שינויים

'''ארוע נון קיינסיאני''' הוא מונח המציין מצב בו משק לאומי מתנהג שלא לפי התיאוריה הקיינסיאנית. בתאוריה הקיינסיאנית הרחבת ההוצאה הממשלתית מגדילה את הביקוש הכללי במשק ולכן את התוצר. באירוע נון קיינסיאני המשק מצוי במצב בו הגדלת ההוצאה הממשלתית לא מגדילה את התוצר אלא להפך. הפתרון למצב זה הוא קיצוץ בהוצאה הציבורית והקטנת החוב הממשלתי. לפי Giavazzi, Jappeli & Pagano ישנה חשיבות גדולה לכך שהקיצוץ יהיה חד (5% במצטבר) וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויות הקיצוץ.

'''ארוע נון קיינסיאני''' הוא מונח המציין מצב בו משק לאומי מתנהג שלא לפי התאוריה הקיינסיאנית. בתאוריה הקיינסיאנית הרחבת ההוצאה הממשלתית מגדילה את הביקוש הכללי במשק ולכן את התוצר. באירוע נון קיינסיאני המשק מצוי במצב בו הגדלת ההוצאה הממשלתית לא מגדילה את התוצר אלא להפך. הפתרון למצב זה הוא קיצוץ בהוצאה הציבורית והקטנת החוב הממשלתי. לפי Giavazzi, Jappeli & Pagano ישנה חשיבות גדולה לכך שהקיצוץ יהיה חד (5% במצטבר) וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויות הקיצוץ.

במקרה של ארוע נון קיינסיאני הקיצוץ מגדיל את התוצר בשלושה אופנים:

במקרה של ארוע נון קיינסיאני הקיצוץ מגדיל את התוצר בשלושה אופנים:

</ref>. לפיכך, נקט משרד האוצר בגישה המטרתה לצמצם את הווצאה הציבורית על מנת להעלות את התוצר.

</ref>. לפיכך, נקט משרד האוצר בגישה המטרתה לצמצם את הווצאה הציבורית על מנת להעלות את התוצר.

===ראייה חלופית===

===ראייה חלופית===

ניתן לומר, כי התיאוריה של אירוע נון-קיינסיאני היא למעשה הנמקה להעברת כוח מהזירה הפוליטית לכלכלית. כפי שמבהיר הציטוט של זליכה, עיקר האפקט התיקון שמשיג קיצות במקרה של אירוע נון-קיינסיאני נובע מההתרשמות של הציבור אודות רצינותה של הממשלה. התרשמות זו נובעת, לטענתו, מיכולתה של הממשלה לפגוע כלכלית בסקטורים חזקים פוליטית: עובדי המדינה ומקבלי הקצבאות המיוצגים על ידי מחנה חברתי. ניתן לומר כי אותו ציבור הוא למעשה שכבת המשקיעים במשק ומחוצה לו ולא ציבור משקי הבית, שכוח הקניה וההשקעה מצטבר שלהם בטל לעומת זה העסקי. לפיכך, הממשלה מאותתת לשחקנים העסקיים כי היא מתכוונת להסתלק מתחומים מסויימים בהם היא עד כה שלטה באמצעות הייצור הציבורי וכי היא מתכוונת לעשות מאמצים למשוך השקעות על ידי הורדת מיסים. כך נוצרת אצל המשקיעים צפייה לפוטנציאל רווחים ממקורות חדשים והם מנתבים אליהם את השקעותיהם.

ניתן לומר, כי התאוריה של אירוע נון-קיינסיאני היא למעשה הנמקה להעברת כוח מהזירה הפוליטית לכלכלית. כפי שמבהיר הציטוט של זליכה, עיקר האפקט התיקון שמשיג קיצות במקרה של אירוע נון-קיינסיאני נובע מההתרשמות של הציבור אודות רצינותה של הממשלה. התרשמות זו נובעת, לטענתו, מיכולתה של הממשלה לפגוע כלכלית בסקטורים חזקים פוליטית: עובדי המדינה ומקבלי הקצבאות המיוצגים על ידי מחנה חברתי. ניתן לומר כי אותו ציבור הוא למעשה שכבת המשקיעים במשק ומחוצה לו ולא ציבור משקי הבית, שכוח הקניה וההשקעה מצטבר שלהם בטל לעומת זה העסקי. לפיכך, הממשלה מאותתת לשחקנים העסקיים כי היא מתכוונת להסתלק מתחומים מסויימים בהם היא עד כה שלטה באמצעות הייצור הציבורי וכי היא מתכוונת לעשות מאמצים למשוך השקעות על ידי הורדת מיסים. כך נוצרת אצל המשקיעים צפייה לפוטנציאל רווחים ממקורות חדשים והם מנתבים אליהם את השקעותיהם.

למעשה, זוהי מדיניות שמטרתה המוצהרת היא להיטיב עם הקהילה העסקית על חשבון מקבלי תשלומי העברה ועובדים ציבוריים.

למעשה, זוהי מדיניות שמטרתה המוצהרת היא להיטיב עם הקהילה העסקית על חשבון מקבלי תשלומי העברה ועובדים ציבוריים.