שינויים

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

אי שוויון בריאותי עוסק בהשלכות של [[עוני]], [[אי שוויון כלכלי]] ו[[מעמד חברתי-כלכלי]] (אובייקטיבי ונתפס) על היבטים בריאותיים כמו [[תזונה]], [[כושר גופני]], [[בריאות פסיכולוגית]], תחלואה, תמותה וגישה לטיפול רפואי. הדבר כולל גם את הקשר ההפוך - ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - לדוגמה כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]]. היבט נוסף של הנושא הוא כיצד הפערים בבריאות משפיעים על כלכלת כלל תושבי המדינה (עשירים ועניים) וכיצד הפערים החברתיים וכלכליים משפיעים על בריאות כלל תושבי המדינה.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים ונשים), מעמד חברתי-כלכלי, הכנסה כספית, השכלה, מיקום גאוגרפי, מוצא אתני, גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות שעוסקות בהרבה פעילות גופנית.  

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]

תוחלת החיים של אנשים עשירים ו/או במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר היא בממוצע גבוהה יותר, הן בגיל הלידה והן בגילאים מאוחרים יותר. הדבר נכון הן בהשוואה בין מדינות והן בתוך מדינות. היות ובריאות היא דבר נחשק על ידי רוב האוכלוסיה, לעשירים יותר יש גישה טובה יותר לטיפולי בריאות טובים יותר וכן להרגלי חיים טובים יותר כמו כושר גופני מספק, [[תזונה בריאה]] ועוד. אבל הבדלים בריאותיים קיימים גם בהקשר של מחלות שלא ידועה לגביהן השפעה של [[רפואה מונעת]] או טיפול רפואי, ולכן חלק מהסיבות להבדלים הבריאותיים קשורים למנגנונים [[פסיכולוגיה|נפשיים]] כמו תפיסה עצמית של מעמד חברתי, [[מתח נפשי]] ועוד. <ref name="Nancy2000">Nancy E. Adler et al. [http://www.apa.org/pubs/journals/releases/hea-196586.pdf Relationship of Subjective and Objective Social Status With Psychological and Physiological Functioning: Preliminary Data in Healthy White Women] Health Psychology 2000, Vol. 19, No. 6, 586-592</ref>[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277953602001314]