שינויים

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה ללתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסיה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה ללתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסייה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

המצדדים ברעיון של דה-קפלינג דוגלים בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב המיקוד הוא בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את [[הרווחה החברתית]] ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

==ביקורת==

==ביקורת==

קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיזיקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]]. הגבול העליון לגידול זה הוא מאסת הייקום וגבולות קרובים הרבה יותר הם שטחו של כדור הארץ, כמות המזון שניתן לייצר והיבטים רבים נוספים כמו [[ייצור ראשוני]] ו[[גבולות פלנטריים|מגבלות אקולוגיות]]. היבטים של מחזור חומרים, [[חקלאות]] ו[[אנרגיה]] דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.  

קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיזיקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסייה האנושית]]. הגבול העליון לגידול זה הוא מאסת הייקום וגבולות קרובים הרבה יותר הם שטחו של כדור הארץ, כמות המזון שניתן לייצר והיבטים רבים נוספים כמו [[ייצור ראשוני]] ו[[גבולות פלנטריים|מגבלות אקולוגיות]]. היבטים של מחזור חומרים, [[חקלאות]] ו[[אנרגיה]] דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] שגורסת שכדי להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית לאדם - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] שגורסת שכדי להגיע ל[[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסייה]] וייצוב התוצרת הכלכלית לאדם - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.  

בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

במשוואה זו:

במשוואה זו:

*  ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

*  ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות [[פחמן דו חמצני]] בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים

*  [[אוכלוסין|אוכלוסיה]] עם סימון P,  ביחידות של אנשים,  

*  [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P,  ביחידות של אנשים,  

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* ו"[[טכנולוגיה]]" עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

* ו"[[טכנולוגיה]]" עם סימון T,  ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסיה.

כאשר מדברים על '''דה קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה,  T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסייה.

===דוגמה מספרית בנושא התחממות עולמית===

===דוגמה מספרית בנושא התחממות עולמית===

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

בתקופה הנדונה, היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו היתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו היתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

===תחזית לעתיד ביחס לפליטות גזי חממה===

===תחזית לעתיד ביחס לפליטות גזי חממה===

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסיה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש,  מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה-קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסייה, אך לא מבטלת את השפעת הגידול בצריכת האנרגיה עקב גידול התוצר לנפש,  מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסיה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.  

כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות הגידול באוכלוסייה והגידול בתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - התייעלות בקצב גבוה פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. כדי לעמוד ביעד של ה-IPCC, על עצימות הפחמן להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד לשנת 2050, דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום. יעד כזה נראה בלתי סביר ולכן הוא מערער על הישימות של דה-קפלינג ביחס לפליטת גזי חממה.  

===צריכת חומרי גלם===

===צריכת חומרי גלם===

ב-30 השנים שחלפו בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה, שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית, חל [[גידול אוכלוסין]] וצריכת האנרגיה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.  

ב-30 השנים שחלפו בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה, שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית, חל [[גידול אוכלוסין]] וצריכת האנרגיה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.  

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת היא שללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסיה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסיה. כך או כך, ממצאים אלה מערערים על הרעיון של דה-קפלינג במישור של צריכת אנרגיה.

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת היא שללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסייה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסייה. כך או כך, ממצאים אלה מערערים על הרעיון של דה-קפלינג במישור של צריכת אנרגיה.

==ראו גם==

==ראו גם==