שינויים

בשנת 1948 הציע הכלכלן האוסטרי הליבראלי פרידריך פון האייק, השקפה שונה באופן בסיסי של התחרות "הטובה". הוא ביקר את האבסורדיות של הגישה הנאו-קלאסית שהציבה כמודל לשוק תחרותי, מצב מושלם ובלתי-מציאותי באופן קיצוני, שאין שום אפשרות אפילו להתקרב אליו. האייק טען שהשווקים הם, בהגדרה, לא מושלמים בכל הקשור להעברת מידע רלוונטי לכל המשתתפים, לכן שום תהליך אידאלי של תחרות אינו יכול להבטיח באופן קבוע את השימוש היעיל ביותר במשאבים. ואולם, עבור האייק, דווקא חוסר המושלמות הבסיסי של השווקים הוא שמקנה עליונות לתהליך המבוזר של השוק החופשי: הפרטים מעבירים ביניהם את המידע, לפי האמצעים העומדים לרשותם ורצונותיהם. רק כך יכלו להתאים את תכניותיהם לתחרות ולהיות יעילים יותר. הדבר אמנם אינו מאפשר להגיע לאופטימום התאורטי שהבטיח המודל הנאו-קלאסי, אולם על פי האייק, השוק החופשי משפר את היעילות ומביא לשימוש המיטבי במשאבים דווקא הגלל אופיו הדינמי והלא מושלם. התחרות המשוכללת איננה, איפוא, שוק המוגדר בתנאים מופשטים, אלא תהליך דינאמי שאותו מחוללת היוזמה החופשית.

בשנת 1948 הציע הכלכלן האוסטרי הליבראלי פרידריך פון האייק, השקפה שונה באופן בסיסי של התחרות "הטובה". הוא ביקר את האבסורדיות של הגישה הנאו-קלאסית שהציבה כמודל לשוק תחרותי, מצב מושלם ובלתי-מציאותי באופן קיצוני, שאין שום אפשרות אפילו להתקרב אליו. האייק טען שהשווקים הם, בהגדרה, לא מושלמים בכל הקשור להעברת מידע רלוונטי לכל המשתתפים, לכן שום תהליך אידאלי של תחרות אינו יכול להבטיח באופן קבוע את השימוש היעיל ביותר במשאבים. ואולם, עבור האייק, דווקא חוסר המושלמות הבסיסי של השווקים הוא שמקנה עליונות לתהליך המבוזר של השוק החופשי: הפרטים מעבירים ביניהם את המידע, לפי האמצעים העומדים לרשותם ורצונותיהם. רק כך יכלו להתאים את תכניותיהם לתחרות ולהיות יעילים יותר. הדבר אמנם אינו מאפשר להגיע לאופטימום התאורטי שהבטיח המודל הנאו-קלאסי, אולם על פי האייק, השוק החופשי משפר את היעילות ומביא לשימוש המיטבי במשאבים דווקא הגלל אופיו הדינמי והלא מושלם. התחרות המשוכללת איננה, איפוא, שוק המוגדר בתנאים מופשטים, אלא תהליך דינאמי שאותו מחוללת היוזמה החופשית.

בתחילת שנות ה-80, התיאוריה של השווקים התחרותיים (Contestable Markets) חיזקה את רעיון הדינמיות של התחרות החופשית. התחרות המושלמת הוגדרה רק בשני תנאים: כניסה חופשית ויציאה חופשית של פרטים אל השוק וממנו. אם תנאים אלו מתקיימים, כל עמדה המושגת בשוק, לרבות מונופול, נותרת תחרותית גם לגורמים אחרים. סגולותיה של התחרות אינן קשורות, איפוא, ליישום מדוקדק של מבנה המיוחד לשוק, אלא לחופש הכניסה והיציאה לשווקים, קרי – ליוזמה החופשית.

בתחילת שנות ה-80, התאוריה של השווקים התחרותיים (Contestable Markets) חיזקה את רעיון הדינמיות של התחרות החופשית. התחרות המושלמת הוגדרה רק בשני תנאים: כניסה חופשית ויציאה חופשית של פרטים אל השוק וממנו. אם תנאים אלו מתקיימים, כל עמדה המושגת בשוק, לרבות מונופול, נותרת תחרותית גם לגורמים אחרים. סגולותיה של התחרות אינן קשורות, איפוא, ליישום מדוקדק של מבנה המיוחד לשוק, אלא לחופש הכניסה והיציאה לשווקים, קרי – ליוזמה החופשית.

==רק טוב? לא בהכרח.==

==רק טוב? לא בהכרח.==

במקביל, מהר מאוד הגיעו הכלכלנים למסקנה כי התחרות "הטובה" לא יכולה להיות תחרות מקסימלית, משולחת רסן. כבר בתחילת המאה ה-20, הסביר הרוסי ולדימיר דמיטרייב שכדי להשיג נתח שוק, חייבות הפירמות הנלחמות זו בזו לצבור עודפים של מלאי, להגביר הגברת-יתר את כושר הייצור ולהוציא כספים רבים על פרסום ושיווק. עלויות אלו של "מימוש" התחרות מהוות, בחלקן, בזבוז משאבים שהיה יכול להיעשות בהם שימוש מועיל יותר בעולם של תחרות מתונה יותר. אלא שכיוון זה של החשיבה הכלכלית אינו מוכר ולא נחקר דיו.

במקביל, מהר מאוד הגיעו הכלכלנים למסקנה כי התחרות "הטובה" לא יכולה להיות תחרות מקסימלית, משולחת רסן. כבר בתחילת המאה ה-20, הסביר הרוסי ולדימיר דמיטרייב שכדי להשיג נתח שוק, חייבות הפירמות הנלחמות זו בזו לצבור עודפים של מלאי, להגביר הגברת-יתר את כושר הייצור ולהוציא כספים רבים על פרסום ושיווק. עלויות אלו של "מימוש" התחרות מהוות, בחלקן, בזבוז משאבים שהיה יכול להיעשות בהם שימוש מועיל יותר בעולם של תחרות מתונה יותר. אלא שכיוון זה של החשיבה הכלכלית אינו מוכר ולא נחקר דיו.

התיאוריה הכלכלית האורתודוקסית מנתה טעמים אחרים שבשלם תחרות טהורה ומושלמת אינה מבטיחה שימוש מיטבי במשאבים (החצנות, טובין ציבוריים) [חוקי הכלכלה [7] 'יעילות זה לא הכל', 'חברה' 15]

התאוריה הכלכלית האורתודוקסית מנתה טעמים אחרים שבשלם תחרות טהורה ומושלמת אינה מבטיחה שימוש מיטבי במשאבים (החצנות, טובין ציבוריים) [חוקי הכלכלה [7] 'יעילות זה לא הכל', 'חברה' 15]

מבחינה מעשית, אין ספק, למרבה הצער, בהשפעותיה השליליות הדרמטיות, של התחרות החופשית על הסביבה, הבריאות והביטחון: ספינות-מטען הנושאות פסולת המאיימת על מפרצי הים, נהגים לחוצים מדי הנרדמים על ההגה, מחלת "הפרה המשוגעת" ועוד. האם - בעולם שבו הצרכן הריבון יכול לקבל, בלא ידיעתו, חלב ובו כמות מסוכנת של סיליקון, מזון תינוקות ללא רכיבים חיוניים, או עוף נגוע ב"שפעת העופות" - אין משהו סוריאליסטי ברעיון שלפיו התחרות תגרום ליצרנים לשפר ללא הרף את איכות מוצריהם כדי לספק באופן אופטימלי את צרכיהם של בני האדם?

מבחינה מעשית, אין ספק, למרבה הצער, בהשפעותיה השליליות הדרמטיות, של התחרות החופשית על הסביבה, הבריאות והביטחון: ספינות-מטען הנושאות פסולת המאיימת על מפרצי הים, נהגים לחוצים מדי הנרדמים על ההגה, מחלת "הפרה המשוגעת" ועוד. האם - בעולם שבו הצרכן הריבון יכול לקבל, בלא ידיעתו, חלב ובו כמות מסוכנת של סיליקון, מזון תינוקות ללא רכיבים חיוניים, או עוף נגוע ב"שפעת העופות" - אין משהו סוריאליסטי ברעיון שלפיו התחרות תגרום ליצרנים לשפר ללא הרף את איכות מוצריהם כדי לספק באופן אופטימלי את צרכיהם של בני האדם?

מאז סוף שנות ה-70, השתנה אופיה של התחרות, בראש ובראשונה בגלל ה[[גלובליזציה]]. המעבר מן המגרש הלאומי או האזורי אל המגרש הגלובלי לא היה מלווה בהקמתם של מנגנונים בינלאומיים להסדרת התחרות, שהיו קיימים, לפחות עד אז, בתוך המדינות. בנוסף, המעבר החופשי של ההון, והעלייה בחשיבות תפקידם של גופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במימון הפירמות דחקו את התחרות על ליבו של הלקוח – זו שאמורה לשפר את איכות המוצר - לטובת התחרות על ליבם של שוקי ההון ובעלי המניות. הפירמות החלו לחפש רווחיות מיידית, שלעיתים קרובות אינה תואמת ניהול יציב ותכנון עסקי ארוך-טווח. יתרה מזו, מחקר שנערך לאחרונה בקרב 800 פירמות מצפון אמריקה, הראה כי מדיניות של צמצום שיטתי בעלויות הייצור לשם חיזוק שולי הרווח פוגעת בדרך-כלל, בטווח הארוך, בערך המניות עצמן! התחרות החופשית יכולה לפעול, איפוא, כנגד האינטרס של מי שבדרך-כלל מקדם אותה.

מאז סוף שנות ה-70, השתנה אופיה של התחרות, בראש ובראשונה בגלל ה[[גלובליזציה]]. המעבר מן המגרש הלאומי או האזורי אל המגרש הגלובלי לא היה מלווה בהקמתם של מנגנונים בינלאומיים להסדרת התחרות, שהיו קיימים, לפחות עד אז, בתוך המדינות. בנוסף, המעבר החופשי של ההון, והעלייה בחשיבות תפקידם של גופי ההשקעה המוסדיים הגדולים במימון הפירמות דחקו את התחרות על ליבו של הלקוח – זו שאמורה לשפר את איכות המוצר - לטובת התחרות על ליבם של שוקי ההון ובעלי המניות. הפירמות החלו לחפש רווחיות מיידית, שלעיתים קרובות אינה תואמת ניהול יציב ותכנון עסקי ארוך-טווח. יתרה מזו, מחקר שנערך לאחרונה בקרב 800 פירמות מצפון אמריקה, הראה כי מדיניות של צמצום שיטתי בעלויות הייצור לשם חיזוק שולי הרווח פוגעת בדרך-כלל, בטווח הארוך, בערך המניות עצמן! התחרות החופשית יכולה לפעול, איפוא, כנגד האינטרס של מי שבדרך-כלל מקדם אותה.

אך האם זוהי התנהגות לא רציונלית? לא ממש. אמנם, התיאוריה הכלכלית, כמו גם הניסיון המעשי, מראים כמעט תמיד ששיתוף פעולה סולידרי יעיל יותר מאשר תחרות אינדיבידואלית. ואולם, בהיעדרן של סולידריות חברתית חזקה או של רגולציה פוליטית שיכולה לאכוף שיתוף פעולה, אין לשחקנים הרציונליים ברירה אחרת מלבד התחרות. במלחמה, הכלל הוא "הקם להורגך השכם להורגו", גם אם ברור שיעיל יותר למנוע את המלחמה.

אך האם זוהי התנהגות לא רציונלית? לא ממש. אמנם, התאוריה הכלכלית, כמו גם הניסיון המעשי, מראים כמעט תמיד ששיתוף פעולה סולידרי יעיל יותר מאשר תחרות אינדיבידואלית. ואולם, בהיעדרן של סולידריות חברתית חזקה או של רגולציה פוליטית שיכולה לאכוף שיתוף פעולה, אין לשחקנים הרציונליים ברירה אחרת מלבד התחרות. במלחמה, הכלל הוא "הקם להורגך השכם להורגו", גם אם ברור שיעיל יותר למנוע את המלחמה.

לסיום, האם בחינת מאזן העלויות והיתרונות של התחרות אינו אמור לשלב לתוכו גם שיקולים של צדק? גם בהיעדר הסכמה על קריטריון מוגדר ל'צדק', ישנה הסכמה כמעט גורפת לפיה צדק מחייב צמצום ניכר של אי-שוויון. התחרות הגלובלית מאז שנות ה- 80, התדרדרה לקיצוניות ולכן יצרה, כמעט באופן שיטתי, עלייה באי-השוויון, בתוך המדינות כמו גם בינן לבין עצמן. ואולם אין לטעות: לא התחרות עיוותה את המדינות; המדינות הן שעיוותו את התחרות בכך שסירבו להסדיר אותה, ובכך הפכו את קנאת הסופרים למלחמת הישרדות.

לסיום, האם בחינת מאזן העלויות והיתרונות של התחרות אינו אמור לשלב לתוכו גם שיקולים של צדק? גם בהיעדר הסכמה על קריטריון מוגדר ל'צדק', ישנה הסכמה כמעט גורפת לפיה צדק מחייב צמצום ניכר של אי-שוויון. התחרות הגלובלית מאז שנות ה- 80, התדרדרה לקיצוניות ולכן יצרה, כמעט באופן שיטתי, עלייה באי-השוויון, בתוך המדינות כמו גם בינן לבין עצמן. ואולם אין לטעות: לא התחרות עיוותה את המדינות; המדינות הן שעיוותו את התחרות בכך שסירבו להסדיר אותה, ובכך הפכו את קנאת הסופרים למלחמת הישרדות.

[[קטגוריה:טקסט מלא]]

[[קטגוריה:טקסט מלא]]