שינויים

ניתן לחלק את הטענות כנגד הסחר ההוגן ל-4 קטגוריות ראשיות.  

ניתן לחלק את הטענות כנגד הסחר ההוגן ל-4 קטגוריות ראשיות.  

* '''טיעון עיוות המחיר''', אותו העלו [[מכון אדם סמית]] ומגזין [[האקונומיסט]] שכינו את הסחר ההוגן "ניסיון מוטעה לתקן כשלי שוק" שמעודד תופעות של [[יעילות פארטו|אי-יעילות]] ושל ייצור-יתר.  

* '''טיעון עיוות המחיר''', אותו העלו [[מכון אדם סמית]] ומגזין [[האקונומיסט]] שכינו את הסחר ההוגן "ניסיון מוטעה לתקן כשלי שוק" שמעודד תופעות של [[יעילות פארטו|אי-יעילות]] ושל ייצור-יתר.  

* '''טיעון יצירת שוק פנימי וחיצוני''', שנישא על ידי המכון לעניניים כלכליים. טיעון זה לא תוקף באופן ישיר את האידאלים מאחורי הסחר ההוגן, אלא את המערכות הקיימות של מתן היתרים, של ייצור ושל תמחור.  

* '''טיעון יצירת שוק פנימי וחיצוני''', שנישא על ידי המכון לענייניים כלכליים. טיעון זה לא תוקף באופן ישיר את האידאלים מאחורי הסחר ההוגן, אלא את המערכות הקיימות של מתן היתרים, של ייצור ושל תמחור.  

* '''טיעון הצדק בסחר''', שהוצג על ידי הסופר והשדר הצרפתי Jean-Pierre Boris שתוקף את הסחר ההוגן על שהוא עוצר פעילות שנועדה להביא לשינויים במדיניות הסחר שהיו להם, לטענתו, השפעות גדולות יותר על היצרנים העניים.  

* '''טיעון הצדק בסחר''', שהוצג על ידי הסופר והשדר הצרפתי Jean-Pierre Boris שתוקף את הסחר ההוגן על שהוא עוצר פעילות שנועדה להביא לשינויים במדיניות הסחר שהיו להם, לטענתו, השפעות גדולות יותר על היצרנים העניים.  

* '''טיעון הזרם המרכזי''', שהוצג על ידי הסופר הצרפתי Christian Jacquiau שהאשים את רוב התנועה של הסחר ההוגן על שהיא עובדת בתוך המערכת הקיימת (כלומר תוך יצירת שותפויות עם רשתות שיווק המוניות, [[תאגידים רב לאומיים]] וכו') במקום להקים מערכת סחר הוגנת יותר ועצמאית לחלוטין.

* '''טיעון הזרם המרכזי''', שהוצג על ידי הסופר הצרפתי Christian Jacquiau שהאשים את רוב התנועה של הסחר ההוגן על שהיא עובדת בתוך המערכת הקיימת (כלומר תוך יצירת שותפויות עם רשתות שיווק המוניות, [[תאגידים רב לאומיים]] וכו') במקום להקים מערכת סחר הוגנת יותר ועצמאית לחלוטין.