שינויים

===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===

===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===

בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית ע"י [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].

בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית על ידי [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].

'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות [[איגרות חוב|איגרות החוב הצמודות]] (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.

'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות [[איגרות חוב|איגרות החוב הצמודות]] (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.

===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===

===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===

במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב ע"י [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.

במחשבה ה[[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב על ידי [[סמואלסון]] ו[[סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.

==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==

==ביקורת על התיאוריה של האינפלציה==

הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.

הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תיאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.

בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה  אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם ע"י העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.

בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תיאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה  אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.

בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

בנוסף ניתן לסתור את תיאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.