שינויים

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה ע"י ה[[שוק]]. השוק נשלט ע"י כוחות ה[[ביקוש]] וה[[היצע]]. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר ([[שוק משוכלל]]) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי [[יעילות פארטו|פארטו]], עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.<br>

המערכת הקפיטליסטית מארגנת את עצמה על ידי ה[[שוק]]. השוק נשלט על ידי כוחות ה[[ביקוש]] וה[[היצע]]. כוחות אלו גורמים שכל מוצר ייוצר בדיוק בכמות שבה מעוניינים לרכוש אותו. בשביל תהליך הייצור דרושים מוצרים אחרים, אף הם ייצורו בכמויות המדויקות הדרושות לתהליך. התחרות בין היצרנים השונים אשר הם רבים וקטנים מכדי להשפיע על המחיר ([[שוק משוכלל]]) משחקת לטובת כולם, כך מושגת בשוק מקסימום "יעילות" המתוארת כמצב האופטימלי [[יעילות פארטו|פארטו]], עקב כך נחוצה מינימום התערבות ממשלתית אשר רק 'מקלקלת' את ההתנהגות הטבעית של השוק.<br>

ראה: [[שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות]].

ראה: [[שעור: 4. שוק חופשי, יסודות ובעיות]].

===הרווח===

===הרווח===

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית ע"י הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[קרל מרקס|מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>

לפי הכנ"ק (כלכלנים נאו-קלאסיים) אדם ישפר את מצבו ככל שיעמדו לרשותו יותר אמצעים כספיים. הגדלת האמצעים הכספיים נעשית על ידי הרווח. לפי התפיסה התרבותית זהו הלב האמיתי של הקפיטליזם, בניגוד ל[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]]. מוסד הרווח הוא למעשה המטרה של בעלי ההון, להגדיל עוד ועוד את ה[[הון]] שברשותם, ולהגדילו באופן יחסי לבעלי ההון האחרים. ההצבר המתמיד של ההון מגדיל את כוחם החברתי של בעלי ההון ואינו מהווה תרומה כלשהי לרווחת הכלל. על רעיון זה עמדו הן [[קרל מרקס|מרקס]] וממשיכיו השונים והון [[תורסטיין ובלן]] ובעלי ההשקפה ה[[כלכלה מוסדית|מוסדית]].<br>

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

ראי: [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]].

===הרציונליות האמיתית===

===הרציונליות האמיתית===

הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנהגות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי האופן בו הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים ע"י הקהילה ולא ע"י הרובינזון קרוזו הבודד.

הביקורת התרבותית פוסלת את ההגדרה של רציונליות כאנוכיות. למעשה רציונליות היא מושג תרבותית אשר משמש בכל תקופה ובכל תרבות להצדקת של התנהגות אחרת. מושג זה הנובע מהפסיכולוגיה הינו מושג פוליטי תרבותי מובהק ומודרני, ואין לו כל משמעות לגבי האופן בו הדברים אמורים להתרחש, מכיוון שהוא מבוסס על בחירה ערכית. הביקורת מציינת כי מצבו הטבעי האמיתית של האדם הוא החיים בקהילה, וכי ערכים נקבעים על ידי הקהילה ולא על ידי הרובינזון קרוזו הבודד.

===שוק, תחרות ויעילות===

===שוק, תחרות ויעילות===

===תרבות הצריכה===

===תרבות הצריכה===

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק ע"י הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

התוצר התרבותי הבולט ביותר של הקפיטליזם הוא [[תרבות הצריכה]]. מערכת הערכים הקפיטליסטית מחליפה את ערכי העולם הישן וערכי הדת שהתמוטטות בערכיו, ערכי הצריכה. בתרבות הצריכה ערכי היסוד הם הבידור (entertainment), ורדיפת החידושים הגורמים למירוץ קניות בלתי פוסק המתודלק על ידי הפרסומות. כל החיים התרבותיים והרוחניים של האדם מסתכמים בקניית הפריט הבא. כך נולדת תרבות השופינג, הקניונים והמותגים. תרבות הצריכה מעודדת קונפורמיות, כולם קונים את אותם הדברים, ומצמצמת את המגוון האנושי. לכן תרבות הצריכה סותרת את החופש האישי שמבטיח הקפיטליזם.<BR>

ראו:

ראו:

*[[No Logo]]

*[[No Logo]]

===כלכלה ללא פוליטיקה===

===כלכלה ללא פוליטיקה===

עד לעליית הקפיטליזם כל הפעולות הכלכליות היו קשורות תרבותית לפוליטיקה ולמערכת יחסי הכח בחברה. העושר רוכז בידיהם של החזקים בתוקף זכותם המקודשת, בהתאם לתרבות שבה פעלו. ההצגה של הקפיטליזם כמצב 'טבעי' מצדיקה את עושרם של בעלי ההון כנובע מהצלחתם ב'תחרות' הקפיטליסטית. למעשה עושרם, ה[[הון]], שבידיהם נובע גם בקפיטליזם מיחסי הכוח בחברה (כמשמעות השם: שלטון בעלי ההון). הניכוס של ההון נעשה ע"י הפעלה אלימות מוסווית, השפעות ממשלתיות, [[מונופול]], [[כשלי שוק]] וכל הדרכים אשר נוגדות את 'ערכי' התרבות הקפיטליסטית.

עד לעליית הקפיטליזם כל הפעולות הכלכליות היו קשורות תרבותית לפוליטיקה ולמערכת יחסי הכח בחברה. העושר רוכז בידיהם של החזקים בתוקף זכותם המקודשת, בהתאם לתרבות שבה פעלו. ההצגה של הקפיטליזם כמצב 'טבעי' מצדיקה את עושרם של בעלי ההון כנובע מהצלחתם ב'תחרות' הקפיטליסטית. למעשה עושרם, ה[[הון]], שבידיהם נובע גם בקפיטליזם מיחסי הכוח בחברה (כמשמעות השם: שלטון בעלי ההון). הניכוס של ההון נעשה על ידי הפעלה אלימות מוסווית, השפעות ממשלתיות, [[מונופול]], [[כשלי שוק]] וכל הדרכים אשר נוגדות את 'ערכי' התרבות הקפיטליסטית.

==פעולה בין תרבותית==

==פעולה בין תרבותית==