שינויים

== דברי הסבר ==

== דברי הסבר ==

==== 1. ====

==== 1. ====

בשנת 2002 פרסמה הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל (להלן – ועדת שושני) את המלצותיה. בהמלצות נקבע כי על מערכת החינוך היסודית לעבור לשיטת תקצוב אשר תתבסס על תקן דיפרנציאלי לתלמיד שישקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לתלמיד כתוצאה מתנאי רקע חברתיים כלכליים וגיאוגרפיים, ומשתנים המבטאים עדיפות לאומית ("מדד שושני"). החל משנת הלימודים תשס"ד החל משרד החינוך ביישום הדרגתי של מסקנות הוועדה ביחס לשעות לימוד בלבד, וזאת כאמור בבתי הספר היסודיים בלבד. שיטת התקצוב המבוסס על עקרון התקן הדיפרנציאלי לתלמיד, המשקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לו, מאפשרת הקצאת משאבים על פי הצרכים השונים של האוכלוסיות המרכיבות את בתי הספר. גם ועדת דברת המליצה על תקצוב פר תלמיד לפי מדד דיפרנציאלי.

בשנת 2002 פרסמה הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל (להלן – ועדת שושני) את המלצותיה. בהמלצות נקבע כי על מערכת החינוך היסודית לעבור לשיטת תקצוב אשר תתבסס על תקן דיפרנציאלי לתלמיד שישקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לתלמיד כתוצאה מתנאי רקע חברתיים כלכליים וגאוגרפיים, ומשתנים המבטאים עדיפות לאומית ("מדד שושני"). החל משנת הלימודים תשס"ד החל משרד החינוך ביישום הדרגתי של מסקנות הוועדה ביחס לשעות לימוד בלבד, וזאת כאמור בבתי הספר היסודיים בלבד. שיטת התקצוב המבוסס על עקרון התקן הדיפרנציאלי לתלמיד, המשקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לו, מאפשרת הקצאת משאבים על פי הצרכים השונים של האוכלוסיות המרכיבות את בתי הספר. גם ועדת דברת המליצה על תקצוב פר תלמיד לפי מדד דיפרנציאלי.

בשנת הלימודים תשס"ח הפסיק משרד החינוך את שיטת ההקצאה אשר התבססה על מסקנות ועדת שושני ועבר להקצאת שעות לימוד בחינוך היסודי על-פי "מדד שטראוס" אשר גובש על-ידי ועדה שהוקמה במשרד החינוך ובראשה עמד המדען הראשי של המשרד, פרופסור סידני שטראוס.

בשנת הלימודים תשס"ח הפסיק משרד החינוך את שיטת ההקצאה אשר התבססה על מסקנות ועדת שושני ועבר להקצאת שעות לימוד בחינוך היסודי על-פי "מדד שטראוס" אשר גובש על-ידי ועדה שהוקמה במשרד החינוך ובראשה עמד המדען הראשי של המשרד, פרופסור סידני שטראוס.