שינויים

הוסרו 4 בתים ,  04:22, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אידיאולוגיה" ב־"אידאולוגיה"
שורה 5: שורה 5:  
כיום, כאשר מערכת החינוך הפורמלית אחראית על חינוכם של מרבית הילדים, עולה השאלה מדוע ישנם הורים הבוחרים לוותר על שירותיה, על אף שאלו ניתנים בחינם ואף מחוייבים מתוקף חוקי חינוך החובה המקובלים במרבית המדינות. לבחירה זו ניתנות מספר סיבות:  
 
כיום, כאשר מערכת החינוך הפורמלית אחראית על חינוכם של מרבית הילדים, עולה השאלה מדוע ישנם הורים הבוחרים לוותר על שירותיה, על אף שאלו ניתנים בחינם ואף מחוייבים מתוקף חוקי חינוך החובה המקובלים במרבית המדינות. לבחירה זו ניתנות מספר סיבות:  
   −
* אידיאולוגיה המאמינה שעל ההורים להיות אחראים לחינוך הילדים ולא למסור את האחריות לידי החברה או המדינה ואפילו לא בידי בית ספר פרטי.  
+
* אידאולוגיה המאמינה שעל ההורים להיות אחראים לחינוך הילדים ולא למסור את האחריות לידי החברה או המדינה ואפילו לא בידי בית ספר פרטי.  
 
* גישה המאמינה שעל ההורים לקחת את האחריות על חינוך ילדיהם בפועל ולהיות עם הילדים שעות רבות.
 
* גישה המאמינה שעל ההורים לקחת את האחריות על חינוך ילדיהם בפועל ולהיות עם הילדים שעות רבות.
 
* אמונה שחינוך ביתי נותן תוצאות לימודיות טובות יותר.
 
* אמונה שחינוך ביתי נותן תוצאות לימודיות טובות יותר.
שורה 53: שורה 53:  
== חינוך ביתי בישראל ==
 
== חינוך ביתי בישראל ==
 
עד שנת [[1994]] לא הכירה מדינת ישראל בחינוך ביתי כלל. בשנה זו, בעקבות התגברות פניות הורים המעוניינים בחינוך ביתי והתייחסות חיובית של שר החינוך, [[אמנון רובינשטיין]], הוקמה ועדה בראשות [[פרופסור]] דוד גורדון, אשר המליצה לאשר חינוך ביתי בתנאים מגבילים להורים בעלי "תפיסת עולם מגובשת", והמשרד פעל בהתאם.  
 
עד שנת [[1994]] לא הכירה מדינת ישראל בחינוך ביתי כלל. בשנה זו, בעקבות התגברות פניות הורים המעוניינים בחינוך ביתי והתייחסות חיובית של שר החינוך, [[אמנון רובינשטיין]], הוקמה ועדה בראשות [[פרופסור]] דוד גורדון, אשר המליצה לאשר חינוך ביתי בתנאים מגבילים להורים בעלי "תפיסת עולם מגובשת", והמשרד פעל בהתאם.  
עם התחלפות השרים במשרד החינוך, בוטלו ההנחיות ו[[משרד החינוך]], כ[[מונופול]] על נושא החינוך במדינה, חזר לעמדתו כי ילדים בגילאי [[חוק חינוך חובה|חינוך חובה]] צריכים לשהות ב[[בית ספר]]. הלחץ של ההורים נמשך, וועדה בראשות אילנה זיילר פרסמה בשנת [[2002]] "חוזר מנכ"ל" החוזר על העמדה כי מקומם של ילדים ב"מסגרות הלימוד הממוסדות", אך אפשרה מתן היתרים לחינוך ביתי במקרים חריגים ביותר. על פי נהלים אלו, נדרשו ההורים לתוכנית לימודים מפורטת, להוכחה כל שנה שהתוכנית אכן הושגה ובנוסף היה צורך להראות שההורים נושאים באידיאולוגיה המחייבת חינוך ביתי. בהתאם, לא היה ניתן לקבל אישור ל[[חינוך חופשי]].  
+
עם התחלפות השרים במשרד החינוך, בוטלו ההנחיות ו[[משרד החינוך]], כ[[מונופול]] על נושא החינוך במדינה, חזר לעמדתו כי ילדים בגילאי [[חוק חינוך חובה|חינוך חובה]] צריכים לשהות ב[[בית ספר]]. הלחץ של ההורים נמשך, וועדה בראשות אילנה זיילר פרסמה בשנת [[2002]] "חוזר מנכ"ל" החוזר על העמדה כי מקומם של ילדים ב"מסגרות הלימוד הממוסדות", אך אפשרה מתן היתרים לחינוך ביתי במקרים חריגים ביותר. על פי נהלים אלו, נדרשו ההורים לתוכנית לימודים מפורטת, להוכחה כל שנה שהתוכנית אכן הושגה ובנוסף היה צורך להראות שההורים נושאים באידאולוגיה המחייבת חינוך ביתי. בהתאם, לא היה ניתן לקבל אישור ל[[חינוך חופשי]].  
 
הורים שפנו לבקשת אישור לחינוך ביתי נדרשו להראות שיש לילד בעיה חריפה הדורשת חינוך ביתי, למשל חרדות. על כן הועדה הייתה שולחת ילדים לבצע "מבחן טובה" ו/או לבצע אבחון פסכולוגי הכולל מבחני קואופמן ו IQ כדי לסייע להורים לקבל אישור.  
 
הורים שפנו לבקשת אישור לחינוך ביתי נדרשו להראות שיש לילד בעיה חריפה הדורשת חינוך ביתי, למשל חרדות. על כן הועדה הייתה שולחת ילדים לבצע "מבחן טובה" ו/או לבצע אבחון פסכולוגי הכולל מבחני קואופמן ו IQ כדי לסייע להורים לקבל אישור.