערים שבוחרים להתחיל לעשן מושפעים במיוחד מבני משפחה שמעשנים, ועוד יותר מכך מחברים ואו נערים מעט יותר בוגרים מהם. הללו מסתכלים ומחכים צעירים בוגרים מעשנים שהם כבר מכורים. כך לימוד דרך חיקוי משמש לגדל דור חדש של מכורים.  במקרים אחרים מנגנונים כמו אופנה, מקובלות חברתית, איתות חברתי ועוד משפיעים בצורה נרחבת על השאלה מה נכון לרכוש ובאיזה כמות - לדוגמה איך לקשט את החזית של הבית (במדשאה, ציורי קיר, גינה וכו') איזה בגדים ללבוש וכו'.  

==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה==

==ערכים מרכזיים בתרבות הצריכה==

===צרכנות===

===צרכנות===

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונוטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינאמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינאמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

===השפעת נפשיות של תרבות הצריכה===

===השפעת נפשיות של תרבות הצריכה===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דיכאון]], [[מתח נפשי]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דיכאון]], [[מתח נפשי]]}}

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוצילוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

הרופא ריצ'ארד  סוונסון (richard swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה  יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה -  "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

הרופא ריצ'ארד  סוונסון (richard swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה  יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה -  "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

פרופסור ברנרד מק'גרין (Bernard McGrane),סוציולוג מאוניברסיטת Chapman, טוען בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]] כי פרסומות מתפקדות כ"אנטי תראפיה",  במובן שהמטרה של כל תראפיה אמיתית היא לספק תחושה של השלמה עם מצבו של האדם. לעומת זאת פרסומות רבות מיועדות לעבוד על ידי יצירת תחושה של חוסר שביעות רצון, ממצבנו הגופני, הנפשי והחברתי שהמוצר הנבחר אמור לספק. כך לדוגמה פרסומת לסוכריות מנטה תועדד אותנו לחשוב שיש לנו בעיה של ריח פה, פרסומת לדאורדרונט שיש לנו בעיה של ריח גוף וכו'.

פרופסור ברנרד מק'גרין (Bernard McGrane),סוציולוג מאוניברסיטת Chapman, טוען בסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]] כי פרסומות מתפקדות כ"אנטי תראפיה",  במובן שהמטרה של כל תראפיה אמיתית היא לספק תחושה של השלמה עם מצבו של האדם. לעומת זאת פרסומות רבות מיועדות לעבוד על ידי יצירת תחושה של חוסר שביעות רצון, ממצבנו הגופני, הנפשי והחברתי שהמוצר הנבחר אמור לספק. כך לדוגמה פרסומת לסוכריות מנטה תעודד אותנו לחשוב שיש לנו בעיה של ריח פה, פרסומת לדאורדורנט שיש לנו בעיה של ריח גוף וכו'.

===השפעות בריאותיות של תרבות הצריכה===

===השפעות בריאותיות של תרבות הצריכה===

יש מגוון מוצרים שגורמים לנזק בריאותי, אבל פרסום שלהם ו/או הכנסה שלהם לאמצעי תקשורת (פרסום סמוי) מוביל להגברת השימוש בהם או מעודד אווירה ציבורית שרואה בהם דבר נורמטיבי. הדבר כולל [[עישון|פרסום של סיגריות ומוצרי טבק]], פרסום של [[אלכוהול]], [[כלכלת השמנה|פרסום מוצרי מזון מעובדים, מזון מהיר, חטיפים ומשאקאות]], פרסום למכוניות, לנשק וכן פרסומות תדמית של חברות מזהמות או כאלה הפוגעות בסביבה כמו [[חברות נפט]], [[כרייה|תאגידי כרייה]] ועוד.  

יש מגוון מוצרים שגורמים לנזק בריאותי, אבל פרסום שלהם ו/או הכנסה שלהם לאמצעי תקשורת (פרסום סמוי) מוביל להגברת השימוש בהם או מעודד אווירה ציבורית שרואה בהם דבר נורמטיבי. הדבר כולל [[עישון|פרסום של סיגריות ומוצרי טבק]], פרסום של [[אלכוהול]], [[כלכלת השמנה|פרסום מוצרי מזון מעובדים, מזון מהיר, חטיפים ומשקאות]], פרסום למכוניות, לנשק וכן פרסומות תדמית של חברות מזהמות או כאלה הפוגעות בסביבה כמו [[חברות נפט]], [[כרייה|תאגידי כרייה]] ועוד.  

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|אשה מעשנת, מתוך הסרט [[המאה של העצמי]]. אדוארד ברנייז הצליח להטמיע את הרעיון לפיו אשה מעשנת היא עצמאית וחופשייה יותר.]]

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|אשה מעשנת, מתוך הסרט [[המאה של העצמי]]. אדוארד ברנייז הצליח להטמיע את הרעיון לפיו אשה מעשנת היא עצמאית וחופשייה יותר.]]

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזיה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בנסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בנסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

===השפעות תרבות הצריכה על הזוגיות===

===השפעות תרבות הצריכה על הזוגיות===

בספר [[האוטופיה הרומנטית (ספר)|האוטופיה הרומנטית]] מפרטת הסוציולוגית [[אווה אילוז]] את ההשפעות של תרבות הצריכה על התפיסות של זוגיות ושל רומטניות בחברה המערבית. גם הסוציולוג זיגמונט באומן עוסק בנושא זה בספרו [[אהבה נזילה (ספר)|אהבה נזילה]].

בספר [[האוטופיה הרומנטית (ספר)|האוטופיה הרומנטית]] מפרטת הסוציולוגית [[אווה אילוז]] את ההשפעות של תרבות הצריכה על התפיסות של זוגיות ושל רומנטיות בחברה המערבית. גם הסוציולוג זיגמונט באומן עוסק בנושא זה בספרו [[אהבה נזילה (ספר)|אהבה נזילה]].

באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  

באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  

{{הפניה לערך מורחב |ערכים = [[תרבות הצריכה לילדים]], [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[מעבר דמוגרפי]]}}

{{הפניה לערך מורחב |ערכים = [[תרבות הצריכה לילדים]], [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[מעבר דמוגרפי]]}}

אחת ההשלכות של תרבות הצריכה היא בהשפעה על שיקולים הנוגעים למתח בין של קריירה לבין משפחה. בין היתר על ידי הרעיון של "מימוש עצמי" דרך עבודה, על חשבון הולדת ילדים וטיפול בהם. השפעה ברורה הקיימת בכל העולם היא דחיית גיל הנישואין בגלל הצורך ב[[התמחות כלכלית]] ושנות לימודים ארוכות יותר הנדרשות לפני אפשרות להשיג משרה הדורשת השכלה כגון רפואה, הנדסה, אדריכלות ועוד. עם השנים יש דרישה גבוה יותר לבוגרי אוניברסיטה כתנאי מקדים ולכן אפילו תואר ראשון אינו מספיק בחלק מהמשרות. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואין. בחברה חקלאית ולפני כמה מאות שנים אנשים היו מתחנים סביב גיל 14. התארכות שנות הלימודים וחקיקה הנוגעת להעסקת ילדים הובילה לכך שבמדינות רבות לא חוקי להתחתחן לפני גיל 18. גיל הנישואין בשנות ה- 1950 עמד לרוב על גיל ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה תואר ראשון הפך להיות דבר יותר ויותר מקובל כתנאי לעבודה עם מיומנות ושנות התמחות בתחומים שונים התפתחו. בקרב אוכלוסיות משכילות חתונה נדחית לגיל 30.  

אחת ההשלכות של תרבות הצריכה היא בהשפעה על שיקולים הנוגעים למתח בין של קריירה לבין משפחה. בין היתר על ידי הרעיון של "מימוש עצמי" דרך עבודה, על חשבון הולדת ילדים וטיפול בהם. השפעה ברורה הקיימת בכל העולם היא דחיית גיל הנישואין בגלל הצורך ב[[התמחות כלכלית]] ושנות לימודים ארוכות יותר הנדרשות לפני אפשרות להשיג משרה הדורשת השכלה כגון רפואה, הנדסה, אדריכלות ועוד. עם השנים יש דרישה גבוה יותר לבוגרי אוניברסיטה כתנאי מקדים ולכן אפילו תואר ראשון אינו מספיק בחלק מהמשרות. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדחיית גיל הנישואין. בחברה חקלאית ולפני כמה מאות שנים אנשים היו מתחתנים סביב גיל 14. התארכות שנות הלימודים וחקיקה הנוגעת להעסקת ילדים הובילה לכך שבמדינות רבות לא חוקי להתחתן לפני גיל 18. גיל הנישואין בשנות ה- 1950 עמד לרוב על גיל ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה תואר ראשון הפך להיות דבר יותר ויותר מקובל כתנאי לעבודה עם מיומנות ושנות התמחות בתחומים שונים התפתחו. בקרב אוכלוסיות משכילות חתונה נדחית לגיל 30.  

בקרב חברות רבות - בעיקר באירופה, צפון אמריקה, יפן ורוסיה, הפכה התמקדות גדלה בצריכה ובעבודה לאורח חיים משל עצמו כך שאנשים רבים יותר בוחרים שלא להוליד ילדים כלל. גם כאשר אנשים מולידים ילדים , קושי כלכלי לגדל אותם (עקב הגדלת החשיבות של התמחות כלכלית ושנות לימוד ארוכות יותר כמו גם גורמים אחרים כמו ייקור הדיור עקב גידול אוכלוסין וסיבות נוספות) הם מולידים בממוצע פחות ילדים לאורך החיים. דבר זה נקרא [[מעבר דמוגרפי]] והוא מתרחש הן בקרב מדינות עשירות והן בקרב מדינות עניות.  

בקרב חברות רבות - בעיקר באירופה, צפון אמריקה, יפן ורוסיה, הפכה התמקדות גדלה בצריכה ובעבודה לאורח חיים משל עצמו כך שאנשים רבים יותר בוחרים שלא להוליד ילדים כלל. גם כאשר אנשים מולידים ילדים , קושי כלכלי לגדל אותם (עקב הגדלת החשיבות של התמחות כלכלית ושנות לימוד ארוכות יותר כמו גם גורמים אחרים כמו ייקור הדיור עקב גידול אוכלוסין וסיבות נוספות) הם מולידים בממוצע פחות ילדים לאורך החיים. דבר זה נקרא [[מעבר דמוגרפי]] והוא מתרחש הן בקרב מדינות עשירות והן בקרב מדינות עניות.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדוייק. בנוסף לזה, אפשרוית התקשורת הגדולות יותר, פרושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדוייק. בנוסף לזה, אפשרויות התקשורת הגדולות יותר, פרושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות:

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות:

* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  

* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

* הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמוניות חברתיות.  

* הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמנויות חברתיות.  

* גירושין - יש קשר בין צריכה גבוה, שעות עבודה ארוכות ומתח נפשי ומצב כלכלי גרוע לבין גרושין. גרושין בתורם מעלים את צריכת הדירות ומעלים את ההוצאות של המשפחה שכעת צריכה להחזיק 2 דירות במקום דירה אחת.  

* גירושין - יש קשר בין צריכה גבוה, שעות עבודה ארוכות ומתח נפשי ומצב כלכלי גרוע לבין גרושין. גרושין בתורם מעלים את צריכת הדירות ומעלים את ההוצאות של המשפחה שכעת צריכה להחזיק 2 דירות במקום דירה אחת.  

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39042 עשרה בתי קברות לחפצים] we-share, 09.09.2014

* [http://www.weshare.org.il/weshare-media-story-39042 עשרה בתי קברות לחפצים] we-share, 09.09.2014

{{תבנית:תרבות הצריכה}}

{{תרבות הצריכה}}

{{צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}