שורה 42: |
שורה 42: |
| ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תיאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתיאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תיאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתיאוריה, ואילו אינטרסים התיאוריה משרתת. | | ניתוח ביקורתי הוא סוג של בחינה של תיאוריות במדעי החברה. הבחינה הביקורתית מניחה שמהלכים חברתיים לא קורים מאליהם, אלא שיש אנשים בעלי אינטרסים שדאגו שהדברים יקרו כפי שקרו. לכן, כשמוצגת תיאוריה חברתית, אין לשאול אך ורק אם הנחות היסוד תקפות ואם אין בתיאוריה סתירה פנימית (כפי שבוחנים, למשל, תיאוריה פיזיקלית), אלא יש לחפש מי מרוויח מתיאור המציאות כפי שהיא מוצגת בתיאוריה, ואילו אינטרסים התיאוריה משרתת. |
| | | |
− | לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תיאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארה"ב לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התיאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים. | + | לעיתים ניתן למצוא ממש כיצד בעלי האינטרסים תפרו תיאוריה המתאימה לצרכיהם. לדוגמא אפשר להביא את התאוריה של הלבנים בארצות הברית לפיה השחורים היו קרובים לקופים, ולכן מוסרי להשתמש בהם כעבדים. לפעמים הקשר הוא עקיף, נסיבתי, ואולי כלל לא מודע [דוגמא]. בכל מקרה, חשיפת האינטרסים מאחורי התיאוריה מאפשרת את חשיפת מערכי הכוח הנסתרים בחברה, שהם פעמים רבות נצלנים ומדכאים. |
| | | |
| בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתיאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע. | | בקורס זה ננסה ללמוד טכניקות של ניתוח ביקורתי, ולהפעיל אותן על מדע(י) הכלכלה. הכלכלה, בהיותה מסדירה את יחסי הקניין והבעלות בחברה שלנו, מהווה את אחד ממנגנוני הפעלת הכוח העיקריים, וכיום אולי העיקרי שבהם. אי לכך, חשיפת האינטרסים וההטעיות בתיאוריה הם שלב ראשון בניסיון לבנות מערכת חברתית חליפית, מערכת שתהא מבוססת על אמון, שייכות, קהילתיות, והרמוניה עם עולם הטבע. |
שורה 71: |
שורה 71: |
| "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004 | | "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004 |
| | | |
− | :מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר". | + | :מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר". |
| | | |
| :כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות". | | :כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות". |
שורה 184: |
שורה 184: |
| ===כישלון השוק=== | | ===כישלון השוק=== |
| | | |
− | עליית התאגידים בארה"ב - הפסיקה שלתאגיד זכויות קניין | + | עליית התאגידים בארצות הברית - הפסיקה שלתאגיד זכויות קניין |
| | | |
| המשבר של שנות ה-20/30 | | המשבר של שנות ה-20/30 |
שורה 278: |
שורה 278: |
| ===האם השוק החופשי הוא חופשי?=== | | ===האם השוק החופשי הוא חופשי?=== |
| | | |
− | * היסטוריה של התאגידים - רעיון הבע"מ. תאגידים בזמן אמצעות ארה"ב. קבלת זכויות אדם לתאגיד. | + | * היסטוריה של התאגידים - רעיון הבע"מ. תאגידים בזמן אמצעות ארצות הברית. קבלת זכויות אדם לתאגיד. |
| * התאגידים בתחילת המאה ה19 - מונופולים (טרסטים). | | * התאגידים בתחילת המאה ה19 - מונופולים (טרסטים). |
| * תאגידים הם מונופולים הרבה פעמים. אבל הביעה איתה היא גם בהתערבות שלהם בתחומים אחרים שאמורים לווסת את הכלכלה - פוליטיקה, תרבות, חיי הנפש של האנשים, העיתונות וכו'. | | * תאגידים הם מונופולים הרבה פעמים. אבל הביעה איתה היא גם בהתערבות שלהם בתחומים אחרים שאמורים לווסת את הכלכלה - פוליטיקה, תרבות, חיי הנפש של האנשים, העיתונות וכו'. |
שורה 416: |
שורה 416: |
| * קולין קמבל, אחד הגאו-פיסקיאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להמצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''. | | * קולין קמבל, אחד הגאו-פיסקיאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להמצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''. |
| * סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו. | | * סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו. |
− | * מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארה"ב לדוגמא עברה אותו בשנת 1971. | + | * מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971. |
| * חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להזחיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים , היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים. | | * חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להזחיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים , היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים. |
− | * הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארה"ב מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר. | + | * הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר. |
| * ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020. | | * ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020. |
| * מחירי הנפט עולים. במקביל ישנה עליה במחירי המתכות היקרות כמו זהב, ופלטינה, אך גם במתכות כמו נחושת, בזרל ואלומיניום. | | * מחירי הנפט עולים. במקביל ישנה עליה במחירי המתכות היקרות כמו זהב, ופלטינה, אך גם במתכות כמו נחושת, בזרל ואלומיניום. |