שינויים

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסיה ל-20% העניים באוכלוסיה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], נורבגיה, [[שבדיה]], [[בלגיה]] ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארה"ב, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמשיון העליון לחמשיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסיה ל-20% העניים באוכלוסיה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], נורבגיה, [[שבדיה]], [[בלגיה]] ואוסטריה. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמשיון העליון לחמשיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות.  בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

[[קובץ:Age of death by region.PNG|ממוזער|400px|התפלגות גיל המוות באיזורים שונים בעולם בשנת 2004. באפריקה 45% מהאנשים מתו לפני גיל 15, ורק 20% מהתושבים שרדו עד גיל 60. לעומת זאת באירופה (כולל מזרח אירופה) פחות מ-5% מהילדים מתים לפני גיל 15, ומעל 60% מגיעים לגיל 60 או יותר. במדינות העשירות מעל 80% מהאנשים הגיעו לגיל 60.]]

המחברים מצביעים על כך שהגדלת ה[[תוצר מקומי גולמי]] עוזר ל[[מדינות עניות]] לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את [[תוחלת החיים]] מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארה"ב]] לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], [[יוון]] ו[[פורטוגל]], אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.  

המחברים מצביעים על כך שהגדלת ה[[תוצר מקומי גולמי]] עוזר ל[[מדינות עניות]] לא למדינות עשירות. לדוגמה כאשר משווים את [[תוחלת החיים]] מול התוצר הלאומי הגולמי - עד כמה מדינות הן עשירות בממוצע. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארצות הברית]] לדוגמה, הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], [[יוון]] ו[[פורטוגל]], אבל זה לא משנה את תוחלת החיים שלהם בכלל. לעומת זאת כאשר מסתכלים בתוך כל אחת מהחברות האלה, על פערים בהכנסה, אפשר לראות שיש קשר מובהק בין גודל ההכנסה לבין הבדלים בבריאות כמו תוחלת חיים. לדוגמה במדינה עשירה כמו אנגליה, יש הבדלים בין העניים לבין העשירים יותר, אבל יש הבדלים אפילו בין העשירון שנמצא ממש מתחת לשיא לבין האנשים הכי עשירים.  

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

המסקנה של המחברים היא שלהכנסה יש חשיבות רבה בתוך המדינות העשירות, אך אין לה משמעות בין חברות עשירות. ההסבר לפרדוקס הזה הוא שבתוך החברות שלנו אנחנו מסתכלים על הכנסה יחסית או על [[מעמד חברתי]] - ביחס בינינו ובגודל הפער בינינו. מכאן הם שואלים מה יקרה אם מרחיבים או מקטינים את הפערים בהכנסות? המחברים משתמשים בנתונים של גופים שונים כמו ארגון הבריאות העולמי [[הבנק העולמי]] לשם מציאת הנתונים.

==אינקדס בעיות חברתיות ובריאותיות==

==אינקדס בעיות חברתיות ובריאותיות==

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות,  המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] -  שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארה"ב]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות,  המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] -  שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסיה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם  התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות בבמדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסיה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם  התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות בבמדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסיה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסיה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסיה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסיה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארה"ב. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטסיט בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארה"ב במבחן הנפרד.  

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטסיט בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.  

===מחלות נפשיות===

===מחלות נפשיות===

===אלימות , פשיעה וכליאה===

===אלימות , פשיעה וכליאה===

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסיבובות  15 מקרי רצח למיליון אבל בארה"ב זה יכול להגיע עד  מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארה"ב ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסיבובות  15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד  מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסיה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסיה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[קובץ:Intergenerational mobility graph-1.jpg|ממוזער|350px|השוואה בין מדינות בשאלה כמה משפיעה הכנסת ההורים על הכנסת הילדים שלהם במחקר משנת 2006. במדינות סוציאל-דמוקרטיות כמו [[דנמרק]] ו[[נורבגיה]] יש מתאם חלש יותר בין המשתנים, לעומת מדינות יותר [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו ארצות הברית ובריטניה. ככל הנראה בשל השפעה חלשה יותר של [[מלכודות עוני]] במדינות אלה, לדוגמה בגלל [[חינוך ציבורי]] שוויוני יותר]]

[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארה"ב. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורבגיה]], [[דנמרק]] ו[[שבדיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארה"ב רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  

[[ניידות חברתית]] מודדת את האפשרות לניידות המבוסס על הכנסה. כלומר האם לאבות עשירים יש בנים עשירים ולאבות עניים בנים עניים, או שבנים עניים יכולים להפוך לעשירים. זה מודד בין היתר כמה החברה מתגמלת על מאמץ ועל כשרון. במדינות הפחות שוויוניות מוצאים שהכנסת האב הרבה יותר חשובה לשאלה מהי הכנסת הבן, לדוגמה ב[[בריטניה]], ובארצות הברית. ובמדינות הסקנדינביות כמו [[נורבגיה]], [[דנמרק]] ו[[שבדיה]] וכן ב[[צרפת]] וב[[קנדה]], הכנסת האב הרבה פחות חשובה. יש יותר ניידות חברתית. המסקנה של המחברים היא שאם תושבי ארצות הברית רוצים לחיות את "[[החלום האמריקאי]]" שבו לכולם יש הזדמנות טובה להיות עשירים, אם הם חרוצים ומוכשרים ([[מריטוקרטיה]]) הם צריכים לנקוט במדיניות דומה לזו של [[דנמרק]] לדוגמה.  

אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסיה.

אפשר לראות הבדלים גדולים בין חברות, גם באחוז הנערים שנושרים מהתיכון. לדבר זה השפעה מזיקה על ניידות חברתית ועל ניצול היכולות של האוכלוסיה.

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה  שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר.  עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה  שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר.  עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארה"ב, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההנכסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות.  וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההנכסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות.  וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

==השפעת אי השוויון על העשירים==

==השפעת אי השוויון על העשירים==

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארה"ב ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.  

פיקט ו-ווילקינסון מראים דבר דומה בכחמש מערכות נתונים הנוגעות להשלכות חינוכיות ובריאות בארצות הברית ובעולם בכלל. לפי טענתם נראה שזו התמונה הכללית - ששוויון גדול יותר יוצר את ההבדלים הגדולים ביותר בתחתית, אבל יש לו יתרונות גם בקרב העשירים.  

==השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית==

==השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית==