שינויים

ישנן שלוש דרכים להגיב למידע ולאיתותים אודות הדרדרות המשאבים הטבעיים והצטברות הזיהום:

ישנן שלוש דרכים להגיב למידע ולאיתותים אודות הדרדרות המשאבים הטבעיים והצטברות הזיהום:

#'''התעלמות, הכחשה וספקנות:''' ניתן לטעון שכלל אין בעיה או שהמידע לא ברור מספיק. אפשר להעלים את הבעיה על ידי זיהום של מקומות רחוקים ומניעת משאבים מהעולם השלישי. אפשר להמשיך לבזבז משאבי טבע כדי למצוא חדשים במחסור הולך וגדל (ראו [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]]). אפשר לטעון שלא ניתן לפתור את הבעיה מכיוון שצריך להגן על התעסוקה - בעוד התעסוקה תלויה בשירותי הטבע ובמשאבים המתכלים. אפשר לטעון שנושא גידול האוכלוסיה הוא רגיש מידי מכדי לעסוק בו.

#'''התעלמות, הכחשה וספקנות:''' ניתן לטעון שכלל אין בעיה או שהמידע לא ברור מספיק. אפשר להעלים את הבעיה על ידי זיהום של מקומות רחוקים ומניעת משאבים מהעולם השלישי. אפשר להמשיך לבזבז משאבי טבע כדי למצוא חדשים במחסור הולך וגדל (ראו [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]]). אפשר לטעון שלא ניתן לפתור את הבעיה מכיוון שצריך להגן על התעסוקה - בעוד התעסוקה תלויה בשירותי הטבע ובמשאבים המתכלים. אפשר לטעון שנושא גידול האוכלוסייה הוא רגיש מידי מכדי לעסוק בו.

#'''הקלת הלחץ על המערכת:''' אפשר להפחית את השימוש במשאבים ולפתח וכנולוגיות לצמצום זיהום. אפשר למחזר ולעשות שימוש חוזר. אפשר להחליך הון טבעי במלאכותי (דישון, טיהור שפכים). אפשר לשפר את תכנון המשפחה. כל הפעולות האלה מקינות את הלחץ על המערכת אבל הן לא נוגעות בשורש הבעיה. כפי שראינו [[מעבר לגבולות (ספר): פרק 6|בפרק בקודם]], הרחקה של הגבולות הגדילה את הסיכוי להיתקל בכמה מהם ביחד מאוחד יותר.

#'''הקלת הלחץ על המערכת:''' אפשר להפחית את השימוש במשאבים ולפתח וכנולוגיות לצמצום זיהום. אפשר למחזר ולעשות שימוש חוזר. אפשר להחליך הון טבעי במלאכותי (דישון, טיהור שפכים). אפשר לשפר את תכנון המשפחה. כל הפעולות האלה מקינות את הלחץ על המערכת אבל הן לא נוגעות בשורש הבעיה. כפי שראינו [[מעבר לגבולות (ספר): פרק 6|בפרק בקודם]], הרחקה של הגבולות הגדילה את הסיכוי להיתקל בכמה מהם ביחד מאוחד יותר.

#'''שינוי מבני:''' האפשרות השלישית היא הכרה בכך שהמערכת הנוכחית בלתי ניתנת לשליטה, ושיש לערוך שינוי מבני.

#'''שינוי מבני:''' האפשרות השלישית היא הכרה בכך שהמערכת הנוכחית בלתי ניתנת לשליטה, ושיש לערוך שינוי מבני.

===תרחיש 8: צמצום ילודה===

===תרחיש 8: צמצום ילודה===

נניח שבשנת 1995 כל הזוגות בעולם הבינו את המשמעות של גבולות לצמיחה. וכמו כן הם בטוחים שהחברה תדאג להם לעת זקנה והשתרשה הנורמה של גידול כל ילד וילדה תוך השקעה מקסימלית אפשרית. בסופו של דבר החליטו כל הזוגות להקטין את הילודה לשני ילדים החל משנת 1995 באמצעות כלים יעילים לתכנון המשפחה. בתרחיש 8 מריצים את העולם כפי שהוא היום (בהנחה של כפל משאבים) אבל החל משנת 1995 קצב הריבוי יורד לשני ילדים למשפחה. התוצאה היא גידול איטי באוכלוסייה: 6 מיליארד בשנת 2000 ו-7.4 מיליארד בשנת 2040. האוכלוסיה הקטנה מאפשר השקעות גדולות יותר לנפש כולל בהגדלת הייצור התעשייתי (Industrial Capital) - לכן התוצר התעשייתי הכולל עולה מהר יותר וגבוה יותר מאשר בתרחיש 2. התוצר לנפש מגיע לרמה גבוהה פי 2 מאשר בשנת 1990 אבל בכל זאת מתרחש קריסה. הקריסה מתרחש מאותן הסיבות כמו בתרחיש 2: עם הצטברות הזיהום והדלדלות המשאבים יותר תוצר תעשייתי מופנה לחקלאות ומיצוי משאבים ומופעלות [[לולאת משוב|לולאות משוב מחזקות]] השואבות עוד ועוד תוצר על שלא ניתן לחדש את הבלאי של ההון התעשייתי והוא הולך וקטן.

נניח שבשנת 1995 כל הזוגות בעולם הבינו את המשמעות של גבולות לצמיחה. וכמו כן הם בטוחים שהחברה תדאג להם לעת זקנה והשתרשה הנורמה של גידול כל ילד וילדה תוך השקעה מקסימלית אפשרית. בסופו של דבר החליטו כל הזוגות להקטין את הילודה לשני ילדים החל משנת 1995 באמצעות כלים יעילים לתכנון המשפחה. בתרחיש 8 מריצים את העולם כפי שהוא היום (בהנחה של כפל משאבים) אבל החל משנת 1995 קצב הריבוי יורד לשני ילדים למשפחה. התוצאה היא גידול איטי באוכלוסייה: 6 מיליארד בשנת 2000 ו-7.4 מיליארד בשנת 2040. האוכלוסייה הקטנה מאפשר השקעות גדולות יותר לנפש כולל בהגדלת הייצור התעשייתי (Industrial Capital) - לכן התוצר התעשייתי הכולל עולה מהר יותר וגבוה יותר מאשר בתרחיש 2. התוצר לנפש מגיע לרמה גבוהה פי 2 מאשר בשנת 1990 אבל בכל זאת מתרחש קריסה. הקריסה מתרחש מאותן הסיבות כמו בתרחיש 2: עם הצטברות הזיהום והדלדלות המשאבים יותר תוצר תעשייתי מופנה לחקלאות ומיצוי משאבים ומופעלות [[לולאת משוב|לולאות משוב מחזקות]] השואבות עוד ועוד תוצר על שלא ניתן לחדש את הבלאי של ההון התעשייתי והוא הולך וקטן.

[[תמונה:Beyond_the_limits_p_197_-_scenario_9.png|right|thumb|100px|תרחיש 9 - הקטנת צמיחה]]

[[תמונה:Beyond_the_limits_p_197_-_scenario_9.png|right|thumb|100px|תרחיש 9 - הקטנת צמיחה]]

נניח שבנוסף להפחתת הילודה כל משקי הבית מחליטים לכוון לרמת חיים חומרית מספקת ולהפנות את תשומת הלב לצמיחה לא חומרית. בתרחיש זה המערכת מכוונת לרמת חיים "מספיקה" לנפש ברמה המקבילה לזו של דרום-קוריאה בשנתת 1990 או פי 2 מרמת החיים לנפש בברזיל באותה השנה. יש לזכור שבמודל רמת החיים תהיה יותר עשירה במוצרי-צריכה מאשר במציאות בגלל הצורך המופחת להפנות ייצור למיצוי משאבים ולהגדלת הייצור מעבר לתיקון בלאי.

נניח שבנוסף להפחתת הילודה כל משקי הבית מחליטים לכוון לרמת חיים חומרית מספקת ולהפנות את תשומת הלב לצמיחה לא חומרית. בתרחיש זה המערכת מכוונת לרמת חיים "מספיקה" לנפש ברמה המקבילה לזו של דרום-קוריאה בשנתת 1990 או פי 2 מרמת החיים לנפש בברזיל באותה השנה. יש לזכור שבמודל רמת החיים תהיה יותר עשירה במוצרי-צריכה מאשר במציאות בגלל הצורך המופחת להפנות ייצור למיצוי משאבים ולהגדלת הייצור מעבר לתיקון בלאי.

בתרחיש 9 העולם מצליח לתמוך באוכלוסיה בגודל 7.3 מיליארד למשך כחמישים שנה. כמות השירותים לנפש מגיעה לרמה של 70% יותר מאשר שנת 1990 - חינוך ובריאות מצויינים. סך ייצור המזון מגיע לשיא בשנת 2010 ויורד באיטיות בגלל הצטברות זיהום. החל משנת 2035 המחסור במשאבים מתכלים והצורך להשקעה במזון מובילים לצמצום יכולת הייצור ומתחילה קריסה. בתרחיש זה העולם מצליח לתמוך ברמת חיים נאותה לכלל האוכלוסיה למשך שני דורות, אבל הלחץ על הסביבה מוביל שוב לקריסה.

בתרחיש 9 העולם מצליח לתמוך באוכלוסייה בגודל 7.3 מיליארד למשך כחמישים שנה. כמות השירותים לנפש מגיעה לרמה של 70% יותר מאשר שנת 1990 - חינוך ובריאות מצויינים. סך ייצור המזון מגיע לשיא בשנת 2010 ויורד באיטיות בגלל הצטברות זיהום. החל משנת 2035 המחסור במשאבים מתכלים והצורך להשקעה במזון מובילים לצמצום יכולת הייצור ומתחילה קריסה. בתרחיש זה העולם מצליח לתמוך ברמת חיים נאותה לכלל האוכלוסייה למשך שני דורות, אבל הלחץ על הסביבה מוביל שוב לקריסה.

==הצבת גבולות לצמיחה ושיפור טכנולוגי==

==הצבת גבולות לצמיחה ושיפור טכנולוגי==

===תרחיש 10: מפעילים את הטכנולוגיה===

===תרחיש 10: מפעילים את הטכנולוגיה===

בתרחיש זה משולבים תרחיש 9 ו-6: העולם עוצר את גידול ההון והאוכלוסיה ומאמץ את כל הטכנולוגיות מתרחיש 6. כאמור, משך הפיתוח וההטמעה של שטכנולוגיות הוא 20 שנה והפעלתן דורשת השקעת הון. בתרחיש 6 לא היה מספיק ייצור תעשייתי להפעיל את כל הטכנולוגיות ולכן ארעה קריסה. בתרחיש 10 הטכנולוגיות פועלות לסיפוק הצרכים המופחתים של אוכלוסיה יציבה ולכן אפשר להפעיל את כל הטכנולוגיות במלואן. במהלך התרחיש צריכת המשאבים המתכלים לייחידת יצור יורדת ב-80% והזיהום ליחידת ייצור יורד ב-90%. פריון הקרקע מפסיק לעלות בתחילת המאה בגלל הצטברות זיהום - אך שב לעלות במתינות החל משנת 2040.

בתרחיש זה משולבים תרחיש 9 ו-6: העולם עוצר את גידול ההון והאוכלוסייה ומאמץ את כל הטכנולוגיות מתרחיש 6. כאמור, משך הפיתוח וההטמעה של שטכנולוגיות הוא 20 שנה והפעלתן דורשת השקעת הון. בתרחיש 6 לא היה מספיק ייצור תעשייתי להפעיל את כל הטכנולוגיות ולכן ארעה קריסה. בתרחיש 10 הטכנולוגיות פועלות לסיפוק הצרכים המופחתים של אוכלוסייה יציבה ולכן אפשר להפעיל את כל הטכנולוגיות במלואן. במהלך התרחיש צריכת המשאבים המתכלים לייחידת יצור יורדת ב-80% והזיהום ליחידת ייצור יורד ב-90%. פריון הקרקע מפסיק לעלות בתחילת המאה בגלל הצטברות זיהום - אך שב לעלות במתינות החל משנת 2040.

בתרחיש 10 האוכלוסייה מתייצבת טיפה מתחת ל-8מיליארד. רמת החיים מתייצבת וניתן לספק מזון לכולם. רמת השירותים לנפש מגיע לרמה של 210% מרמתה בשנת 1990 והמשאבים המתכלים ממוצים בקצב איטי בהרבה. החברה בתרחיש מצליחה להפחית את הנטל על הסביבה החל משנת 2040 ומגיעה למצב יציב מתחת לגבולות קרוב מאוד '''לשיווי משקל'''.

בתרחיש 10 האוכלוסייה מתייצבת טיפה מתחת ל-8מיליארד. רמת החיים מתייצבת וניתן לספק מזון לכולם. רמת השירותים לנפש מגיע לרמה של 210% מרמתה בשנת 1990 והמשאבים המתכלים ממוצים בקצב איטי בהרבה. החברה בתרחיש מצליחה להפחית את הנטל על הסביבה החל משנת 2040 ומגיעה למצב יציב מתחת לגבולות קרוב מאוד '''לשיווי משקל'''.

===תרחישים 11-12: הבדל של 20 שנה===

===תרחישים 11-12: הבדל של 20 שנה===

תרחיש 11 זהה בכל לתרחיש 10 מלבד המועד של בו מתרחשים כל השינויים - שנת 1975. ההבדלים בין התרחישים אינם איכותיים אלא כמותיים. בתרחיש 11 האוכלוסיה מתייצבת על 5.7 מיליארד ותוחלת החיים גבוהה במעט מהתרחיש הקודם. רמות הזיהום נמוכות יותר והפגיעה בקרקע קטנה יותר. החברה בתרחיש 11 מגיעה מהר יותר ליעד הצמיחה החומרית ולכן מסוגלת להעלות את רמת החיים שלה יותר מאשר החברה בתרחיש הקודם. בנוסף היא נמצאת במרחק גדול יותר מהגבולות כך שיש לה יותר שולי בטחון למקרים לא צפויים.

תרחיש 11 זהה בכל לתרחיש 10 מלבד המועד של בו מתרחשים כל השינויים - שנת 1975. ההבדלים בין התרחישים אינם איכותיים אלא כמותיים. בתרחיש 11 האוכלוסייה מתייצבת על 5.7 מיליארד ותוחלת החיים גבוהה במעט מהתרחיש הקודם. רמות הזיהום נמוכות יותר והפגיעה בקרקע קטנה יותר. החברה בתרחיש 11 מגיעה מהר יותר ליעד הצמיחה החומרית ולכן מסוגלת להעלות את רמת החיים שלה יותר מאשר החברה בתרחיש הקודם. בנוסף היא נמצאת במרחק גדול יותר מהגבולות כך שיש לה יותר שולי בטחון למקרים לא צפויים.

בתרחיש 12 ההחלטות נדחות בעשרים שנה לשנת 2015. האוכלוסיה מגיעה ל-8.7 מיליארד. האוכלוסיה הגדולה יותר מחייבת יכולת ייצור גבוהה בהרבה כדי להגיע ליעד. הצירוף של הגדלת הייצור יחד עם האיחור בהופעת הטכנולוגיות האקולוגיות מוביל למשבר זיהום קשה. פוריות הקרקע קטנה והאוכלוסיה מצטמצמת ל-7.4 מיליארד.

בתרחיש 12 ההחלטות נדחות בעשרים שנה לשנת 2015. האוכלוסייה מגיעה ל-8.7 מיליארד. האוכלוסייה הגדולה יותר מחייבת יכולת ייצור גבוהה בהרבה כדי להגיע ליעד. הצירוף של הגדלת הייצור יחד עם האיחור בהופעת הטכנולוגיות האקולוגיות מוביל למשבר זיהום קשה. פוריות הקרקע קטנה והאוכלוסייה מצטמצמת ל-7.4 מיליארד.

בסופו של דבר המגמות המתהפכות עקב הקיטון באוכלוסיה והחברה מצליחה להתגבר על משבר הזיהום ולחזור לאיזון אך לרמת חיים נמוכה יותר. יש לציין כי התרחיש מניח שפיתוח הטכנולוגיות האקולוגיות לא נזנח עקב המשבר.

בסופו של דבר המגמות המתהפכות עקב הקיטון באוכלוסייה והחברה מצליחה להתגבר על משבר הזיהום ולחזור לאיזון אך לרמת חיים נמוכה יותר. יש לציין כי התרחיש מניח שפיתוח הטכנולוגיות האקולוגיות לא נזנח עקב המשבר.

===תרחיש 13: מכוונים גבוה===

===תרחיש 13: מכוונים גבוה===

הלקחים הניתן להסיק מהמודל הם איכותיים, לא כמותיים. המודל לא מספק ניבויים אלא מאפשר להתבונן בהבדלים בהתנהגויות שונות הנובעות ממצבים שונים.

הלקחים הניתן להסיק מהמודל הם איכותיים, לא כמותיים. המודל לא מספק ניבויים אלא מאפשר להתבונן בהבדלים בהתנהגויות שונות הנובעות ממצבים שונים.

המודל ממחיש את החשיבות של הדיונים בשיח העולמי על בעיית הגבולות. ניתן לחשוב מה היה קורה אם המסקנות הבאות שנובעות מהמודל היו מצליחות לחדור לתודעה הציבורית:

המודל ממחיש את החשיבות של הדיונים בשיח העולמי על בעיית הגבולות. ניתן לחשוב מה היה קורה אם המסקנות הבאות שנובעות מהמודל היו מצליחות לחדור לתודעה הציבורית:

* ניתן לעבור למערכת מקיימת ללא הקטנה של האוכלוסיה או הייצור (הספר נכתב בשנת 1992)

* ניתן לעבור למערכת מקיימת ללא הקטנה של האוכלוסייה או הייצור (הספר נכתב בשנת 1992)

* המעבר ידרוש דיון ציבורי בגודל האוכלוסיה, ברמות הצריכה, בטכנולוגיה ובהקצאת משאבים.

* המעבר ידרוש דיון ציבורי בגודל האוכלוסייה, ברמות הצריכה, בטכנולוגיה ובהקצאת משאבים.

* ככל שמתקרבים לגבולות הולך ומתגבר הצורך לתעדף אוכלוסיה על חשבון רמת חיים וההפך.

* ככל שמתקרבים לגבולות הולך ומתגבר הצורך לתעדף אוכלוסייה על חשבון רמת חיים וההפך.

* ככל שייקח יותר זמן לעשות את השינוי כך גודל האוכלוסיה ורמת החיים בחברה המקיימת יהיו נמוכים יותר.

* ככל שייקח יותר זמן לעשות את השינוי כך גודל האוכלוסייה ורמת החיים בחברה המקיימת יהיו נמוכים יותר.

* ככל שקובעים את היעדים גבוה יותר – גדל הסיכון שלא להשיג אותם.

* ככל שקובעים את היעדים גבוה יותר – גדל הסיכון שלא להשיג אותם.