שורה 29: |
שורה 29: |
| ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה. | | ההנחה הנאו קלאסית היא שמוכרים שאינם מונופולים, רואים פונקציית ביקוש שטוחה. למרות שההנחה היא שלשוק עצמו יש עקומת ביקוש יורדת משמאל לימין, שבה ככל שהמחיר זול יותר הביקוש גדול יותר, לכאורה מוכר בודד אינו רואה זאת, אלא עקומת ביקוש שטוחה, שבה עליו למכור במחיר מסויים - מחיר השוק, ובמחיר זה הוא יכול למכור כל כמות שירצה. |
| | | |
− | הנחה זו אינה הגיונית בשום קנה מידה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי , מחוק החיבור לנגזרות יוצא שנגזרת של סכום (סך הביקושים בשוק = סך הביקושים של כל המוכרים) שווה לסכום הנגזרות. אם נניח שמספר המוכרים אינו אינסופי לאוכלוסיה נתונה או באופן אבסולוטית, אזי השיפוע הכללי של השוק הוא גם השיפוע שכל אחד מהמוכרים רואה. אחרת סכום של אפסים היה מניב מספר שאינו אפס. גם מבחינת התצפיות על כלכלה ההנחה הזאת אינה ראלית. יש מצבים בם היצרנים נתקעים עם מלאי בלתי רצוי ומורידים את המחיר שלו באופן משמעותי כדי להפטר ממנו. הם לא מוכרים את כולו בתוך יום - אלא אם הם דאגו לפרסם דבר זה, וגם אז לא תמיד. אנו גם רואים שיש הפליית מחירים (3 במחיר 2 לדוגמה) גם בשווקים שהם לכאורה תחרותיים מאוד - כמו מוצרי חטיפים או בגדים בחנויות בגדים קטנות. | + | הנחה זו אינה הגיונית בשום קנה מידה. מבחינה מתמטית זה בלתי אפשרי , מחוק החיבור לנגזרות יוצא שנגזרת של סכום (סך הביקושים בשוק = סך הביקושים של כל המוכרים) שווה לסכום הנגזרות. אם נניח שמספר המוכרים אינו אינסופי לאוכלוסייה נתונה או באופן אבסולוטית, אזי השיפוע הכללי של השוק הוא גם השיפוע שכל אחד מהמוכרים רואה. אחרת סכום של אפסים היה מניב מספר שאינו אפס. גם מבחינת התצפיות על כלכלה ההנחה הזאת אינה ראלית. יש מצבים בם היצרנים נתקעים עם מלאי בלתי רצוי ומורידים את המחיר שלו באופן משמעותי כדי להפטר ממנו. הם לא מוכרים את כולו בתוך יום - אלא אם הם דאגו לפרסם דבר זה, וגם אז לא תמיד. אנו גם רואים שיש הפליית מחירים (3 במחיר 2 לדוגמה) גם בשווקים שהם לכאורה תחרותיים מאוד - כמו מוצרי חטיפים או בגדים בחנויות בגדים קטנות. |
| | | |
| הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופולים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם. | | הטענה היא שהן מונופולים, הן מונופולים מקומיים (כפי שיתואר בהמשך) והן עסקים בשוק תחרותי רואים עקומת ביקוש מתשפעת - הם ימכרו יותר יורידו את המחיר, וימכרו פחות אם יעלו את המחיר, ובכל מקרה הם אינם יכולים למכור לאינסוף לקוחות (אם יורידו המחיר באגורה) או שעלית מחיר קטנה תגרום לאובדן כל לקוחותיהם. |
שורה 46: |
שורה 46: |
| מבחינה היסטורית ניתן להבחין בשני תהליכים. | | מבחינה היסטורית ניתן להבחין בשני תהליכים. |
| | | |
− | התהליך הראשון נוגע למספרם של עסקים בענף מסויים על פני זמן במקום מסויים (או בכלל העולם). ניתן לראות כיצד מספרן של הפירמות הנמצאות בבעלות שונה קטן. ניתן גם לדבר על מספר הפירמות בענף ל-100 אלף איש לדוגמה (ואז לא נושפע משינויים בגדולה של האוכלוסיה). ניתן לראות שלאחר פריחה ראשונית של פירמות, וקיומם של מוכרים רבים, רבים מהן "נעלמות" ובענף נשארות מעט פירמות גדולות המחזיקות בנתח גדול מהענף. לצידן יכולות לפעמים להשאר מספר פירמות קטנות יותר. | + | התהליך הראשון נוגע למספרם של עסקים בענף מסויים על פני זמן במקום מסויים (או בכלל העולם). ניתן לראות כיצד מספרן של הפירמות הנמצאות בבעלות שונה קטן. ניתן גם לדבר על מספר הפירמות בענף ל-100 אלף איש לדוגמה (ואז לא נושפע משינויים בגדולה של האוכלוסייה). ניתן לראות שלאחר פריחה ראשונית של פירמות, וקיומם של מוכרים רבים, רבים מהן "נעלמות" ובענף נשארות מעט פירמות גדולות המחזיקות בנתח גדול מהענף. לצידן יכולות לפעמים להשאר מספר פירמות קטנות יותר. |
| | | |
| התהליך השני נוגע לחסמים למסחר. אפשר לראות שבתחילת העידן התעשייתי היו מחסומים רבים למסחר ולהפצת הסחורה ללקוחות: היו מכסים שהיה צריך לשלם, מדיניות פרוטקציונרית בין מדינות, קושי פיזי גדול יותר לשנע את הסחורות תוך שימוש בעגלות, דרכי עגלות, מנופי פשוטים וספינות קטנות יותר ובטוחות פחות. החוקים בין אזורים ובין מדינות שונות היו שונים, היה חשש שהסוכן של הפירמה במדינה המרוחקת יבגוד בפירמה ויקח לעצמו נתחים מהרווח (לדוגמה על ידי דיווח על אובדן סחורה), או יקבל שוחד ממתחרים. תאור של הורדתם של מחסומי סחר אלו מתוארת על ידי [[דאגלאס נורף]] וזיכתה אותו בפרס נובל לכללה. במקביל לתהליך זה היו תהליכים אחרים של הגדלת הבירוקטריה הקשורה בייצור - לדוגמה חוקי עבודה, חוקים להבטחת בטיחות המוצרים, אבל כללית נראה שהקלות לבצע מסחר, לקנות מוצרי גלם, להשיג מידע על הייצור, להשוות בין ספקים שונים, לפרסם את עצמך אצל יותר לקוחות ולהעביר להם את הסחורה על בסיס מתמשך הפכה קלה יותר עם השנים. | | התהליך השני נוגע לחסמים למסחר. אפשר לראות שבתחילת העידן התעשייתי היו מחסומים רבים למסחר ולהפצת הסחורה ללקוחות: היו מכסים שהיה צריך לשלם, מדיניות פרוטקציונרית בין מדינות, קושי פיזי גדול יותר לשנע את הסחורות תוך שימוש בעגלות, דרכי עגלות, מנופי פשוטים וספינות קטנות יותר ובטוחות פחות. החוקים בין אזורים ובין מדינות שונות היו שונים, היה חשש שהסוכן של הפירמה במדינה המרוחקת יבגוד בפירמה ויקח לעצמו נתחים מהרווח (לדוגמה על ידי דיווח על אובדן סחורה), או יקבל שוחד ממתחרים. תאור של הורדתם של מחסומי סחר אלו מתוארת על ידי [[דאגלאס נורף]] וזיכתה אותו בפרס נובל לכללה. במקביל לתהליך זה היו תהליכים אחרים של הגדלת הבירוקטריה הקשורה בייצור - לדוגמה חוקי עבודה, חוקים להבטחת בטיחות המוצרים, אבל כללית נראה שהקלות לבצע מסחר, לקנות מוצרי גלם, להשיג מידע על הייצור, להשוות בין ספקים שונים, לפרסם את עצמך אצל יותר לקוחות ולהעביר להם את הסחורה על בסיס מתמשך הפכה קלה יותר עם השנים. |
שורה 61: |
שורה 61: |
| | | |
| ==תחרות בין מונופולים מקומיים== | | ==תחרות בין מונופולים מקומיים== |
− | בניגוד למקובל, לא נניח שהמצב ה"טבעי", הוא "שוק חופשי". תחת זאת נניח שבתחילה יש מחסומי סחר מרובים, מצב שמונע באופן טכני ומוסדי ממוכר יחיד למכור לאנשים רבים. לדוגמה נדמיין מוכרים וקונים הנמצאים בכפרים, עיירות וערים שהתחבורה בינהן קשה. במצב זה יש גם מוכרים רבים, שכן אם כל מוכר מצליח למכור ל-100 איש בממוצע, (בשל הטרגוניות, למעשה כל עחד מהם מוכר למספר שונה של קונים), אז באוכלוסיה של 100,000 איש ישנם 1000 מוכרים שונים. קשה לעסקים להתרחב בגלל היבטים של ייצור, עסקים, הובלה ומכירה. | + | בניגוד למקובל, לא נניח שהמצב ה"טבעי", הוא "שוק חופשי". תחת זאת נניח שבתחילה יש מחסומי סחר מרובים, מצב שמונע באופן טכני ומוסדי ממוכר יחיד למכור לאנשים רבים. לדוגמה נדמיין מוכרים וקונים הנמצאים בכפרים, עיירות וערים שהתחבורה בינהן קשה. במצב זה יש גם מוכרים רבים, שכן אם כל מוכר מצליח למכור ל-100 איש בממוצע, (בשל הטרגוניות, למעשה כל עחד מהם מוכר למספר שונה של קונים), אז באוכלוסייה של 100,000 איש ישנם 1000 מוכרים שונים. קשה לעסקים להתרחב בגלל היבטים של ייצור, עסקים, הובלה ומכירה. |
| | | |
| מסיבה דומה, אבל עבור הקונים, כל עסק כזה קרוב להיות מונופול מקומי. ליתר דיוק, היות ויש להם עלויות של הליכה למקום אחר, הכי זול לקנות אצל המוכר הקרוב ביותר. הוא יכול להעלות את המחיר, עד לנקודה בה יהיה כדאי לקונים ללכת למוכרים הקרובים ביותר האחרים. יחסית למוכרים הכפריים, עסקים בעיר קרובים יותר למצב של תחרות - היות ובקרבת מקום יש עוד מוכרים. | | מסיבה דומה, אבל עבור הקונים, כל עסק כזה קרוב להיות מונופול מקומי. ליתר דיוק, היות ויש להם עלויות של הליכה למקום אחר, הכי זול לקנות אצל המוכר הקרוב ביותר. הוא יכול להעלות את המחיר, עד לנקודה בה יהיה כדאי לקונים ללכת למוכרים הקרובים ביותר האחרים. יחסית למוכרים הכפריים, עסקים בעיר קרובים יותר למצב של תחרות - היות ובקרבת מקום יש עוד מוכרים. |