שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסיה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו,  סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע]]

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו,  סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע]]

==גבולות לצמיחה כלכלית==

==גבולות לצמיחה כלכלית==

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסיה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסיה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

[[קובץ:Stedy state.jpg|300px|ממוזער|עטיפת הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] מאת [[הרמן דיילי]]]]

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה האנושית]] ובצריכה.  

'''[[צמיחה כלכלית]]''' היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסייה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנועי בערה פנימית) הובילה לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ובצריכה.  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסיה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך ו[[גידול אוכלוסין|גידול מתמיד של האוכלוסייה]] החלו בספר "[[מסה על עיקרון האוכלוסייה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסיאני]].  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסיה, מה יהיו [[השפעה סביבתית|ההשלכות סביבתיות]] והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על ה[[כלכלה]], כל זה במסגרת [[תכליך|תהליכים]] המשלבים [[מערכות מורכבות]] ו[[לולאות משוב]]. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל ל[[התמוטטות]].  

הוויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]''' שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מדווז ומדענים נוספים פיתחו מודל ממוחשב של העולם, [[עולם 3]], ובדקו תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסייה, מה יהיו [[השפעה סביבתית|ההשלכות סביבתיות]] והחברתיות ואיך הדבר ישפיע בהמשך על ה[[כלכלה]], כל זה במסגרת [[תכליך|תהליכים]] המשלבים [[מערכות מורכבות]] ו[[לולאות משוב]]. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות להמשך הצמיחה, וכי המשך צמיחה מעבר לגבולות אלה יכול להתקיים במשך זמן קצר, לבצע [[תגובת יתר]] ולאחר מכן להוביל ל[[התמוטטות]].  

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]].

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסיה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסיה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסיה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסייה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסייה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסייה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. "רשת טביעת הרגל האקולוגית" חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.<ref>[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ World Footprint], Global Footprint Network</ref>פרוש הדבר שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. היכולת של המערכת האקולוגית להמשיך ולהתקיים למרות זאת נובעת מקיומן של עתודות של משאבים מתחדשים ומערכות אקולוגיות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של לייביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללית את  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

טביעת רגל אקולוגית היא למעשה גישה די אופטימית שמניחה שכל שירות אקולוגי זהה לאחרים. כך שאם יש לנו עודף של יערות יהיה לנו פחות אכפת ממחסור במים מתוקים. אבל בהתאם ל[[חוק המינימום של לייביג]] במצב של חוסר תחליפיות או תחליפיות חלשה, מערכת מוגבלת על ידי המשאב שנמצא במחסור בצורה הכי חריפה, בלי קשר לשאלה מה העודף של שאר המשאבים. כדי לבדוק דבר זה פותחו מדדים כמו [[טביעת רגל מימית]] שבודקת רק את סך צריכת המים שלנו (כולל מים שמושקעים במוצרים שאנו צורכים וזיהום מים שנוצר בעת ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים). מחקרים נוספים כוללית את  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] ו[[גבולות פלנטריים]] שבדקו מספר גבולות של מערכות אקולוגיות שהתקרבות עליהם עלולה לסכן את האנושות.  

* '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים.  

* '''צמיחה של עסקים'''. עסקים רבים בנוים כיום על פי הגיון של לגדול או לחדול. היות ויש [[יתרונות לגודל]], עסקים שואפים להתרחב ולגדול - אם בכמות הלקוחות שלהם, בכמות המכירות, בגודל המחזור השנתי הכספי, בכמות העובדים, וכמובן ברווח הכספי. לעסקים גדולים ול[[תאגידים רב לאומיים]] יש שאיפה גם להגדלת עוצמתם הפוליטית שכן זו מאפשרת להם סיוע מצד ממשלות, חוקים מפלים, וגישה לחוזים ממשלתיים.  

* '''תעסוקה'''. בכלכלה הקיימת היום, ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם דברים אלה מורידים את אחוז העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לא אחת בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום והספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''תעסוקה'''. בכלכלה הקיימת היום, ההפך של צמיחה כלכלית הוא [[מיתון כלכלי]]. במצב שיש פחות קניות, הרווחים של עסקים יורדים והם נאלצים לפטר עובדים. לפעמים עסקים מתמוטטים או עוברים מיזוג וגם דברים אלה מורידים את אחוז העובדים המועסקים. עובדים שמצליחים לשמור על משרותיהם עושים זאת לא אחת בתמורה להורדה של השכר ו/או באמצעות שעות עבודה ארוכות יותר. בכלכלת מצב יציב הדגש הוא על פרנסה (יכולת קיום והספקת צרכים ורצונות) ולא על תעסוקה.  

* '''צריכה'''. כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פרושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסיה. כדי לעודד את הצריכה לנפש ישנו תחום של [[שיווק ופרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''צריכה'''. כדי לאפשר לעסקים להגדיל את מחזור המכירות שלהם ולקלוט עוד עובדים, יש צורך בהגדלת הצריכה. הגדלה כזו פרושה הגדלת הצריכה לנפש וכן הגדלת גודל האוכלוסייה. כדי לעודד את הצריכה לנפש ישנו תחום של [[שיווק ופרסום]] ובאופן כללי יותר את [[תרבות הצריכה]] של טיפוח נורמות חברתיות לפיהן צריכה רבה יותר מעידה על חשיבות חברתית גבוהה יותר ועל תרומה לחברה. אמצעים נוספים להגדלת הצריכה לנפש כוללים מתן [[אשראי]] על ידי בנקים, חברות אשראי וקופונים שונים וכן על ידי [[התיישנות מכוונת]].  

* '''[[פנסיה]]''' עם העליה בתוחלת החיים, ההגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית  לתמיכה תקציבית - אם במסגרות של חסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יגורר [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים או יצריך הגדלה של הסיוע כלכלי מצד הצעירים אל המובגרים.  

* '''[[פנסיה]]''' עם העליה בתוחלת החיים, ההגיון של פנסיה עבר [[קהילה|מתמיכה קהילתית]] ומשפחתית  לתמיכה תקציבית - אם במסגרות של חסכון אישי ואם במסגרת קבוצתית, נדרשים כך וכך עובדים צעירים כדי לעבוד ולפרנס אדם אחד זקן שאינו יכול לעבוד. בזמן המעבר מכלכלת צמיחה לכלכלת מצב יציב תהיה תקופה ביניים שבה קיימים פחות צעירים אבל כמות הזקנים גבוהה יחסית, ודבר זה יגורר [[עוני]] מוגבר בקרב הזקנים או יצריך הגדלה של הסיוע כלכלי מצד הצעירים אל המובגרים.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים.  

* '''[[בנקאות ברזרבה חלקית]]''' ו[[כסף מבוסס חוב]] בנויים שניהם על הרעיון של קיום [[ריבית]] בשיעור חיובי, והמשך הצמיחה הכלכלית שתאפשר את החזר החובות של היום. ללא צמיחה כזו, מערכות אלו יקלעו לקשיים.  

* '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדגומה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

* '''צמיחה בסיוע המדינה''' - ממשלות מודעות להיבטים אלה, ומנסות למשוך לתחומן עסקים והשקעות מבחוץ, לשמור על מטבע יציב ועל שיעורי אבטלה נמוכים. לשם כך רוב המדינות בעולם מקימות מדידה של [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מתוך תקווה להגדיל אותו. כמו כן ממשלות משקיעות בדברים כמו תשתיות תחבורה, תשתיות אינטרנט, חשמל, מים, ומיני מענקים למשפחות ולעסקים ועוד כדי לעודד את המשך הצמיחה - אם על ידי סבסוד של מוצרי גלם (לדגומה סבסוד דלק), אם על סבסוד גידול ילדים וחינוך, ואם על ידי הצבת הצמיחה כיעד לאומי. אזרחים נקראים לצרוך כדי לעודד את הכלכלה הלאומית.  

* '''[[גידול אוכלוסין]]''' - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה)המדינה מעודדת גידול של האוכלוסיה על ידי מענקי ילודה, סבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או עלי ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ו/או חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה.  

* '''[[גידול אוכלוסין]]''' - בחלק מהמדינות (לדוגמה בישראל, סוריה, ומדינות אירופה)המדינה מעודדת גידול של האוכלוסייה על ידי מענקי ילודה, סבסוד החינוך, על ידי סמלי סטטוס או עלי ידי עידוד הגירה אל המדינה (ישראל, ארצות הברית) וזאת כדי להגדיל את הביקוש למוצרים, לספק עובדים ו/או חיילים חדשים וכן כדי לשמור על מבנה שוק הפנסיה מפני קריסה.  

* '''הסתמכות על דלקים מחצביים''' - כיום מעל 80% מ[[משק האנרגיה העולמי]] מבוסס על [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וכן על [[אורניום]] לייצור [[אנרגיה גרעינית]]. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית של מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום [[שוק המזון העולמי]] תלוי ב[[חקלאות תעשייתית]] שגם היא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] - דרך התלות ב[[דשן כימי]] שתלוי בכריית כמו [[פוספטים]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]], ודרך התלות ב[[נפט]] לכריית המחצבים והפקת [[חומרי הדברה]]. מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.  

* '''הסתמכות על דלקים מחצביים''' - כיום מעל 80% מ[[משק האנרגיה העולמי]] מבוסס על [[דלקים מחצביים]] כמו [[פחם]], [[גז טבעי]] ו[[נפט]] וכן על [[אורניום]] לייצור [[אנרגיה גרעינית]]. אלה משמשים לא רק לשם ייצור חשמל, אלא גם כדי לקיים תחבורה יומיומית של מכוניות ומטוסים, לתובלת מוצרים באוניות, לחימום וקירור בתים וכדי ליצור מוצרי תעשייה. בנוסף, כיום [[שוק המזון העולמי]] תלוי ב[[חקלאות תעשייתית]] שגם היא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] - דרך התלות ב[[דשן כימי]] שתלוי בכריית כמו [[פוספטים]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]] מ[[גז טבעי]], ודרך התלות ב[[נפט]] לכריית המחצבים והפקת [[חומרי הדברה]]. מעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] הוא אתגר בפני עצמו שכן במקרים רבים אנרגיה כזו היא יקרה יותר, היא אינה זמינה במשך כל ימות השנה ושעות היממה ולכן יש צורך לאגור אנרגיה.  

הן אופטימסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הן אופטימסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסיה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מנגח את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]] שבה [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של גודל האוכלוסייה (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T (כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של כל דולר). ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב מתמקד בהורדה של הרכיב הטכנולוגי, וכי ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיל ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסיה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ 400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ 10,000 שנה מגיעים לכך שהמאסת האנושות שווה למאסת הייקום.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ 400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ 10,000 שנה מגיעים לכך שהמאסת האנושות שווה למאסת הייקום.

==ראו גם==

==ראו גם==