שינויים

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

'''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הנושא כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי בישראל|פערים כלכליים בישראל]], [[מעמד חברתי-כלכלי]] אובייקטיבי ונתפס,  ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות (כמו דת, השכלה, מגדר ועוד), על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אנשים שונים הגרים בישראל.

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסיה חרדית ושלילית לאוכלוסיה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

[[קובץ:תוחלת חיים בלידה2005-09.PNG|ממוזער|300px|תוחלת חיים בלידה ביישובים בישראל המונים 50 אלף תושבים ומעלה, בשנים 2005-2009. תוחלת החיים בעלת מתאם עם המעמד הכלכלי-חברתי של היישוב (והיא קשורה חיובית גם לאוכלוסייה חרדית ושלילית לאוכלוסייה מוסלמית). ההפרש בתוחלת החיים בין שני הקצוות הוא 9 שנים. יש לשים לב שדבר זה נובע לא רק בגלל חיים ארוכים יותר, והבדלים בהרגלי חיים ובסביבה, אלא גם בגלל הבדלים ניכרים בין הישובים בשיעורי תמותת תינוקות]]

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

היבטים אחר של אי שוויון בריאותי הן ההשלכות של פערי הבריאות על [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]] - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת פערים כלכליים וחברתיים בחברה על המצב הבריאותי של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על תהליכים כמו [[הפרטת הבריאות בישראל]], [[שחיתות פוליטית]], [[זיהום אוויר בישראל]] ועוד.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסיה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

קיימות מספר חלוקות של [[אוכלוסיית ישראל|האוכלוסייה]] שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים וחשיפה לגורמי סיכון, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות הן פחות [[פעילות גופנית|פעילות מבחינה גופנית]] ביחס לנשים חרדיות.  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

ברוב ההיבטים החשובים, הבריאות של האוכלוסיות העשירות טובה יותר ביחס לבריאות העניים, לפעמים בפערים ניכרים של עשרות או מאות אחוזים. הבדלים אלה בולטים בהיבטים כמו תוחלת חיים בלידה ותוחלת חיים בגיל 65, תמותת  תינוקות, [[פעילות גופנית]], עישון,  בריאות שיניים, תחלואה ב[[סוכרת]], [[אסטמה]], מחלות נפש כמו [[דיכאון]] ועוד מחלות <ref name="gov2005">[http://www.briut.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו] האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד הבריאות, 2010</ref>  

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

היבטים של השפעת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון בהכנסות]] על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]], תמותת תינוקות, מחלות נפשיות (כמו [[דיכאון]]), צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות ובתוכן ישראל. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה.

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסיה. הדבר כולל לפעמים "פרודקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסיה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

מחקרים רבים נערכו בעולם מאז שנות ה-60, ומוצאים הבדלים בין שכבות שונות של האוכלוסייה. הדבר כולל לפעמים "פרודקסים" שבהם מקסיקנים עניים בארצות הברית חיים יותר יחסית לאוכלוסייה העשירה יותר, וכן הבדלים בין המעמד הבינוני לבין העשירים בגלל היבטים כמו [[מתח]] (סטרס) שפוגע בשכבות הביניים. [http://www.themarker.com/advertising/1.234684]

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכלים-חברתיים==

==תוחלת חיים ביחס למדדים כלכלים-חברתיים==

===עישון===

===עישון===

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסיה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות  - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  

===חשיפה לזיהום===

===חשיפה לזיהום===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום אוויר בישראל]], [[זיהום מים בישראל]]}}

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסיה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]]. הדבר נובע בגלל קרבה ל[[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב וכבישים ראשיים וחשיפה גבוהה יותר ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. אוכלוסייה [[עוני|עניה]] יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה, להחליף מקום עבודה או להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות או הממשלה.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות של ישראל]] נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, אם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים או בגלל עצימת עין של [[תכנון בישראל|גורמי תכנון]] לקרבה כזו. רוב המפעלים נמצאים גם בפריפריה הגאוגרפית. הדוגמאות כוללות את  [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים,  [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסייה הענייה שבפרייפריה. גם בתוך העיר קיימים הבדלים, לדוגמה רוב הזיהום בחיפה הוא בקרבת הקריות בעוד השכונות העשירות יותר נמצאות רחוק יותר מהזיהום, בצידו השני של ההר.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

לפי ארגון הבריאות העולמי, [[זיהום אוויר]] הוא [[גורמי מוות|גורם המוות]] של אחד מכל שמונה אנשים ברחבי העולם<ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref><ref>[http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4419 Air Pollution, Heart Disease and Stroke] from the website of the American Heart Organization  January 5, 2008</ref> וגורם למקרים רבים של מחלות נשימה.<ref name="WHO">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref> הפגיעה בבריאות תלויה מאד בסוג המזהם, ב[[הצטברות ביולוגית]] שלו, בעוצמת החשיפה ובמשך החשיפה. כך לדוגמה [[מתכות כבדות]], [[דיאוקסינים]] ו[[חומרים מסרטנים]]  ו[[מחקי הורמונים]] הם גרועים בהרבה יחסית ל[[תחמוצות גופרית]] לדוגמה.  החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]], [[מחלות לב ריאה]], [[שיבוש המערכת האדנוקרינית]] ו[[טרטוגן|פגיעה בעוברים]]. כך לדוגמה יש חשד (שהובע לדוגמה על ידי רשם הסרטן הלאומי) כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה.  

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסיה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנרוקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים -  90% מהחולים באנרוקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]

==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==

==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וייס ונטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

תאונות הן גורם התמותה והתחלואה מספר אחד בקרב ילדים ומתבגרים צעירים בישראל (בדומה למדינות מערביות אחרות). תאונות גורמות לסבל אנושי רב ולהוצאות למשפחה ולמשק. כ-144 ילדים מתים בכל שנה, 81% מתוכם מתים כתוצאה מהפגעות לא מכוונת. 24,000 ילדים מאושפזים מדי שנה, מתוכם 91% כתוצאה מתאונות לא מכוונות לסוגיהן. יש 180 אלף פניות לחדרי מיון מדי שנה, מתוכן 69% כתוצאה מתאונות שונות.[http://www.beterem.org/template/default.aspx?maincat=4&catId=92&PageId=147] בשנת 2014 נהרגו 114 ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת. שני הגורמים העיקריים לכך הן [[תאונות דרכים]] (42%) וטביעה (18%) אשר יחד מהווים 60% ממקרי המוות מתאונות. סיבות שכיחות נוספות הן הרעלה או כוויה עקב שריפה (7%), נפילה (6%) וחנק (5%). <ref name="beterem2014">אושרי וייס ונטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref>

יש הבדלים גדולים בין האוכלוסיה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים יהודים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון ברקב בנות<ref name="beterem2013"> ד"ר מיכל איבנקובסקי ואחרים, [http://www.beterem.org/download/files/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%20%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%202013.pdf היפגעות ילדים בישראל, דוח 'בטרם' לאומה, 2013]</ref>

יש הבדלים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. מספר מקרי המוות של ילדים ערבים בתאונות גבוה פי 3 לעומת ילדים יהודים.<ref name="beterem2014">אושרי וויס נטלי ניר, [http://www.beterem.org/download/files/2014.pdf דו"ח תמותת ילדים ובני נוער מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2014], ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, 2015</ref> בגילאים שונים ובהשוואה בין בנים ובנות יש מגמות שונות. לדוגמה בנות ערביות בגיל 0-4 נמצאות בסיכון תמותה דומה לבנים, אבל בעוד שבנים יהודים בגיל זה הם בעלי סיכון נמוך פי 3 לעומת בנים יהודים, בנות יהודיות הן בסיכון נמוך פי 12 ביחס לבנות ערביות. לעומת זאת, בעוד בקרב נערים בגיל 15-17 הנערים היהודים נמצאים בסיכון מופחת לעומת הנערים הערבים, הנערות היהודיות בגיל זה נמצאות בסיכון גבוה פי 4 לעומת נערות ערביות בגיל דומה. בכל הגילאים (למעט בגיל 0-4 בקרב ערבים) הסיכון של בנים גבוה לעומת הסיכון ברקב בנות<ref name="beterem2013"> ד"ר מיכל איבנקובסקי ואחרים, [http://www.beterem.org/download/files/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C,%20%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%98%D7%A8%D7%9D%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%94%202013.pdf היפגעות ילדים בישראל, דוח 'בטרם' לאומה, 2013]</ref>

ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ. <ref name="beterem2013"/>

ילדים יהודים ביישוב עני (אשכול 1-3) הם בעלי סיכון תמותה בתאונות גבוה פי 2.1 לעומת ילדים בישובים מבוססים יותר (באשכול 4-6) ופי 2.7 לעומת ילדים מישובים עשירים. לעומת זאת אין הבדל בסיכוי התמותה של ילדים ערבים מישוב עני לעומת כאלה בישוב ערבי מבוסס יותר.<ref name="beterem2014"/> בקרב ערבים יש מקרי מוות רבים יותר בקרב ישובים בדרום לעומת ישובים בצפון הארץ. <ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

בהשוואה למדינות אחרות,  שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים בני 14 – 0 בשנת 2008, ישראל נמצאת אחרי רוב מדינות אירופה המערביות אך לפני מספר מדינות מערביות אחרות. שיעור התמותה הנמוך ביותר היה ב[[איסלנד]] ועמד על 1.4 ובנורבגיה ושבדיה עמד על 2.5. בישראל הנתון עומד על 4.6 ממוצע OECD הוא 5.7. בארצות הברית הנתון עומד על 10.8 ובמקסיקו 14.7. <ref name="beterem2013"/>

ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להפצע ולהאתשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתשאפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסיה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים ואילו בנות ערביות מתאשפזות ברמה גבוה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות עד גיל 5 ומגיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

ילדים ערבים הם בעלי סיכון מוגבר להפצע ולהאתשפז לעומת ילדים יהודים, הסיכוי שלהם להפצע קשה יותר גבוה יותר והם מתשאפזים למשך זמן ארוך יותר לעומת ילדים יהודים. כך יוצא שנטל האשפוז של ילדים ערבים גבוה פי 1.7 מחלקם באוכלוסייה. בנים ערבים מתאשפזים פי 2-2.5 לעומת בנים יהודים ואילו בנות ערביות מתאשפזות ברמה גבוה יותר יחסית דומה לבנות יהודיות עד גיל 5 ומגיל זה שיעורי האשפוז דומים.<ref name="beterem2013"/>

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסיה הבוגרת==

==פציעות ותאונות בקרב האוכלוסייה הבוגרת==

מחקר של פרופסור קובי פלג משנת 2014 מצא כי יש הבדלים ניכרים בסיכוי להפצע לבין רמה חברתית-כלכלית. מעקב בן שלוש שנים אחר אוכלוסיה של מעל מיליון תושבים מצא כי אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות החברתיים הנמוכים 3-10 בהשוואה לאשכולות הגבוהים 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. לעומת זאת אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הינם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. ילדים באשכול חברתי כלכלי 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לפי גיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref>

מחקר של פרופסור קובי פלג משנת 2014 מצא כי יש הבדלים ניכרים בסיכוי להפצע לבין רמה חברתית-כלכלית. מעקב בן שלוש שנים אחר אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים מצא כי אחוז המאושפזים עם פציעות קלות גבוה באשכולות החברתיים הנמוכים 3-10 בהשוואה לאשכולות הגבוהים 14-20. אחוז נפגעי הולכי רגל בקרב המתגוררים באשכולות 1-10 גבוה עד פי 6 בהשוואה לאשכולות מעל 10. לעומת זאת אחוזי האשפוז לרוכבי אופנוע גבוהים יותר בקרב תושבים המתגוררים באשכולות גבוהים. אחוזי האשפוז הגבוהים ביותר עקב פגיעות מכוונות הינם באשכולות 1-7 וככל שהאשכול עולה אחוז האשפוז יורד. ילדים באשכול חברתי כלכלי 4 מתאשפזים פי 3.4 בגין פציעות בבית בהשוואה לילדים באשכול 16. בכל אשכול, מתוקנן לפי גיל, הסיכוי להתאשפז עקב היפגעות גבוה יותר בקרב ערבים בהשוואה ליהודים.<ref>פרופ' קובי פלג, שרון גולדמן [http://www.israelhpr.org.il/advertising/964.htm שוויון והיפגעות: הקשר בין הרמה החברתית-כלכלית לבין היפגעות בישראל] המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות, אוגוסט 2014</ref>

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==

==הבדלים בתחלואה במחלות שונות בישראל==

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

==נגישות לתרופות ולשירותים רפואיים==

על פי סקר שנערך עבור ההסתדרות הרפואית ושפורסם במאי 2008, שליש מהאנשים בישראל נאלצים לוותר על תרופות בגלל מחסור בכסף. הסקר מצביע על גידול באי השיוויון הבריאותי בין אוכלוסיה עשירה וענייה, בין מגזרים אתניים ובין תושבי המרכז לפריפריה. באוזרי הפריפריה בישראל שיעור התחלואה והתמותה נמצא בעלייה.  

על פי סקר שנערך עבור ההסתדרות הרפואית ושפורסם במאי 2008, שליש מהאנשים בישראל נאלצים לוותר על תרופות בגלל מחסור בכסף. הסקר מצביע על גידול באי השיוויון הבריאותי בין אוכלוסייה עשירה וענייה, בין מגזרים אתניים ובין תושבי המרכז לפריפריה. באוזרי הפריפריה בישראל שיעור התחלואה והתמותה נמצא בעלייה.  

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]

ראשי ההסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בארץ, התריעו שאין מדיניות ממשלתית ופעילות שלטונית משמעותית לצמצום הפערים, בניגוד לפעולות ממשלתיות במדינות מערביות כולל אירופה וארצות הברית. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979754.html]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסיה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

עמותת רופאים לזכויות אדם פרסמה בדצמבר 2009 דו"ח לפיו אנשים בפריפרייה, מחכים יותר ימים בתור לרופאים מקצועיים[http://www.blacklabor.org/?p=14446]. דבר זה נובע כנראה מפיזור לא שוויוני של שירותי רפואה במחוזות שונים, כך שיש יותר שירותים רפואיים באיזור המרכז שבו יש אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית.[http://www.blacklabor.org/?p=14509]

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

==השפעות חברתיות וכלכליות של אי שוויון בריאותי בישראל ==

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5, בקרב העניים.  

* השמנה ותזונה לקויה קשורות גם ל[[סוכרת]], שדורשת משאבים כלכליים ניכרים היות והיא מחלה לאורך זמן רב. במדינת ישראל לדוגמה הסוכרת נפוצה הרבה יותר, עד פי 5, בקרב העניים.  

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* השמנה, עישון וסוכרת הם כולם גורמי סיכון מרכזיים ל[[נכות]] שפוגעת הן ביכולת ההשתכרות, מגבילה גם את היכולת ללימודים, וצורכת משאבים ניכרים הדרושים לטיפול רפואי, לסיוע יומיומי מצד אנשים אחרים, לציוד מיוחד ועוד. כך לדוגמה, כל הזכאים ל[[דיור ציבורי בישראל]] הם נכים.  

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסיה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים , פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* אי שוויון מקושר גם לעליה ב[[בעיות נפשיות]] בכלל האוכלוסייה, דבר שגורר לפגיעה ביכולת הלימודים , פגיעה ב[[הון אנושי]] ופגיעה ביכולת ההשתכרות. כאמור מחקרים בישראל מצאו כי אנשים עניים יותר נוטים יותר ל[[דיכאון]] ו[[חרדה]] והם גם חשופים יותר ל[[מתח נפשי]].

* מצוקה נפשית בקרב העניים.  החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* מצוקה נפשית בקרב העניים.  החוקר אלדר שפיר מצא בניסויים שערך כי היכולת לפתור בעיות נפגעת באופן משמעותי כתוצאה מעוני. עניים אינם פחות חכמים באופן כללי מבני מעמדות אחרים, אבל כאשר הם נקלעים למצוקה כלכלית, לדוגמה אם הם צריכים לשלם סוכם כסף גדול, הדבר מעיק עליהם ותופס "רוחב פס" מסך יכולות העיבוד שלהם. הוא מדמה את זה לכך שאנו צריכים לפתור בעיה וכל הזמן לזכור בראש מספר בן 8 ספרות.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

* [[התמכרות לסמים]] ול[[אלכוהול]] נפוצה יותר במדינות שבהן יש אי שוויון כלכלי-חברתי גבוה. התמכרות כזו מקשה על לימודים, גידול ילדים, החזקה בסטטוס חברתי וברשתות תמיכה חברתיות ועל מציאת מקום עבודה.

תהלכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

תהלכי הפרטת הבריאות מושפעים ומשפיעים על תהליכי אי שוויון כלכלי ובריאותי.  

מצד אחד, פרושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר,  שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסיה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד אחד, פרושה של [[הפרטת הבריאות בישראל|הפרטת הבריאות הציבורית]] עלולה להיות ש[[עוני|העניים]] יותר מקבלים שירותים גרועים יותר,  שכן הם אינם יכולים להרשות לעצמם להשתתף במערכת הבריאות הפרטית, ובסיס ההכנסות של [[מערכת הבריאות הציבורית]] הולך וקטן. כמו כן, בגלל [[כשל שוק|כשלי שוק]] במערכת בריאות, הפרטת מערכת הבריאות מייקרת את הבריאות לכלל האוכלוסייה ויוצרת בה עיוותים ו[[יעילות פארטו|אי-יעילויות]] - כך שבמדינות כמו ארצות הברית, הציבור מוציא סכום גדול יותר על בריאות (סך הסכומים הציבוריים והפרטיים) אבל מקבל שירותי בריאות נחותים יותר ובהתאם נתוני התחלואה והתמותה שלו נמוכים יחסי למדינות שוויוניות. יש לציין, כי בארצות הברית פועלים לצמצום אי השוויון במערכת הבריאות, בכך שהחל מ-2014 כל אזרח יחוייב לרכוש ביטוח בריאות.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסיה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

מצד שני, אי-שוויון כלכלי באוכלוסייה (שבחלקו נובע מאי שוויון בריאותי) מקטין את מעמד הביניים ומקשה על ציבור שרוצה בכך להתנגד לתהליכי הפרטה של מערכת הציבורית. ראו [[מוצר ציבורי]] ו[[הלוגיקה של פעולה משותפת]] לקשיים של הציבור להגן על מוצר ציבורי.  

===השפעות אי-שוויון על היבטים חברתיים נוספים===

===השפעות אי-שוויון על היבטים חברתיים נוספים===

השפעות של אי-שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - גורמים חברתיים אלה יכולים להשפיע על אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמה עניים) או על כלל האוכלוסיה. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים מספר היבטים חברתיים כאלה.

השפעות של אי-שוויון הן מערכתיות ויכולות להשפיע על [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] - גורמים חברתיים אלה יכולים להשפיע על אוכלוסיות מיוחדות (לדוגמה עניים) או על כלל האוכלוסייה. בספר [[The Spirit Level]] נזכרים מספר היבטים חברתיים כאלה.

הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר היבטים של ירידה ב[[הון חברתי]] וכן הגברת [[מתח נפשי]] ולכן להגדיל בעיה של צריכת יתר של אלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסיה דרך [[תאונות דרכים]]. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה.   

הגדלת הפערים ב[[מערכת החינוך בישראל]] ותהליכי [[פרבור]] עלולים לגורר היבטים של ירידה ב[[הון חברתי]] וכן הגברת [[מתח נפשי]] ולכן להגדיל בעיה של צריכת יתר של אלכוהול. שילוב של אלכוהול ונהיגה משפיע על בריאות כלל האוכלוסייה דרך [[תאונות דרכים]]. אלכוהול משפיע גם על התנהגות אלימה הן כאלימות מקרית והן כאלימות בתוך המשפחה.   

אי שוויון משפיע על [[נורמות חברתיות]] כמו סובלנות ברחוב, אדיבות, [[אמון]] ועוד היבטים של [[הון חברתי]], בנוסף הוא משפיע על נורמות הקשורות לבריאות (עד כמה הבריאות היא [[ערך חברתי]] חשוב, מה הערך של חיי אדם ביחס לערכים חברתיים אחרים). היבטם אלו בתורם יכולים להשפיע על בריאות הציבור במגוון דרכים כגון: הפצה והפנמה של נורמות הקשורות לבריאות,  הפצה והפנמה של [[ידע משותף]] אודות [[רפואה מונעת]], הרגלי תזונה, הרגלי שינה, הרגלי [[פעילות גופנית]], הרגלי עישון, [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]], התנהגות בכביש והשפעה על [[תאונות דרכים]], אלימות מקרית ופשיעה אלימה, [[עישון במרחב הציבורי]], [[צריכת סמים]] ותפוצתם, היגיינה, בטיחות ותפוצה של [[זיהום במזון]], הקפדה על נהלים למניעת [[תאונות עבודה]], תקני בנייה ועוד, והתפתחות של [[שחיתות]] - הן [[שחיתות פוליטית]] והן שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] נוספים כגון [[עיתונות]], אקדמיה, רופאים, קופות-חולים ורגולטורים.   

אי שוויון משפיע על [[נורמות חברתיות]] כמו סובלנות ברחוב, אדיבות, [[אמון]] ועוד היבטים של [[הון חברתי]], בנוסף הוא משפיע על נורמות הקשורות לבריאות (עד כמה הבריאות היא [[ערך חברתי]] חשוב, מה הערך של חיי אדם ביחס לערכים חברתיים אחרים). היבטם אלו בתורם יכולים להשפיע על בריאות הציבור במגוון דרכים כגון: הפצה והפנמה של נורמות הקשורות לבריאות,  הפצה והפנמה של [[ידע משותף]] אודות [[רפואה מונעת]], הרגלי תזונה, הרגלי שינה, הרגלי [[פעילות גופנית]], הרגלי עישון, [[זיהום אור]], [[זיהום רעש]], התנהגות בכביש והשפעה על [[תאונות דרכים]], אלימות מקרית ופשיעה אלימה, [[עישון במרחב הציבורי]], [[צריכת סמים]] ותפוצתם, היגיינה, בטיחות ותפוצה של [[זיהום במזון]], הקפדה על נהלים למניעת [[תאונות עבודה]], תקני בנייה ועוד, והתפתחות של [[שחיתות]] - הן [[שחיתות פוליטית]] והן שחיתות ב[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] נוספים כגון [[עיתונות]], אקדמיה, רופאים, קופות-חולים ורגולטורים.