שינויים

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמא). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תיאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תיאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמא את מארקס).   

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמא). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמא את מארקס).   

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תיאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתיאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

==טאבו==

==טאבו==

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), ועל שוק העבודה. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצ' בבל, 2002</ref>.

תאגיד חזק מספיק, משפיע על טעמי הצרכנים ([[מותג|מותגים]]), השקפת עולמם ([[תרבות הצריכה]]), ועל שוק העבודה. [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב-לאומיים]], המהווים כיום 51 מתוך 100 הכלכלות הגדולות בעולם (במונחי תמ"ג / רווח שנתי במיליוני דולרים לשנת 1994), יכולים להיות בעלי כוח כלכלי חזק יותר ממדינות.<ref>Corporation data, "Fortune Global 500: the World's Largest Corporations," Fortune magazine, August 7, [2]1995: Country information, The World Development Report, Washington, D.C.: the World Bank, 1996. (Data represent first 100 entities out of 150.)</ref> לכן הם תופעה מאקרו-כלכלית ולאו דווקא בתחום המיקרו. התעלמות ממונח זה מסבירה אולי מדוע כלכלנים נוהגים לקדם כלכלה עולמית ריכוזית, בעודם מטיפים בלהט ל"[[שוק משוכלל]]"<ref> ספרו של קורטן, [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]] סוקר באופן רחב היבטים הנובעים מעליית כוחם של תאגידים. ספר מומלץ נוסף בתחום: [[נו-לוגו]] [[נעמי קליין]], הוצ' בבל, 2002</ref>.

==לימודי הכלכלה: תיאוריה אחת בלבד==

==לימודי הכלכלה: תאוריה אחת בלבד==

דתות רבות לוקות בחוסר סובלנות וברדיפה של בני דתות אחרות. לפיכך, למרות שהספרות הנוגעת לכלכלה (בתוך ההגות הכלכלית ומחוץ לה)  מכילה מגוון רחב של דעות, אין מעודדים את תלמידי הכלכלה להכיר ספרות זו.  

דתות רבות לוקות בחוסר סובלנות וברדיפה של בני דתות אחרות. לפיכך, למרות שהספרות הנוגעת לכלכלה (בתוך ההגות הכלכלית ומחוץ לה)  מכילה מגוון רחב של דעות, אין מעודדים את תלמידי הכלכלה להכיר ספרות זו.  

נהפוך הוא, יש עידוד של חשיבה "מקצועית" שבה יש רק תשובה נכונה אחת. על אף קיומם של קולות "כופרים" רבים, אין להם סיכוי להותיר רושם כלשהו בקרב תלמידי הכלכלה, הלומדים חומר דומה לזה שנלמד לפני 40 שנה.  

נהפוך הוא, יש עידוד של חשיבה "מקצועית" שבה יש רק תשובה נכונה אחת. על אף קיומם של קולות "כופרים" רבים, אין להם סיכוי להותיר רושם כלשהו בקרב תלמידי הכלכלה, הלומדים חומר דומה לזה שנלמד לפני 40 שנה.  

החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה ורוב המורים מלמדים אותה באדיקות (גם לאחר שפורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד), הינה זרם צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה ללא-פוליטי) של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]], תיאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19.  

החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה ורוב המורים מלמדים אותה באדיקות (גם לאחר שפורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד), הינה זרם צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה ללא-פוליטי) של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]], תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19.  

קיימים כמובן זרמים שהציעו ניתוח כלכלי שונה כמו ה[[כלכלה נאו-קיינסיאנית|נאו- קיינסיאניים]], המרקסיסטים, [[כלכלה מוסדית|המוסדיים]], בית הספר האוסטרי, כלכלה היסטורית, [[כלכלה אקולוגית]], ויש עוד. העדר חשיבה ביקורתית והעדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית כמו גם עם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - מתאימים יותר לדת (חשוכה) מאשר לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע.  

קיימים כמובן זרמים שהציעו ניתוח כלכלי שונה כמו ה[[כלכלה נאו-קיינסיאנית|נאו- קיינסיאניים]], המרקסיסטים, [[כלכלה מוסדית|המוסדיים]], בית הספר האוסטרי, כלכלה היסטורית, [[כלכלה אקולוגית]], ויש עוד. העדר חשיבה ביקורתית והעדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית כמו גם עם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - מתאימים יותר לדת (חשוכה) מאשר לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע.  

{{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה  שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}}

{{ציטוט|תוכן=צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משולש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה  שונים. |מקור=[[פרנק אקרמן]],<ref>The Consumer Society, בעריכת [[נאווה גודווין]], [[פרנק אקרמן]] ו[[דיוויד קירון]], (1997 Island Press) p149</ref>}}

   

   

[[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התיאוריה הנאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>.  

[[קיינס]] ו[[מארקס]] מהווים דוגמאות מאלפות. קיינס פרסם את ספרו בשנת 1936. ב-1937 הציע היקס את [[מודל IS-LM]] כדרך לשלב את קיינס בתוך התאוריה הנאו-קלאסית (המודל נלמד עד היום בקורסים ל[[מאקרו כלכלה]] בתואר הראשון. המודל נדחה עם עליית ה[[מוניטריזם]] עקב ההשפעות "הקיינסיאניות" שיש בו) . הדבר גרם לכך שחלק גדול מהניסיון של קיינס לשנות את המתודיקה של המחקר הכלכלי עלה בתוהו. בנוסף, האכזבה מקיינס היא במידה רבה דחיית מודל IS-LM ולאו דווקא דחיית רעיונותיו של קיינס עצמו <ref>"[http://cepa.newschool.edu/het/home.htm ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית]" ראו פרק על נאו-קיינסיאנים</ref>.  

מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התיאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.

מארקס מעניין עוד יותר. במשך ארבעים שנה הכלכלנים התעלמו לחלוטין מקיומו. למעשה, מתעורר החשד כי חלק נכבד מהנכונות לאימוץ התאוריה הנאו-קלאסית, היה ניסיון להתחמק ממענה למארקס במסגרת הדיון של הכלכלה הקלאסית ותורת הערך של העבודה.

==הכנסייה קתולית או מיתולוגיה יוונית?==

==הכנסייה קתולית או מיתולוגיה יוונית?==

כלכלנים נוקטים בגישה דואלית כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התיאוריה הנאו-קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות.  

כלכלנים נוקטים בגישה דואלית כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו-קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות.  

כאשר הם נדרשים לצאת למתקפה כמו למשל קידום מדיניות כלכלית מסוימת ([[הפרטה]] לדוגמה), נוח להציג את הכלכלה כמדע מדויק, משהו כגון הפיזיקה של המחקר החברתי. מבנה זה הינו נוקשה ובטוח בעצמו – זו "הכנסייה הקתולית".  כאשר התאוריה הנאו-קלאסית נמצאת תחת מתקפה, מודיעים הכלכלנים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות", וביכולתם לשלוף מודל מתאים (ושונה) כמעט לכל סיטואציה אפשרית – זו "המיתולוגיה היוונית" שתוזכר בהמשך.  

כאשר הם נדרשים לצאת למתקפה כמו למשל קידום מדיניות כלכלית מסוימת ([[הפרטה]] לדוגמה), נוח להציג את הכלכלה כמדע מדויק, משהו כגון הפיזיקה של המחקר החברתי. מבנה זה הינו נוקשה ובטוח בעצמו – זו "הכנסייה הקתולית".  כאשר התאוריה הנאו-קלאסית נמצאת תחת מתקפה, מודיעים הכלכלנים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות", וביכולתם לשלוף מודל מתאים (ושונה) כמעט לכל סיטואציה אפשרית – זו "המיתולוגיה היוונית" שתוזכר בהמשך.  

לאחר התנצחות ארוכה עם [[פיירו סראפה]] ב'[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]], נאלץ [[פול סמואלסון]], אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתאוריית ההון ותאוריית פונקצית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות <ref> Smauelson, P.A.(1962) 'Parable and Realism in Capital Theory: The Surrogate Production Function,' Review of Economic Studies, 29 (3): pp. 193-206.</ref>

לאחר התנצחות ארוכה עם [[פיירו סראפה]] ב'[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]], נאלץ [[פול סמואלסון]], אחד הכלכלנים הבולטים במאה העשרים, להודות בפה מלא שתאוריית ההון ותאוריית פונקצית הייצור הנאו-קלאסיות אינן מהוות אמת מדעית; אך הוא מיהר להוסיף כי מדובר ב"משלים" parables)) שנועדו להדגים את המציאות <ref> Smauelson, P.A.(1962) 'Parable and Realism in Capital Theory: The Surrogate Production Function,' Review of Economic Studies, 29 (3): pp. 193-206.</ref>

.

.

כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתיאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתיאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." <ref>(Ferguson 1969; pp xvii-xviii).</ref><ref>עוד בנושא הפריון השולי של ההון ומחלוקת קיימבריג': שמשון ביכלר יהונתן ניצן, [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] (כרמל 2001) עמ' 45-53. כמו כן ראו מחלוקת קיימבריג' באתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית.</ref>

כלכלן אחר, פרוגסון, בחר ניסוח שונה: מאחר שהתאוריה הנאו-קלאסית מבוססת "...על 'הדבר' הזה הקרוי הון..." ומאחר שתאוריה זו אינה ניתנת להוכחה, הרי שאימוצה הוא "...עניין של אמונה..." <ref>(Ferguson 1969; pp xvii-xviii).</ref><ref>עוד בנושא הפריון השולי של ההון ומחלוקת קיימבריג': שמשון ביכלר יהונתן ניצן, [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] (כרמל 2001) עמ' 45-53. כמו כן ראו מחלוקת קיימבריג' באתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית.</ref>

==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?==

==האם הכלכלה התנתקה מהמציאות?==

===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===

===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===

[[סטיב קין]], פרופסור לכלכלה-פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו '[[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]]' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התיאוריה הנאו-קלאסית.  

[[סטיב קין]], פרופסור לכלכלה-פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו '[[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]]' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התאוריה הנאו-קלאסית.  

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתיאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תיאוריה זו [23].

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תאוריה זו [23].

כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התיאוריה הנאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.  

גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התאוריה הנאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.  

===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===

===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===