שינויים

נוספו 8 בתים ,  00:57, 18 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "אוכלוסיה" ב־"אוכלוסייה"
שורה 59: שורה 59:  
* [[יתרונות לגודל]] הם סיבה נוספת להוזלת הייצור.  
 
* [[יתרונות לגודל]] הם סיבה נוספת להוזלת הייצור.  
 
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של [[שחיתות]]. (אסימוגלו)
 
* דמוקרטיציה, הגנה על זכויות קניין, הקטנה של [[שחיתות]]. (אסימוגלו)
* [[גידול אוכלוסין]] - גידול האוכלוסיה ולכן מייצר הן היצע של כוח עבודה והן ביקוש לקניית סחורות רבות.  
+
* [[גידול אוכלוסין]] - גידול האוכלוסייה ולכן מייצר הן היצע של כוח עבודה והן ביקוש לקניית סחורות רבות.  
 
* [[גלובליזציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.  
 
* [[גלובליזציה]] וייצור רב-לאומי הגורמים להגדלת ההתמחות והתחרות.  
 
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).  
 
* שינויים במבנה השווקים, ויתרונות לגודל ([[יוזף שומפטר]]).  
שורה 84: שורה 84:     
===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===
 
===השפעות בריאותיות ודמוגרפיות===
צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסיה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.
+
צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסייה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.
    
הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארה"ב]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  
 
הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארה"ב]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  
שורה 111: שורה 111:  
לצמיחה הכלכלית היו [[השפעות סביבתיות]] רבות, שחלקן מהוות איומי על המשך ה[[קיימות]] של [[בני אדם|המין האנושי]]:  
 
לצמיחה הכלכלית היו [[השפעות סביבתיות]] רבות, שחלקן מהוות איומי על המשך ה[[קיימות]] של [[בני אדם|המין האנושי]]:  
   −
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסיה ולנפש. [[משק האנרגיה העולמי|הגדלת צריכת האנרגיה]]. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].  
+
* הגדלת הצריכה של מוצרים ושירותים בכלל האוכלוסייה ולנפש. [[משק האנרגיה העולמי|הגדלת צריכת האנרגיה]]. הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].  
 
* כילוי בקצב גדל של [[משאבים מתחדשים]] (כמו [[יער|יערות]], [[דיג|שדות דיג]]), של [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתכלים]] אחרים.  
 
* כילוי בקצב גדל של [[משאבים מתחדשים]] (כמו [[יער|יערות]], [[דיג|שדות דיג]]), של [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתכלים]] אחרים.  
 
* התערבות מתחזקת ב[[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים טבעיים]]. ההתערבות המוכרת ביותר היא הגדלת הפצה של [[גז חממה]] הגורמת לשינוי ב[[מחזור הפחמן]] ול[[התחממות עולמית]], מחזורים אחרים שמופרעים על ידי הפעילות הכלכלית הם [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] שקשורים שניהם גם למערכות אקולוגיות ולמערכות חקלאות.  
 
* התערבות מתחזקת ב[[מחזור אקולוגי|מחזורי חומרים טבעיים]]. ההתערבות המוכרת ביותר היא הגדלת הפצה של [[גז חממה]] הגורמת לשינוי ב[[מחזור הפחמן]] ול[[התחממות עולמית]], מחזורים אחרים שמופרעים על ידי הפעילות הכלכלית הם [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]] שקשורים שניהם גם למערכות אקולוגיות ולמערכות חקלאות.  
שורה 131: שורה 131:  
===השפעות גיאוגרפיות===
 
===השפעות גיאוגרפיות===
 
* [[עיור]] מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.  
 
* [[עיור]] מעבר אוכלוסיות מהכפר לעיר וכלכלת [[חקלאות]] לתעשייה ולאחר מכן לשירותים.  
* הגדלת הניידות של אוכלוסיה בתוך מדינה ובין מדינות. דבר שגורם לניוד של מחלות, קטיעת קשרים אישיים וקהילות חלשות יותר. דבר זה גורר גם שוק עבודה גמיש יותר שקל בו יותר לנייד עובדים ומפעלים ממקום למקום.  
+
* הגדלת הניידות של אוכלוסייה בתוך מדינה ובין מדינות. דבר שגורם לניוד של מחלות, קטיעת קשרים אישיים וקהילות חלשות יותר. דבר זה גורר גם שוק עבודה גמיש יותר שקל בו יותר לנייד עובדים ומפעלים ממקום למקום.  
 
* קידום ה[[גלובליזציה]] על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלאומית והעולמית.
 
* קידום ה[[גלובליזציה]] על שלל השפעותיה. פיתוח האינטרנט והמסחר והתרבות הבינלאומית והעולמית.