שינויים

אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]].

אחוז  היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]].

אין נתונים על נסועה לפי עיר, אבל באופן כללי ניתן לראות כי מספר הרכבים יחסית לאוכלוסיה גדל, וסה"כ נסועה לנפש גדלה, כאשר נסועה לרכב יורדת במקצת. בכל מקרה הגידול בנסועה וברכבים גדול בהרבה מקצב גידול הכבישים [http://www.cbs.gov.il/publications11/nesua10/pdf/part_b_h.pdf]

אין נתונים על נסועה לפי עיר, אבל באופן כללי ניתן לראות כי מספר הרכבים יחסית לאוכלוסייה גדל, וסה"כ נסועה לנפש גדלה, כאשר נסועה לרכב יורדת במקצת. בכל מקרה הגידול בנסועה וברכבים גדול בהרבה מקצב גידול הכבישים [http://www.cbs.gov.il/publications11/nesua10/pdf/part_b_h.pdf]

===תחבורה ציבורית===

===תחבורה ציבורית===

נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפערים בין המגדרים משתנים בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג.<ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים]  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>  

נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפערים בין המגדרים משתנים בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג.<ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים]  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref>  

אוכלוסיה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסיה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/>

אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסייה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/>

ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם נשים, עניים, ערבים, ילדים וקשישים וכן תושבי הפריפרייה. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]]  ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.  

ההסתמכות הגדלה על רכב פרטי, [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל|פרבור]] תורמים לכך שמי שאין לו רכב סובל מקשיי ניידות. אוכלוסיות שנפגעות מכך הם נשים, עניים, ערבים, ילדים וקשישים וכן תושבי הפריפרייה. אוכלוסיות אלה הופכות תלויות באוכלוסיות אחרות לשם הגעה לחברים, לעבודה, לקניות, ל[[מערכת החינוך בישראל|מוסדות חינוך]]  ועוד. היבט זה בולט במיוחד באוכלוסיות ילדים ונערים ב[[פרבור בישראל|פרברים בישראל]] שמתקשים להגיע לחברים או למוקדי בילוי. בשל המאפיינים הפיזים של [[פרבור|הפרבר]] [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בו נדירה ואיטית, וקשה להתנייד בו [[באופניים]] או [[הולכי רגל|ברגל]] בשל מרחקי הנסיעה הגדולים.  

אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.  

אוכלוסיות שנמצאות בפריפרייה, בעיקר בדרום הארץ ובצפונה סובלות מ[[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שבא לידי ביטוי ב[[תוחלת חיים]] נמוכה יותר יחסית לאוכלוסיות בישובים מבוססים ובמרכז. בין היתר הדבר נובע מאי שוויון תחבורתי, ואפשרות גישה שונה לשירותי בריאות בישובים שונים. היבט בריאותי נוסף נגרם לתושבי הפרבים שמשתמשים יותר ברכב הפרטי ולכן מבצעים פחות [[תחבורה פעילה]] ובריאותם נפגעת יותר.  

האוכלוסיה הערבית גרה במרחק גדול יותר ממקורות תעסוקה וחינוך, אחוז העוני בחברה זו גבוה יותר, ושירותי התחבורה הציבורית אליהם גרועים יותר יחסית לישובים יהודיים דומים.

האוכלוסייה הערבית גרה במרחק גדול יותר ממקורות תעסוקה וחינוך, אחוז העוני בחברה זו גבוה יותר, ושירותי התחבורה הציבורית אליהם גרועים יותר יחסית לישובים יהודיים דומים.

===תאונות דרכים===

===תאונות דרכים===

רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ 18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בעיר, בעוד שאופנועים נפגעים בה בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים. [http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt].  

רוב הנפגעים (פצועים והרוגים) נפגעים בסביבה עירונית - 63% מכלל הנפגעים, נתון שהולך ועולה עם השנים. כ 18% מהפגיעות מתרחשות בכבישים בין עירוניים, כ-10% בצמתים, 3% במחלפים ועוד 3% בדרכי עפר. כשמחלקים את הנתון לפי סוגי התחבורה מגלים כי כ-82% מ[[הולכי הרגל]] וה[[אופניים]] נפגעים בעיר, בעוד שאופנועים נפגעים בה בשיעור של 65% ונוסעי מכוניות בשיעור של 40%, בדרכים בין עירוניות מתרחשות כ-40% מתאונות הרכבים. [http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt].  

בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסיה. [http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt].

בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. [http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt].

משאיות מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008 ,כ 400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופיניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. [http://www.oryarok.org.il/?p=2072]

משאיות מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008 ,כ 400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופיניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. [http://www.oryarok.org.il/?p=2072]

על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבת במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.[http://www.oryarok.org.il/?p=511]

על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבת במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.[http://www.oryarok.org.il/?p=511]

בתחום תאונות הדרכים בקרב הולכי רגל, מדינת ישראל נמצאת במקום השני מבין מדינות המערב בשיעור ההרוגים ביחס לאוכלוסיה. בשנת 2008 נהרגו 156 הולכי רגל, מרביתם בשטח עירוני. הדבר נובע מעבירות תנועה של נהגים והולכי רגל, יחד עם [[אזור ידידותי להולכי רגל|תשתיות לקויות להולכי הרגל]] כגון מדרכות צרות מידי או העדר מדרכה, תוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|תעדוף גובר של כלי הרכב]]. 44% מהולכי הרגל שנפגעו נפגעו במעברי חציה. [http://www.youtube.com/watch?v=NALWw_R71wY]

בתחום תאונות הדרכים בקרב הולכי רגל, מדינת ישראל נמצאת במקום השני מבין מדינות המערב בשיעור ההרוגים ביחס לאוכלוסייה. בשנת 2008 נהרגו 156 הולכי רגל, מרביתם בשטח עירוני. הדבר נובע מעבירות תנועה של נהגים והולכי רגל, יחד עם [[אזור ידידותי להולכי רגל|תשתיות לקויות להולכי הרגל]] כגון מדרכות צרות מידי או העדר מדרכה, תוך [[תכנון מוטה רכב פרטי|תעדוף גובר של כלי הרכב]]. 44% מהולכי הרגל שנפגעו נפגעו במעברי חציה. [http://www.youtube.com/watch?v=NALWw_R71wY]

===השפעות על המרקם העירוני===

===השפעות על המרקם העירוני===