815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
ספר שנכתב על ידי [[תורסטיין ובלן]] בשנת 1889. בספר מעמיד ובלן את הרעיון בדבר זהותו של המעמד המכווין את החיים הכלכלים-תרבותיים-פוליטיים בכל חברה אנושית.
==זהותו של מעמד הפנאי==
בכל חברה אנושית המאורגנת באופן מינימלי קיים מעמד בכיר, אשר מעצב את פני החברה. מעמד זה נבדל משאר בני אותה חברה בכך שעיסוקיו אינם נוגעים לתחום התעשייתי, לתחום של ייצור המוצרים המשמשים בחיים הכלכליים. העיסוקים של מעמד הפנאי הם עיסוקים הקשורים בפעולה אנושית כנגד כוח חיצוני. לכן הם נושאים אופי של יצירתיות, שלטון, לחימה ושליטה ברזי הטבע. עיסוקים אלו הם באופן מסורתי כהונה, פוליטיקה, לחימה, צייד, ניהול וארגון ועוד. עיסוק מהנ"ל יהיה עיסוק של מעמד הפנאי רק אם הוא דורש שינוי מתמיד. כל שאר העיסוקים בחברה הנוגעים בפעילות חוזרת על עצמה, יישום של עקרונות קבועים למספר מצבים ועבודות שחורות למינהן הינם העיסוקים של המעמד העובד, התעשייתי.
==השפעתו של מעמד הפנאי==
מעמד הפנאי הוא המעצב את המוסדות החברתיים: השלטון, הדת והכלכלה. בתחום הכלכלי [[שלוש השאלות של התעשייה]] (מה לייצר? כמה לייצר? בעבור מי לייצר?) נענות על ידי ההכתבות של מעמד הפנאי. בתקופת הממלכות הקדומות נוצלה כל התעשייה לבניית מבני הנצח להנצחת השליטים. ביוון הקלאסית כוונו מאמצי התעשייה למאמצים הצבאיים בעיתות מלחמה ולמאמצים של האזרחים היוונים בעיתות שלום: אקדמיות, גימנסיות, בניית אקרופוליסים, פולחנים ציבוריים וכו'. בימי הביניים באירופה כוונו המאמצים התעשייתים לצרכי השלטים הפיאודלים ובסין כוונו המאמצים התעשייתים לשלטון הקיסרי ולמערך הפקידות העצום שלו.
==מעמד הפנאי כיום - אנשי העסקים==
העיסוק של מעמד הפנאי בתקופתנו הוא העסקים ומטרתם ה[[רווח]]. העיסוק של איש העסקים נוגע בתחרות וביכולת להכריע גורם חיצוני, תנאי השוק ומתחרים עסקיים, הוא דורש יצירתיות וחידוש בלתי פוסקים. הכוונה היא לא למנהלים בעידן שלנו אלא לבעלי ה[[פירמות]] אשר מפיקים מהם את הרווח. אלו נמצאים במאבק מתמיד זה בזה ובשיעור הרווח הנורמלי הדורש חידוש מתמיד ויצירתיות. ניהול אותן הפירמות הוא לרוב עניין של עיסוק תעשייתי, מלמד כשאר המנהל הוא הבעלים.
==לעיון נוסף==
*[[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
==זהותו של מעמד הפנאי==
בכל חברה אנושית המאורגנת באופן מינימלי קיים מעמד בכיר, אשר מעצב את פני החברה. מעמד זה נבדל משאר בני אותה חברה בכך שעיסוקיו אינם נוגעים לתחום התעשייתי, לתחום של ייצור המוצרים המשמשים בחיים הכלכליים. העיסוקים של מעמד הפנאי הם עיסוקים הקשורים בפעולה אנושית כנגד כוח חיצוני. לכן הם נושאים אופי של יצירתיות, שלטון, לחימה ושליטה ברזי הטבע. עיסוקים אלו הם באופן מסורתי כהונה, פוליטיקה, לחימה, צייד, ניהול וארגון ועוד. עיסוק מהנ"ל יהיה עיסוק של מעמד הפנאי רק אם הוא דורש שינוי מתמיד. כל שאר העיסוקים בחברה הנוגעים בפעילות חוזרת על עצמה, יישום של עקרונות קבועים למספר מצבים ועבודות שחורות למינהן הינם העיסוקים של המעמד העובד, התעשייתי.
==השפעתו של מעמד הפנאי==
מעמד הפנאי הוא המעצב את המוסדות החברתיים: השלטון, הדת והכלכלה. בתחום הכלכלי [[שלוש השאלות של התעשייה]] (מה לייצר? כמה לייצר? בעבור מי לייצר?) נענות על ידי ההכתבות של מעמד הפנאי. בתקופת הממלכות הקדומות נוצלה כל התעשייה לבניית מבני הנצח להנצחת השליטים. ביוון הקלאסית כוונו מאמצי התעשייה למאמצים הצבאיים בעיתות מלחמה ולמאמצים של האזרחים היוונים בעיתות שלום: אקדמיות, גימנסיות, בניית אקרופוליסים, פולחנים ציבוריים וכו'. בימי הביניים באירופה כוונו המאמצים התעשייתים לצרכי השלטים הפיאודלים ובסין כוונו המאמצים התעשייתים לשלטון הקיסרי ולמערך הפקידות העצום שלו.
==מעמד הפנאי כיום - אנשי העסקים==
העיסוק של מעמד הפנאי בתקופתנו הוא העסקים ומטרתם ה[[רווח]]. העיסוק של איש העסקים נוגע בתחרות וביכולת להכריע גורם חיצוני, תנאי השוק ומתחרים עסקיים, הוא דורש יצירתיות וחידוש בלתי פוסקים. הכוונה היא לא למנהלים בעידן שלנו אלא לבעלי ה[[פירמות]] אשר מפיקים מהם את הרווח. אלו נמצאים במאבק מתמיד זה בזה ובשיעור הרווח הנורמלי הדורש חידוש מתמיד ויצירתיות. ניהול אותן הפירמות הוא לרוב עניין של עיסוק תעשייתי, מלמד כשאר המנהל הוא הבעלים.
==לעיון נוסף==
*[[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]