שורה 29: |
שורה 29: |
| ==סיבות לאינפלציה== | | ==סיבות לאינפלציה== |
| ===אינפלציה בתאוריה הנאו קלאסית=== | | ===אינפלציה בתאוריה הנאו קלאסית=== |
− | התיאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים).
| + | התאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים). |
| | | |
| '''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם. | | '''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים , וכלל הקונים מצפים ש 10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם. |
שורה 78: |
שורה 78: |
| במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב על ידי [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה. | | במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב על ידי [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה. |
| | | |
− | ==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה== | + | ==ביקורת על התאוריה של האינפלציה== |
− | במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התיאוריה המקובלת על אינפלציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתיאוריה.<BR> | + | במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התאוריה המקובלת על אינפלציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתאוריה.<BR> |
− | הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה. | + | הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה. |
| | | |
− | בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי. | + | בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי. |
| | | |
| בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים. | | בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים. |