שינויים

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שוויץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שבדיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורבגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שוויץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או שבדיה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. נורבגיה היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת וגם יש לה טביעת רגל אקולוגית נמוכה יחסית. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ קשה למצוא ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסיה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסיה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורבגיה]], קנדה ואוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט [[נורבגיה]], קנדה ואוסטרליה, היצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ הסביבתית היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.

==שימוש פוליטי וחינוכי==  

==שימוש פוליטי וחינוכי==  

===אי התחשבות בגידול אוכלוסין===

===אי התחשבות בגידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גידול אוכלוסין]], [[I=PAT]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[גידול אוכלוסין]], [[I=PAT]]}}

טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של [[פיצוץ אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]]. ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת משקי בית של אדם אחד. המודל מחשב רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק-בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. בחלק מ[[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]], היבטים של צריכה לנפש חשובים, לדוגמה בהקשר של [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], עם זאת, הנוסחה הכללית עבור השפעות סביבתיות היא [[I=PAT]] כלומר צריכה לנפש בדולרים* השפעה של כל דולר בצריכה על הסביבה*כמות האוכלוסיה. במשוואה זובה שינויים באוכלוסיה (P) יכולים להיות קריטיים.  

טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של [[פיצוץ אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]]. ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת משקי בית של אדם אחד. המודל מחשב רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק-בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. בחלק מ[[השפעות סביבתיות|ההשפעות הסביבתיות]], היבטים של צריכה לנפש חשובים, לדוגמה בהקשר של [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], עם זאת, הנוסחה הכללית עבור השפעות סביבתיות היא [[I=PAT]] כלומר צריכה לנפש בדולרים* השפעה של כל דולר בצריכה על הסביבה*כמות האוכלוסייה. במשוואה זובה שינויים באוכלוסייה (P) יכולים להיות קריטיים.  

לדוגמה בעוד שבארצות הברית יש צריכת אנרגיה גבוהה לנפש, של כ-8 [[TOE]] לאדם,  מאז שנת 1975 צריכה זו לא עלתה או ירדה באופן משמעותי. עם זאת, צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית ב-1975 היתה 1653 מיליוני TOE. ב-2007, צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עמדה כבר על 2339 מיליוני TOE, זהו גידול של 41% בתוך 32 שנה, וחלקו העיקרי נגרם מגידול אוכלוסין. בהשפעות כמו צריכה אנושית מסך [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]], גודל האוכלוסיה הוא מרכיב הדומיננטי, ולא כמות הצריכה לנפש. יש חשד שגם בהיבטים של חלק מההשפעות החקלאיות גם בהיבטים של חלק מההשפעות חקלאיות כמו צריכת מים, או [[סחף קרקע]] גודל האוכלוסיה חשוב, במיוחד כאשר דנים במדינות מפותחות.  

לדוגמה בעוד שבארצות הברית יש צריכת אנרגיה גבוהה לנפש, של כ-8 [[TOE]] לאדם,  מאז שנת 1975 צריכה זו לא עלתה או ירדה באופן משמעותי. עם זאת, צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית ב-1975 היתה 1653 מיליוני TOE. ב-2007, צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עמדה כבר על 2339 מיליוני TOE, זהו גידול של 41% בתוך 32 שנה, וחלקו העיקרי נגרם מגידול אוכלוסין. בהשפעות כמו צריכה אנושית מסך [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]], גודל האוכלוסייה הוא מרכיב הדומיננטי, ולא כמות הצריכה לנפש. יש חשד שגם בהיבטים של חלק מההשפעות החקלאיות גם בהיבטים של חלק מההשפעות חקלאיות כמו צריכת מים, או [[סחף קרקע]] גודל האוכלוסייה חשוב, במיוחד כאשר דנים במדינות מפותחות.  

===משאבים מתכלים===

===משאבים מתכלים===