שינויים

מ
החלפת טקסט – "תיאורטי" ב־"תאורטי"
שורה 43: שורה 43:  
ניתן לדבר על חלוקה של בעיות הסביבה ל-4 מחלקות שונות:  
 
ניתן לדבר על חלוקה של בעיות הסביבה ל-4 מחלקות שונות:  
 
# '''דלדול חומרי הגלם''' שאינם ממקור ביולוגי. על פני כדור הארץ ישנו מלאי מסוים של חומרי גלם. תהליך הפקתם של חומרים אלו מקטין את המלאי העתידי שעומד לרשותנו. היות ורוב חומרי הגלם מושלכים לאחר השימוש, הם מתערבבים ומתפזרים ואינם ניתנים עוד לעיבוד. בכדי לבצע הפרדה חוזרת של חומרים אלו יש צורך בהשקעה גדולה של אנרגיה, אם בכלל הדבר אפשרי.  
 
# '''דלדול חומרי הגלם''' שאינם ממקור ביולוגי. על פני כדור הארץ ישנו מלאי מסוים של חומרי גלם. תהליך הפקתם של חומרים אלו מקטין את המלאי העתידי שעומד לרשותנו. היות ורוב חומרי הגלם מושלכים לאחר השימוש, הם מתערבבים ומתפזרים ואינם ניתנים עוד לעיבוד. בכדי לבצע הפרדה חוזרת של חומרים אלו יש צורך בהשקעה גדולה של אנרגיה, אם בכלל הדבר אפשרי.  
# '''דלדול מלאי האנרגיה שלנו'''. כל פעילות אנושית, תעשייתית או ביולוגית דורשת אנרגיה. רוב האנרגיה לשימושים אנושיים מקורה בדלקים מחצביים (נפט, פחם, גז) ודלק גרעיני שנתונים לנו בכמות מוגבלת. מלבד אלו, ישנה האפשרות התיאורטית של אנרגיית היתוך. אך האנרגיה היחידה העומדת לרשותנו בשטף אינסופי היא אנרגיית השמש ונגזרותיה (רוח, מים).
+
# '''דלדול מלאי האנרגיה שלנו'''. כל פעילות אנושית, תעשייתית או ביולוגית דורשת אנרגיה. רוב האנרגיה לשימושים אנושיים מקורה בדלקים מחצביים (נפט, פחם, גז) ודלק גרעיני שנתונים לנו בכמות מוגבלת. מלבד אלו, ישנה האפשרות התאורטית של אנרגיית היתוך. אך האנרגיה היחידה העומדת לרשותנו בשטף אינסופי היא אנרגיית השמש ונגזרותיה (רוח, מים).
 
# '''הגדלת העומס המוטל על המערכות המסדרות של הביוספרה'''. זאת על ידי השלכת פסולת, רעלים וחומרים שהסביבה אינה יודעת לטפל בהם, או על ידי שינויים שונים של הסביבה הטבעית - כמו פרגמנטציה על ידי כבישים, או התחממות עולמית. וכן השמדה פיסית של חלק מהסביבה הטבעית, כמו כריתת יערות, או דיג יתר. העומס המוגבר מקטין את היכולת של המערכות האקולוגיות לטפל בפסולת ולאפשר לנו תנאים תומכי חיים.
 
# '''הגדלת העומס המוטל על המערכות המסדרות של הביוספרה'''. זאת על ידי השלכת פסולת, רעלים וחומרים שהסביבה אינה יודעת לטפל בהם, או על ידי שינויים שונים של הסביבה הטבעית - כמו פרגמנטציה על ידי כבישים, או התחממות עולמית. וכן השמדה פיסית של חלק מהסביבה הטבעית, כמו כריתת יערות, או דיג יתר. העומס המוגבר מקטין את היכולת של המערכות האקולוגיות לטפל בפסולת ולאפשר לנו תנאים תומכי חיים.
 
# הגדלת אי הסדר באופן ישיר על ידי זריקת פסולת במצב של אנטרופיה נמוכה ושל רעלים. חומרי הזנה דורשים את התערבות המערכת כדי להשיב את הסדר על כנו, ואילו הרעלים אינם יכולים מטופלים על ידי המערכת כלל. הם ממשיכים להצטבר בה ולגרום לתוצרות לא צפויות. [פה צריך רוויזיה רצינית. אי אפשר לדבר על אנטרופיה לפני שהגדרנו מה היא. שחר]
 
# הגדלת אי הסדר באופן ישיר על ידי זריקת פסולת במצב של אנטרופיה נמוכה ושל רעלים. חומרי הזנה דורשים את התערבות המערכת כדי להשיב את הסדר על כנו, ואילו הרעלים אינם יכולים מטופלים על ידי המערכת כלל. הם ממשיכים להצטבר בה ולגרום לתוצרות לא צפויות. [פה צריך רוויזיה רצינית. אי אפשר לדבר על אנטרופיה לפני שהגדרנו מה היא. שחר]
שורה 118: שורה 118:     
==טכנולוגיות אנרגיה פנטסטיות==
 
==טכנולוגיות אנרגיה פנטסטיות==
ישנה דרך נוספת באמצעותה ניתן להקטין את שאיבת האנרגיה של האנושות מהביוספירה והיא לעשות שימוש במקורות אנרגיה חיצוניים לחלוטין למערכת של כדור הארץ. הדרך הראשונה היא באמצעות היתוך מימן. בתהליך זה שני אטומי מימן יוצרים אטום הליום ומשחררים אנרגיה עצומה, בדומה לתהליך המתרחש בליבת כוכבים. במשך שנים נעשים ניסויים במטרה להביא את הטכנולוגיה של היתוך לרמת ביצוע אך כיום ללא הועיל. האפשרות השניה היא לאסוף את אנרגיית השמש ישירות מהחלל. ניתן לעשות זאת באמצעות מבנים אשר יקיפו את כדור הארץ ויאספו את אנרגיית השמש או באמצעות כדור שיכלא את השמש בתוכו וינצל את כל האנרגיה שלה, כדור תיאורטי כזה מכונה [[כדור דייסון]].
+
ישנה דרך נוספת באמצעותה ניתן להקטין את שאיבת האנרגיה של האנושות מהביוספירה והיא לעשות שימוש במקורות אנרגיה חיצוניים לחלוטין למערכת של כדור הארץ. הדרך הראשונה היא באמצעות היתוך מימן. בתהליך זה שני אטומי מימן יוצרים אטום הליום ומשחררים אנרגיה עצומה, בדומה לתהליך המתרחש בליבת כוכבים. במשך שנים נעשים ניסויים במטרה להביא את הטכנולוגיה של היתוך לרמת ביצוע אך כיום ללא הועיל. האפשרות השניה היא לאסוף את אנרגיית השמש ישירות מהחלל. ניתן לעשות זאת באמצעות מבנים אשר יקיפו את כדור הארץ ויאספו את אנרגיית השמש או באמצעות כדור שיכלא את השמש בתוכו וינצל את כל האנרגיה שלה, כדור תאורטי כזה מכונה [[כדור דייסון]].
   −
האסטרונום הרוסי קרדשב (Kardashev) פיתח שיטה תיאורטית לסיווג סוגי תרבויות אפשריות בגלקסיה לפי כמות האנרגיה העומדת לרשותן. הסוג הראשון הוא תרבות אשר יכולה לנצל את האנרגיה הגלומה בפלנטה שלה, הסוג השני הוא תרבות אשר יכולה לרתום את כל האנרגיה של הכוכב הקרוב לשימושה. בתקופת המעבר בין שני הסוגים צפויה להתקיים תקופת לחץ אנרגטי עבור התרבות המתפתחת. גדול האוכלוסיה ורמת צריכת האנרגיה מתקרבים לגבול האנרגיה הזמינה בפלנטה ועקב כך מפעילים לחץ עצום על האקולוגיה של הפלנטה המאוכלסת על ידי התרבות המתפתחת. מצב זה מסתיים כאשר התרבות מצליחה לבצע את קפיצת הדרך הטכנולוגית לעבר השלב הבא. נראה שאנחנו מתקרבים למצב זה, בו המערכת האקולוגית המאכלסת אותנו הולכת ונלחצת על ידינו עוד ועוד. עד שלא נבצע את קפיצת הדרך הפנטסטית הזו אנו תלויים בביוספירה של הכוכב שלנו. חשוב שלא נהרוס אותה, ואותנו יחד איתה, לפני שנגיע לקפיצת הדרך הארנגטית. לשם כך אנו חייבים להתנהל באופן שיאפשר לנו קיום לאורך זמן, זאת על ידי הקטנה משמעותית של הגירעון האנרגטי אליו הכנסנו את הביוספירה. כדי לעשות זאת נראה שנידרש לשינוי יסודי באורך החיים שלנו ובדרך בה הכלכלה שלנו מתנהלת.
+
האסטרונום הרוסי קרדשב (Kardashev) פיתח שיטה תאורטית לסיווג סוגי תרבויות אפשריות בגלקסיה לפי כמות האנרגיה העומדת לרשותן. הסוג הראשון הוא תרבות אשר יכולה לנצל את האנרגיה הגלומה בפלנטה שלה, הסוג השני הוא תרבות אשר יכולה לרתום את כל האנרגיה של הכוכב הקרוב לשימושה. בתקופת המעבר בין שני הסוגים צפויה להתקיים תקופת לחץ אנרגטי עבור התרבות המתפתחת. גדול האוכלוסיה ורמת צריכת האנרגיה מתקרבים לגבול האנרגיה הזמינה בפלנטה ועקב כך מפעילים לחץ עצום על האקולוגיה של הפלנטה המאוכלסת על ידי התרבות המתפתחת. מצב זה מסתיים כאשר התרבות מצליחה לבצע את קפיצת הדרך הטכנולוגית לעבר השלב הבא. נראה שאנחנו מתקרבים למצב זה, בו המערכת האקולוגית המאכלסת אותנו הולכת ונלחצת על ידינו עוד ועוד. עד שלא נבצע את קפיצת הדרך הפנטסטית הזו אנו תלויים בביוספירה של הכוכב שלנו. חשוב שלא נהרוס אותה, ואותנו יחד איתה, לפני שנגיע לקפיצת הדרך הארנגטית. לשם כך אנו חייבים להתנהל באופן שיאפשר לנו קיום לאורך זמן, זאת על ידי הקטנה משמעותית של הגירעון האנרגטי אליו הכנסנו את הביוספירה. כדי לעשות זאת נראה שנידרש לשינוי יסודי באורך החיים שלנו ובדרך בה הכלכלה שלנו מתנהלת.