815
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
==התערבות האדם באיזון האנרגיה של הביוספירה==
==התערבות האדם באיזון האנרגיה של הביוספירה==
מזה כמה אלפי שנים בני האדם מסדרים מחדש חלקים מהביוספירה לשימושם. אנחנו משקיעים אנרגיה שמקורה בביוספירה (מזון, עצים לבעירה, נפט) כדי לסדר מחדש חלקים ממנה, חומרי גלם, בצורה שתקל על חיינו. אולם לאחר שסיימנו את השימוש בהם אנחנו משליכים אותם חזרה לתוך הביוספירה. המוצרים המסודרים שלנו זרים למצבה הנוכחי של הביוספירה ומערערים את היציבות שלה. פחמן דו חמצני מקטין את שחרור החום לחלל, מתכות כבדות מרעילות את כל צורות החיים, האוזון מתפרק ומעלה את רמות הקרינה בביוספירה. עקב פעילותינו על הביוספירה להשקיע יותר אנרגיה בתחזוק העצמי שלה, להשקיע אנרגיה נוספת כדי להביא את הפסולת שלנו למצב שבו איננה פוגעת בביוספירה, למצב בו הייתה מצויה בביוספירה מלכתחילה. אך כמויות האנרגיה העומדות לרשות הביוספירה מוגבלות על ידי כושרה להטמיע את אנרגיית השמש באמצעות הצמחים הירוקים והאצות הירוקות, נוסף על כך השימוש שלנו במאגרי הצמחים של הביוספירה לצרכינו אף מקטין עוד יותר את יכולתה של הביוספירה להטמיע אנרגיה. הבעייה העיקרית בתהליך התיקון של הביוספירה היא בעיית הקצב, הקצב בו הביוספירה מבצעת את הסידור מחדש שלה איטי בהרבה מהקצב בו אנו מייצרים את הפסולת. כל החומרים בקרום כדור הארץ נמצאים במצבם הנוחכי לאחר כמה מיליארדים של שנים בהם זרם אנרגיה איטי אך קבוע סידר אותם באמצעות כלל תהליכי הביוספירה, לכן גירעון האנרגיה של הביוספירה איננו רק במונחים כמותיים אלא במונחי זמן, במונחים של זרמי אנרגיה. תוצאת הדברים היא שהביוספירה נמצאת במחסור אנרגטי, אין לה עוד את האנרגיה הדרושה לקיים את עצמה. מצב זה מוביל את הביוספירה בהכרח, לפי החוק השני של התרמודינמיקה, להתפרקות. ההתפרקות של הביוספירה היא איטית כיום אולם מורגשת, מהירות תלויה ב'גירעון' האנרגטי שבו תימצא הביוספירה בעתיד. ניתן להציג זאת בשרטוט הבא:
מזה כמה אלפי שנים בני האדם מסדרים מחדש חלקים מהביוספירה לשימושם. אנחנו משקיעים אנרגיה שמקורה בביוספירה (מזון, עצים לבעירה, נפט) כדי לסדר מחדש חלקים ממנה, חומרי גלם, בצורה שתקל על חיינו. אולם לאחר שסיימנו את השימוש בהם אנחנו משליכים אותם חזרה לתוך הביוספירה. המוצרים המסודרים שלנו זרים למצבה הנוכחי של הביוספירה ומערערים את היציבות שלה. פחמן דו חמצני מקטין את שחרור החום לחלל, מתכות כבדות מרעילות את כל צורות החיים, האוזון מתפרק ומעלה את רמות הקרינה בביוספירה. עקב פעילותינו על הביוספירה להשקיע יותר אנרגיה בתחזוק העצמי שלה, להשקיע אנרגיה נוספת כדי להביא את הפסולת שלנו למצב שבו איננה פוגעת בביוספירה, למצב בו הייתה מצויה בביוספירה מלכתחילה. אך כמויות האנרגיה העומדות לרשות הביוספירה מוגבלות על ידי כושרה להטמיע את אנרגיית השמש באמצעות הצמחים הירוקים והאצות הירוקות, נוסף על כך השימוש שלנו במאגרי הצמחים של הביוספירה לצרכינו אף מקטין עוד יותר את יכולתה של הביוספירה להטמיע אנרגיה. הבעייה העיקרית בתהליך התיקון של הביוספירה היא בעיית הקצב, הקצב בו הביוספירה מבצעת את הסידור מחדש שלה איטי בהרבה מהקצב בו אנו מייצרים את הפסולת. כל החומרים בקרום כדור הארץ נמצאים במצבם הנוחכי לאחר כמה מיליארדים של שנים בהם זרם אנרגיה איטי אך קבוע סידר אותם באמצעות כלל תהליכי הביוספירה, לכן גירעון האנרגיה של הביוספירה איננו רק במונחים כמותיים אלא במונחי זמן, במונחים של זרמי אנרגיה. תוצאת הדברים היא שהביוספירה נמצאת במחסור אנרגטי, אין לה עוד את האנרגיה הדרושה לקיים את עצמה. מצב זה מוביל את הביוספירה בהכרח, לפי החוק השני של התרמודינמיקה, להתפרקות. ההתפרקות של הביוספירה היא איטית כיום אולם מורגשת, מהירות תלויה ב'גירעון' האנרגטי שבו תימצא הביוספירה בעתיד. ניתן להציג זאת בשרטוט הבא:
[[תמונה:energy1.jpg|center]]
לב השרטוט הוא התהליך בו ממוצים חומרי הגלם מקרום כדור הארץ עבור האנושות ומושבים אל כדור הארץ בתום השימוש. החץ מאחור מייצג את עליית האנתרופיה הכוללת, חץ הזמן. מסיבה זו המוצרים לא מתפרקים חזרה לנקודת המוצא שלהם אלא למקום אחר בביוספירה. המצב המתואר בשרטוט הוא המצב הנוכחיץ האנרגיה המשמשת לייצור מקורה באנושות ובאופן עקיף בביוספירה והאנרגיה המשמשת לפירוק מקורה באופן ישיר בביוספירה. זהו המצב של גירעון אנרגטי של הביוספירה המוביל להרס שלה.
==כיסוי הגירעון האנרגטי==
מצב זה של גירעון אנרגטי של הביוספירה משמעותו סכנה לקיומנו ולקיום כל צורות החיים על ספינת החלל שלנו, כדור הארץ. ההרס הביוספירה משמעותו הרס התנאים המאפשרים את חיינו: האויר הנקי לנשימה, המים לשתיה, קרקע טובה לגידול מזון, הגנה מפני קרינה, ויסות הטמפרטורה והלחות, קיום שרשרת המזון וכל שאר השירותים שהביוספירה מספקת לנו. צכל אלו משתמע כי שינוי המצב הנוכחי הינו הכרח ולא בחירה עבורנו.
כיסוי הגירעון האנרגטי של הביוספירה שלנו יכול לעשות בשתי דרכים: האחת היא הקטנת כמות האנרגיה המשמשת לתהליכים הנעשים על ידינו (מרכז השרטוט) והשניה היא ניצול אנרגיה ממקורות חוץ-ביוספריים.
==הקטת זרם האנרגיה הנצרך על ידי האנושות==
כדי להקטין את ההשפעה האנושית על המאזן האנרגטי של הביוספירה יש להקטין שלושה זרמי אנרגיה: האנרגיה המשמשת לקיום בסיסי של האנושות (מזון), האנרגיה המשמשת לייצירת מוצרים עבור האנושות והאנרגיה המשמשת לפירוקם. שני הזרמים האחרונים שווים זה לזה מעצם ההגדרה מכיוון שהאנרגיה לסדר את החומרים עבורינו שווה לאנרגיה הדרושה לביוספירה לסדר את החומרים עבורה, באופן שלא יפגע בה. מהשיוויון הזה נובע כי דרך הפעולה היעילה ביותר היא לצמצם את ניצול האנרגיה לייצור, כל יחידת אנרגיה שלא תשמש לייצור 'תחסיר' יחידת אנרגיה אחת הדרושה לפירוק.
נדון תחילה באנרגיה הדרושה לקיום האנושות. אנרגיה זו נצרכת ישירות מהביוספירה בצורת המזון שאנו אוכלים. כמות האנרגיה הדרושה לקיומו של אדם היא קבועה, אולם האדם אינו יכול לנצלה ישירות ללא תיווך הביוספירה. תיווך זה נעשה על ידי הטמעת אנרגיית השמש בצמחים. למרות שכמות האנרגיה נטו הדרושה לקיומנו היא קבועה, כמות האנרגיה ברוטו איננה קבועה. הרכב התזונה שלנו יכול להעמיס עלויות אנרגיה נוספות על הביוספירה. במידה ואנו אוכלים צמחים אנו מעמיסים על הביוספירה רק את האנרגיה הדרושה לקיומם של אותם צמחים. אנו ניזונים מהאנרגיה שהם הטמיעו פחות האנרגיה הדרושה להם לקיים את עצמם. במידה ואנו אוכלים חיות אוכלות צמחים אנו מעמיסים עוד עלויות אנרגיה על המערכת. אנו ניזונים מהאנרגיה שהוטמעה על ידי הצמחים שנאכלו על ידי בעלי החיים פחות האנרגיה הדרושה לבעלי החיים לקיים את עצמם פחות האנרגיה שנדרשה לצמחים לקיים את עצמם. במידה ומזננו הוא חיות טורפות אנו מוסיפים עוד 'שלב' לסולם. בשרטוט ניתן להציג זאת כך:
[[תמונה:energy2.jpg|center]]
כלומר, למרות שהאנרגיה המגיעה אל בני האדם לצורך קיומם נשאר קבועה, עלויות האנרגיה המוטלות על הביוספירה עולות ככל שעולים בסולם. עקב סיבות ביולוגיות העלייה בסולם היא מעריכית: צמחים אינם זזים ובעלי חיים כן, טורפים צריכים להוציא הרבה אנרגיה כדי להשיג את טרפם. מהסיבה הזו המעבר לתזונה המבוססת פחות על השלבים הגבוהים בסולם, בשר, ויותר על השלבים הנמוכים, צמחונות, תסייע להקטנת האנרגיה הדרושה לאנושות לקיים את עצמה ונגרעת מהביוספירה.
כעת נדון באנרגיה המשמשת במערכת הכלכלית שלנו. כל יחידת אנרגיה המשמשת אותנו לסדר חלקים מהביוספירה בהתאם לצרכינו נובעת באופן עקיף מהביוספירה (ישנם מספר חריגים אותם נציין בהמשך). את האנרגיה המשמשת להנעת הכלכלה שלנו אנחנו מפיקים בעיקר מנפט. הנפט הוא אנרגיה שהוטמעה לפני אלפי שנים על ידי החלקים מבצעי הפוטוסינטזה ונקברה באדמה. לאורף השנים תהליכים גיאולוגים הביאו אותה לצורה הנוחה לנו לשימוש, שרשראות ארוכות של אטומי פחמן ומימן. כאשר אנו שורפים נפט אנו מנצלים את האנרגיה הזו שנוצרה לפני אלפי שנים אך לא הגיעה לידי שימוש. יצירת הנפט לוקחת אלפי שנים ויתכן כי היא חד פעמי באופיה, הנפט שנשרף לא יחזור. בתהליך שריפת הנפט אנו מעלים את האנרופיה שלו, משרשראות ארוכות ומסודרות למולקולות קטנות חופשיות באטמוספירה. אנו משתמשים באנרגיה הנוצרת בשריפה כדי להקטין את האנתרופיה במקום הרצוי לנו, חומרי הגלם המשמשים אותנו, אך בסופו של דבר אנו מגדילים את סך האנתרופיה בביוספירה, זאת לפי הוראת החוק השני. העלאת רמת האנתרופיה בביוספירה מחייבת אותה להשקיע עוד אנרגיה בתחזוקה העצמית שלה ולכן לגידול הגירעון האנרגטי של הביוספירה. למעשה השימוש בכל דלק מחצבי מגדיל את גירעון האנרגטי של הביוספירה. במקרה של המערכת הכלכלית שלנו, עלות האנרגיה לביוספירה כפולה מהאנרגיה שאנו משקיעים בייצור. לאחר שאנו משליכים את הפסולת שלנו חזרה לביוספירה דרושה לה אותה כמות אנרגיה בדיוק כדי לסדר מחדש את הפסולת בהתאם לצרכיה. אולם הקצב בו הביוספירה מבצעת את הסידור מחדש שלה איטי בהרבה מהקצב בו אנו מייצרים את הפסולת. כל החומרים בקרום כדור הארץ נמצאים במצבם הנוחכי לאחר כמה מיליארדים של שנים בהם זרם אנרגיה איטי אך קבוע סידר אותם באמצעות כלל תהליכי הביוספירה, לכן, כפי שציינו קודם לכן, גירעון האנרגיה של הביוספירה איננו רק במונחים כמותיים אלא במונחי זמן, במונחים של זרמי אנרגיה. עקב כך העלות האנרגית תהיה בעיקר על חשבון הדורות הבאים. תיקון ההפרעה בקצבי הזרימה של האנרגיה בביוספירה תארך אלפי שנים.
כדי להקטין את זרם האנרגיה מהביוספירה למערכת הכלכלית שלנו יש להקטין את האנרגיה שאנו משקיעים בייצור דברים חדשים ובתחזוקתם של ישנים, את האנרגיה המשמשת אותנו להעברת דברים ממקום למקום. כלומר עלינו פשוט להקטין את צריכת האנרגיה שלנו. חשוב להבין כי המטרה היא להקטין את כלל האנרגיה שאנו צורכים. בידוד של בית מגורים מקטין את האנרגיה הדרושה לחימום/קירור אך עצם הבידוד, סידור מחדש של חלק מהביוספירה, דורש אנרגיה. לכן בידוד הוא שינוי בקצב השימוש באנרגיה ושל תהליכי הביניים דרכה היא מתגלגלת אך לא הפחתה של כמות האנרגיה הכוללת הנצרכת. לכן הקטנת זרם האנרגיה המשמש לכלכלה שלנו דורש שינוי יסודי של המערכת הכלכלית. כיום המערכת הכלכלית מתנהלת כביכול מעצמה, בחלל ריק ונטול קשר עם הביוספירה. המצב כיום, של כלכלה המתנהלת באופן 'חופשי' מעודד שימוש הולך וגובר באנרגיה, זאת מכיוון שהכלכלה שלנו מונעת על ידי השאיפה לרווח גדול כמה שיותר של כל אחד מהפרטים, כלומר גידול מהיר כמה שאפשר בכמות הכסף המצוי בידו של אדם בזמן נתון, גידול מהיר יותר מהגידול בכמות הכסף של פרטים אחרים. השאיפה הזו למהירות, לרווח גדול ויחסי, דוחפת את המערכת הכלכלית להאצה בלתי פוסקת, לניצול אנרגיה יותר ויותר מהיר ולכן לגידול מהיר יותר בגירעון האנרגטי של הביוספירה. כדי להקטין את ההאצה הזו בצריכת האנרגיה האנושית דרוש שינוי יסודי של המערכת הכלכלית באמצעות החלטה חברתית המקיפה את כלל האנושות ואשר תביא בחשבון גם את הדורות הבאים. כיצד תתקבל ההחלטה הזו טרם ידוע, אך הנחיצות שבקבלתה ובייחוד של קבלתה בזמן ברורים. אם ההחלטה לא תתקבל בזמן נשמיד את הביוספירה שלנו במצבה הנוכחי, המצב המאפשר לנו לחיות.
==מדוע הטכנולוגיה לא תוכל לפתור את הבעיה? ומדוע מחזור איננו הפתרון==
המין האנושי ידע קפיצת דרך טכנולוגית עצומה במאות האחרונות. זהו המשכה של המגמה של הפריחה הטכנולוגית של המין האנושי המתרחשת בקצב מעריכי. המתבונן בכך יכול להסיק בקלות שכפי שהטכנולוגיה מצאה בעבר את פתרון הבעיות שאיימו על המין האנושי, החל בהתקדמות מדע הרפואה ועד טכנולוגיות המזון, כך תוכל הטכנולוגיה לפתור את בעייותינו בעתיד, צריך רק לתת את הזמן להתפתחות הטכנולוגיה המתאימה. אולם הבעייה הניצבת לפנינו איננה בעייה טכנולוגית אלא בעיית אנרגיה. עצם השימוש בטכנולוגיה דורש אנרגיה כדי לסדר מחדש את החלקים הקטנים של הביוספירה לצורה הרצויה לנו. כפי שהוסבר, החוק השני איננו מאפשר לנו 'להתחמק' מעליית האנתרופיה, הירידה באנתרופיה בחלק הביוספירה המושפע מהטכנולוגיה מחייב עליה באנתרופיה בחלק אחר של המערכת כך שסך העלייה והירידה הינו עלייה בכלל האנתרופיה במערכת.
עם העליה במודעות לבעיות הסביבה עלה רעיון המחזור, לפיו אנו יכולים להקטין את הנזק הנגרם לסביבה על ידי שימוש חוזר בחומרי הגלם ועל ידי שחרורם לסביבה המצב בטוח, במצב הטבעי שלהם. עשייה כזו איננה משנה כלל את זרימת האנרגיה במערכת אלא רק את הקצב. במקום שהאנרגיה הדרושה לפירוק הפסולת האנושית תגיע ישירות מהביוספירה בקצב איטי ולאורך שנים היא תגיע מבני האדם. אולם האנרגיה של בני האדם מקורה בביוספירה. לכן מחזור והשקעה טכנולוגית בפירוק פסולת למעשה רק מגדילים את זרם האנרגיה הנצרך על ידי האנושות ומחמירים את הגירעון האנרגטי של הביוספירה. ניתן להדגים זאת בשרטוט הבא:
[[תמונה:energy3.jpg|center]]
נוסף חץ אנרגיה מהאנושות לתהליך הפירוק אולם כדי לקיים את החץ הזה דרושה זרימה גדולה יותר של אנרגיה מהביוספירה לאנושות, כלומר הגדלה של הגירעון האנרגטי של הביוספירה.
==מקורות אנרגיה חוץ ביוספריים ומקורות אנרגיה מתחדשים==
פתרון נוסף לבעיית הגירעות האנרגטי של הביוספירה מצוי בניצול אנרגיה על ידי האנושות ממקורות שנמצאים מחוץ לביוספירה. מקורות האנרגיה האפשריים הם: אנרגיית שמש שלא מוטמעת בביוספירה, אנרגית היתוך גרעיני וניצול ישיר של אנרגיית השמש. בנוסף קיימת האפשרות לנצל מקורות אנרגיה מתחדשים אשר מגדילים את היכולת של הביוספירה להטמיע אנרגיה.
לא כל אנרגיית השמש מוטמעת על ידי הצמחים, למעשה חלק גדול ממנה פשוט מחמם את כדור הארץ ולאחר מכן נפלט לחלל הקר בהקרנה. ניתן לרתום את האנרגיה הזו לשימוש האדם בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא ניצל ישיר של אנרגיית השמש. זאת על ידי קולטי שמש מסוגים שונים, החל מהסוג הנמצא בבתים ומשמש לחימום מים ועד לתאים פוטו אלקטריים. חשוב לזכור שעצם סידור ההתקנים הללו לקליטת אנרגיה דורשת השקעה של אנרגיה, אולם בטווח הרחוק אנו זוכים לעודף אנרגיה. כיום הטכנולוגיה המאפשר לנו לנצל את אנרגיית השמש סובלת מיעילות נמוכה מאוד. זאת מכיוון ששהשקעה בה לאורך הדורות הייתה אפסית, היה פשוט משתלם יותר כלכלית לשרוף עוד נפט. הדרך השניה כרוכה בשימוש בחלק מהאנרגיה הזורם דרך החלקים הלא ביולוגים של כדור הארץ. זרמי הימים, תנועת הגלים והרוח כולם מחוללים על ידי שטף של אנרגיית שמש. גם כאן הטכנולוגיה המאפשת לנו לנצל אנרגיה זו לטובתנו עדיין בחיתוליה. חשוב לשים להיבט נוסף של שימוש באנרגיה ממקורות לא ביולוגים, המערכות הלא-ביולוגיות והביולוגיות של כדור הארץ קשורות בדרכים שאינן ידועות לנו באופן מלא. לכן ייתכן כי ניצול אנרגיה ממקורות אלו יגרע אנרגיה מהביוספירה מכיוון שתהליכים מקיימים שלה אשר נעשים כיום על ידי הסביבה שלא ביולוגית של כדור הארץ ייחלשו. למשל ניצול זרמי הים עלול לפגוע באיזון של המערכות החיות באוקיינוסים וכך בכל הביוספירה. דרושה לנו הערכה של כמות האנרגיה אשר ניתן לנצל בדרך זו מבלי לפגוע בביוספירה.
מקורות אנרגיה מתחדשים הם למעשה הגדלת יכולת הביוספירה להטמיע את אנרגיית השמש במסלול מהיר, אשר מאפשר לנו לנצל אותה כיום. הדוגמה הבולטת לסוג זה של אנרגיה הוא השימוש בביו-דיזל וביו-אתנול. אלו הם חומרי דלק דומים לנפט המופקים מצמחים. כך אנו מקצרים את משך הזמן הדרוש לנו לניצול אנרגיה מהביוספירה. אולם גם פתרון זה הוא חלקי. אנו מגדילים את יכולת הביוספירה להטמיע אנרגיה על ידי הגדלת כמו הצמחים שבה ומשתמשים בהם מייד לטובתנו, אולם יכול להיות כי הגדלת כמות הצמחים השימושיים לנו תבוא על חשבון מרכיב אחר של הביוספירה ותפגע בתהליך מקיים שלה, כך תידרש לביוספירה אנרגיה נוספת לאזן את עצמה. בנוסף, עלינו לקיים מעל אינסופי של הטמעה מחדש של תוצרי השריפה של אותם דלקים המופקים מצמחים שאנו שתלנו.
==טכנולוגיות אנרגיה פנטסטיות==
ישנה דרך נוספת באמצעותה ניתן להקטין את שאיבת האנרגיה של האנושות מהביוספירה והיא לעשות שימוש במקורות אנרגיה חיצוניים לחלוטין למערכת של כדור הארץ. הדרך הראשונה היא באמצעות היתוך מימן. בתהליך זה שני אטומי מימן יוצרים אטום הליום ומשחררים אנרגיה עצומה, בדומה לתהליך המתרחש בליבת כוכבים. במשך שנים נעשים ניסויים במטרה להביא את הטכנולוגיה של היתוך לרמת ביצוע אך כיום ללא הועיל. האפשרות השניה היא לאסוף את אנרגיית השמש ישירות מהחלל. ניתן לעשות זאת באמצעות מבנים אשר יקיפו את כדור הארץ ויאספו את אנרגיית השמש או באמצעות כדור שיכלא את השמש בתוכו וינצל את כל האנרגיה שלה, כדור תיאורטי כזה מכונה כדור דייסון.
האסטרונום הרוסי קרדשב (Kardashev) פיתח שיטה תיאוריטית לסיווג סוגי תרבויות אפשריות בגלקסיה לפי כמות האנרגיה העומדת לרשותן. הסוג הראשון הוא תרבות אשר יכולה לנצל את האנרגיה הגלומה בפלנטה שלה, הסוג השני הוא תרבות אשר יכולה לרתום את כל האנרגיה של הכוכב הקרוב לשימושה. בתקופת המעבר בין שני הסוגים צפויה להתקיים תקופת לחץ אנרגטי עבור התרבות המתפתחת. גדול האוכלוסיה ורמת צריכת האנרגיה מתקרבים לגבול האנרגיה הזמינה בפלנטה ועקב כך מפעילים לחץ עצום על האקולוגיה של הפלנטה המאוכלסת על ידי התרבות המתפתחת. מצב זה מסתיים כאשר התרבות מצליחה לבצע את קפיצת הדרך הטכנולוגית לעבר השלב הבא. נראה שאנחנו מתקרבים למצב זה, בו המערכת האקולוגית המאכלסת אותנו הולכת ונלחצת על ידינו עוד ועוד. עד שלא נבצע את קפיצת הדרך הפנטסטית הזו אנו תלויים בביוספירה של הכוכב שלנו. חשוב שלא נהרוס אותה, ואותנו יחד איתה, לפני שנגיע לקפיצת הדרך הארנגטית. לשם כך אנו חייבים להתנהל באופן שיאפשר לנו קיום לאורך זמן, זאת על ידי הקטנה משמעותית של הגירעון האנרגטי אליו הכנסנו את הביוספירה. כדי לעשות זאת נראה שנידרש לשינוי יסודי באורך החיים שלנו ובדרך בה הכלכלה שלנו מתנהלת.
[[קטגוריה:אנרגיה]] [[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]] [[קטגוריה:חשבונאות סביבתית]] [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] [[קטגוריה:מערכות]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:קיימות]]