שינויים

מ
החלפת טקסט – "ענין" ב־"עניין"
שורה 3: שורה 3:  
==פוליטיקה (ומזון)==
 
==פוליטיקה (ומזון)==
   −
מרבית הציבור תופש מזון כצורך ביולוגי בסיסי, כמציין תרבותי, כמקור להנאה, ולעתים כמוצר מסחר או מייצר תעסוקה, אך לעתים רחוקות הנושא נתפש כ[[פוליטיקה|פוליטי]] – מרכיב במרחב הרגיל של כח ומניפולציות בשרות המסחר. אלא שמזון ופוליטיקה שזורים האחד בשני. הפוליטיקה משפיעה על כל מרכיב של מערכת המזון מייצור ועד צריכה. כסף רב נמצא על הפרק, ובעלי הענין המרכזיים: [[תעשיית המזון]], התחיקה הממשלתית, הפקידות הממונה על בריאות הציבור, תזונאים והציבור הרחב – הנם בעלי אינטרסים שונים בנושא. למרות שכולם רוצים מזון שיהיה בשפע, בטוח, [[השפעה סביבתית|בהשפעה סביבתית סבירה]], זמין כלכלית, [[מזון בריא|בריא]] וטעים, לתעשיית המזון יש אינטרס נוסף: למכור מוצרים. ניגוד האינטרסים של תעשית המזון ובעלי הענין האחרים מניעה את הפוליטיקה של שוק המזון.
+
מרבית הציבור תופש מזון כצורך ביולוגי בסיסי, כמציין תרבותי, כמקור להנאה, ולעתים כמוצר מסחר או מייצר תעסוקה, אך לעתים רחוקות הנושא נתפש כ[[פוליטיקה|פוליטי]] – מרכיב במרחב הרגיל של כח ומניפולציות בשרות המסחר. אלא שמזון ופוליטיקה שזורים האחד בשני. הפוליטיקה משפיעה על כל מרכיב של מערכת המזון מייצור ועד צריכה. כסף רב נמצא על הפרק, ובעלי העניין המרכזיים: [[תעשיית המזון]], התחיקה הממשלתית, הפקידות הממונה על בריאות הציבור, תזונאים והציבור הרחב – הנם בעלי אינטרסים שונים בנושא. למרות שכולם רוצים מזון שיהיה בשפע, בטוח, [[השפעה סביבתית|בהשפעה סביבתית סבירה]], זמין כלכלית, [[מזון בריא|בריא]] וטעים, לתעשיית המזון יש אינטרס נוסף: למכור מוצרים. ניגוד האינטרסים של תעשית המזון ובעלי העניין האחרים מניעה את הפוליטיקה של שוק המזון.
    
המונח '''[[תעשיית המזון]]''' מתיחס לכל העסקים והמוצרים, תהליכי הייצור, מכירה או שירותי האכלה של מזון,  משקאות, או תוספי דיאטה. בדרך כל הדבר מתואר לפי סקטורים.  
 
המונח '''[[תעשיית המזון]]''' מתיחס לכל העסקים והמוצרים, תהליכי הייצור, מכירה או שירותי האכלה של מזון,  משקאות, או תוספי דיאטה. בדרך כל הדבר מתואר לפי סקטורים.  
שורה 51: שורה 51:  
הציבור האמריקאי מוציא חלק קטן מההכנסה על מזון – כ 10% - פחות מאוכלוסיות אחרות בעולם, רק בחלקו בגלל שהכנסתם גבוהה יותר. הממשלה מסבסדת את הייצור של יבולים מסויימים דרך תמיכה במחיר, אך גם תומכת בדרך של מכסות ייצור, הגבלות יבוא, מיסוי נמוך יותר, שכירות קרקע נמוכה, ניהול קרקעות, זכויות מים, ותכניות עידוד ושיווק. המחיר המסובסד של ה[[תירס]], ה[[חיטה]], ו[[סויה|פולי הסויה]] מוזיל את מוצרי המזון המעובד ולכן מגביר את המכירות והרווחיות לתוספי ערך הנמצאים בחלק העליון של פירמידת המזון.
 
הציבור האמריקאי מוציא חלק קטן מההכנסה על מזון – כ 10% - פחות מאוכלוסיות אחרות בעולם, רק בחלקו בגלל שהכנסתם גבוהה יותר. הממשלה מסבסדת את הייצור של יבולים מסויימים דרך תמיכה במחיר, אך גם תומכת בדרך של מכסות ייצור, הגבלות יבוא, מיסוי נמוך יותר, שכירות קרקע נמוכה, ניהול קרקעות, זכויות מים, ותכניות עידוד ושיווק. המחיר המסובסד של ה[[תירס]], ה[[חיטה]], ו[[סויה|פולי הסויה]] מוזיל את מוצרי המזון המעובד ולכן מגביר את המכירות והרווחיות לתוספי ערך הנמצאים בחלק העליון של פירמידת המזון.
   −
נוחיות גם כן גוזרת את הפיתוח של מוצרי ערך מוסף. ככל שנשים השתלבו בכח העבודה ואנשים החלו לעבוד שעות יותר ארוכות, הביקוש למוצרים נוחים גדל. שינויי הרגלים אלו מסבירים מדוע כמחצית מהמזון מוכן ונאכל מחוץ לבית ומדוע דוכני המזון המהיר הם התעשיה הצומחת המובילה בתחום שרותי המזון, ומדוע ה"סנאקס" כמעט הוכפלו מאז אמצע שנות ה 80 לאמצע שנות ה 90. הדבר מסביר גם את תופעות הסנדוויצ'ים הארוזים מראש, הסלטים, הארוחות, והקינוחים כמו ה"פאוור בארס" יוגורט ופסטה במיכלים לאכילה, דגנים בקערה ארוזים מראש, ארוחות עוף מוכנות לקחת, ארוחות מוכנות בסופרמרקט לקחת הביתה וכהנה וכהנה. אם מוצרי ה"סופר-נוחיות" ישרדו את התחרות עוד ימים יגידו, אך הצלחתם היא כנראה יותר ענין של טעמים ומחירים מאשר ערכם התזונתי. רבים ממוצרים אלו מככבים בראש הפירמידה עם ערך קלורי רב, שומן, סוכר, או מלח אך משווקים כמוצרים מזינים כיון שהם מכילים תוספי ויטמינים ומינרלים, או שדלי שומן ופחמימות.
+
נוחיות גם כן גוזרת את הפיתוח של מוצרי ערך מוסף. ככל שנשים השתלבו בכח העבודה ואנשים החלו לעבוד שעות יותר ארוכות, הביקוש למוצרים נוחים גדל. שינויי הרגלים אלו מסבירים מדוע כמחצית מהמזון מוכן ונאכל מחוץ לבית ומדוע דוכני המזון המהיר הם התעשיה הצומחת המובילה בתחום שרותי המזון, ומדוע ה"סנאקס" כמעט הוכפלו מאז אמצע שנות ה 80 לאמצע שנות ה 90. הדבר מסביר גם את תופעות הסנדוויצ'ים הארוזים מראש, הסלטים, הארוחות, והקינוחים כמו ה"פאוור בארס" יוגורט ופסטה במיכלים לאכילה, דגנים בקערה ארוזים מראש, ארוחות עוף מוכנות לקחת, ארוחות מוכנות בסופרמרקט לקחת הביתה וכהנה וכהנה. אם מוצרי ה"סופר-נוחיות" ישרדו את התחרות עוד ימים יגידו, אך הצלחתם היא כנראה יותר עניין של טעמים ומחירים מאשר ערכם התזונתי. רבים ממוצרים אלו מככבים בראש הפירמידה עם ערך קלורי רב, שומן, סוכר, או מלח אך משווקים כמוצרים מזינים כיון שהם מכילים תוספי ויטמינים ומינרלים, או שדלי שומן ופחמימות.
    
ייתכן ותזונאים ושומרי מסורת יתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם ממשמעות האוכל וממועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשיית המזון לייצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.
 
ייתכן ותזונאים ושומרי מסורת יתלוננו על התפתחות זו, בה נוחיות לא רק שמתעלמת משיקולי בריאות, אלא גם ממשמעות האוכל וממועדי האכילה מקבלים תפנית תרבותית. מוצרי מזון רבים מורידים את הבישול לעדיפות נמוכה ומעודדים נטיה לארוחות ללא גיוון, פחות תוספים עם המנה העיקרית, ויותר שאריות מזון. כמעט כלום לא מבושל מתחילתו, ואוכל מוזמן לבית בטלפון, פקס או האינטרנט. לפרש כוונים אלו בוודאי יצרוך סוציולוגים ואנטרופולוגים במשך עשורים. בינתיים, נוחיות מוסיפה ערך לאוכל ומעודדת את תעשיית המזון לייצר מזון שנצרך אפילו עוד יותר מהר ועם מינימום של הכנה.
שורה 67: שורה 67:  
פרסום, נוחיות, כמויות גדולות ותוספי תזונה למזון שאחרת הוא רב שומן, סוכר ומלח, כולם תורמים לסביבה שמעודדת אכילת יותר מזון, בתדירות גבוהה יותר, ובכמויות גדולות יותר. כיון שהמלצות דיאטה משפיעות על מכירות, חברות המזון גם מפעילות קמפיינים שיטתיים, חודרנים ובלתי מתפשרים (אך די סמויים)  לשכנע פקידי ממשל, ארגוני בריאות, ותזונאים שהמוצרים שלהם בריאים, או לפחות בלתי מזיקים, למנוע כל הצעה שהיא הפוכה, ולהבטיח שהנחיות פדרליות והכוונה של צריכת המזון יסייעו לקדם מכירות מזון.
 
פרסום, נוחיות, כמויות גדולות ותוספי תזונה למזון שאחרת הוא רב שומן, סוכר ומלח, כולם תורמים לסביבה שמעודדת אכילת יותר מזון, בתדירות גבוהה יותר, ובכמויות גדולות יותר. כיון שהמלצות דיאטה משפיעות על מכירות, חברות המזון גם מפעילות קמפיינים שיטתיים, חודרנים ובלתי מתפשרים (אך די סמויים)  לשכנע פקידי ממשל, ארגוני בריאות, ותזונאים שהמוצרים שלהם בריאים, או לפחות בלתי מזיקים, למנוע כל הצעה שהיא הפוכה, ולהבטיח שהנחיות פדרליות והכוונה של צריכת המזון יסייעו לקדם מכירות מזון.
   −
==פוליטיקת מזון: ענין של דמוקרטיה==
+
==פוליטיקת מזון: עניין של דמוקרטיה==
    
עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת ו[[גלובליזציה]] של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשייה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.
 
עודף השפע במזון בארה"ב ותוצאות פרקטיקות שיווק המזון מתרחשים במרחב של ריכוזיות גדלה והולכת ו[[גלובליזציה]] של שוק המזון, של תהליכי שינוי בהרגלי עבודה, רווחה, וממשל. מערכת המזון היא רק אחת מהבטי החברה אך היא בולטת באוניבסליות שלה. כל אחד אוכל. כיון שמזון משפיע על החיים ועל המחיה, הפוליטיקה של המזון מביאה לתשומת לב משמעותית מצד התעשייה והממשל, כמו מתומכים, תזונאים ומומחי בריאות, המדיה, והציבור בכללותו. אין זה משנה מהו התחום הספציפי של המחלוקת,לגבי נושאי מזון, תמיד מוצאים טיעונים חוזרים המרכזיים לתפקוד של מוסדות דמוקרטיים.
שורה 79: שורה 79:  
==הפוליטיקה של העדפות מזון==
 
==הפוליטיקה של העדפות מזון==
   −
כמו עסקים אחרים, חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, פילנטרופיה, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה: (א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות. (ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה. (ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע. (ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות אקטיבית, לא של אכילת יתר. (ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה. (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסיה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור. (ז) דיאטה היא ענין של אחריות אישית וחופש הבחירה. (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי, ו (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.
+
כמו עסקים אחרים, חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, פילנטרופיה, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה: (א) המפתח לתזונה בריאותית הוא האיזון, השונות, והמתינות. (ב) כל מזון יכול להיות חלק מדיאטה בריאה. (ג) אין כזה דבר כמו אוכל טוב או רע. (ד) עודף משקל הנו תוצאה של אי פעילות אקטיבית, לא של אכילת יתר. (ה) המחקר בנושאי בריאות ודיאטה הוא כה לא מבוסס עד שאין טעם לנסות ולאכול בצורה בריאה. (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסיה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור. (ז) דיאטה היא עניין של אחריות אישית וחופש הבחירה. (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי, ו (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.
    
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון נגד משהו ששום תזונאי, בין אם ממשלתי או פרטי, יעודד. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה. טקטיקות אלו הנן הדרך המקובלת לעשיית עסקים. הן אינן שונות מאלו של חברות מסחריות גדולות אחרות כגון תעשית התרופות ותעשית הסיגריות. אלא שהמוכרים של מוצרי מזון בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב כה רבה. אבל הן כן צריכות.  
 
עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון נגד משהו ששום תזונאי, בין אם ממשלתי או פרטי, יעודד. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה. טקטיקות אלו הנן הדרך המקובלת לעשיית עסקים. הן אינן שונות מאלו של חברות מסחריות גדולות אחרות כגון תעשית התרופות ותעשית הסיגריות. אלא שהמוכרים של מוצרי מזון בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב כה רבה. אבל הן כן צריכות.  
שורה 85: שורה 85:  
הציבור האמריקאי אינו יכול לבצע החלטות מושכלות לגבי בחירת התזונה שלהם ללא הבנה כיצד חברות המזון משפיעות על החלטותיהם. הדגש על הבחירה האישית משרת את האינטרסים של תעשית המזון מהסיבה הבאה: אם הדיאטה הנה תוצאה של רצונו החופשי של הפרט, אז הדרך היחידה לפתור את הבעיה של דיאטה גרועה הנה חינוך – ולא עידוד של שינויים סוציולוגיים אשר יעודדו נטיות אכילה יותר בריאות.
 
הציבור האמריקאי אינו יכול לבצע החלטות מושכלות לגבי בחירת התזונה שלהם ללא הבנה כיצד חברות המזון משפיעות על החלטותיהם. הדגש על הבחירה האישית משרת את האינטרסים של תעשית המזון מהסיבה הבאה: אם הדיאטה הנה תוצאה של רצונו החופשי של הפרט, אז הדרך היחידה לפתור את הבעיה של דיאטה גרועה הנה חינוך – ולא עידוד של שינויים סוציולוגיים אשר יעודדו נטיות אכילה יותר בריאות.
   −
התקשורת העסקית מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה ל[[חברות הסיגריות]] – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להמנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב שעישון הנו ענין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. הן משתמשות במדע כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארה"ב. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל רגולציות על סיגריות בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.
+
התקשורת העסקית מתלוננת שפעילים מנסים לעשות לתעשית המזון כמו מה שנעשה ל[[חברות הסיגריות]] – נושא למיסוי ותביעות בשם הבריאות. קשה להמנע מהקבלה כזו. חברות הסיגריות טענו לאורך זמן רב שעישון הנו עניין של בחירה אישית ולממשלה אין זכות להתערב בחיים הפרטיים של תושביה. הן משתמשות במדע כדי ליצור אי בהירות לגבי הנזק שבסיגריות. הן משתמשות ביחסי ציבור, פירסום, פילנטרופיה, מומחים, ממצאים פוליטיים, התאגדויות, לוביסטים, הטרדות ותביעות כדי להגן על מכירת סיגריות, והן מעודדות עישון סיגריות בקרב ילדים, מתבגרים, מיעוטים, וגם מחוץ לארה"ב. למרות משפטים ופסקי דין נגדן, חברות הסיגריות ממשיכות להפעיל לוביסטים בממשל ובסוכנויות הפדרליות ולוכדים כלכלית מומחי תזונה ובריאות. פעולות כאלו גרמו למחאות שהצליחו בסופו של דבר לסמן בתויות אזהרה על קופסאות הסיגריות, איזורי איסור עישון בעסקים ומטוסים, ונסיונות להטיל רגולציות על סיגריות בדומה לסמים. הפעולות הדומות של חברות המזון לעומת זאת לא זכו לשום תשומת לב ומחאה המתקרבת לזו של נושא הסיגריות.
 
    
 
    
 
אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר [[מערכות מורכבות|מורכבת]]. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר [[עישון סיגריות|סיגריות]], כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: אל תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. [[מניעת עישון|הקמפיין נגד עישון]] התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות, ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום [[שינויי הרגלי תזונה]]. הוכחת ה[[תזונה בריאה|תועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים]] הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, לכן [[קידום תזונה בריאה|קידום תזונה יותר בריאה]] פרושו שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשיית המזון ותרגילי השיווק שלהם.
 
אחת הסיבות להבדל הזה הנה היא שתעשית המזון הרבה יותר [[מערכות מורכבות|מורכבת]]. למרות שדיאטות גרועות אחראיות ככל הנראה ליותר מחלות ותמותה מאשר [[עישון סיגריות|סיגריות]], כפי שצויין כבר, הטבק הנו מוצר יחיד המחייב מסר יחיד: אל תעשן. מזון לעומת זאת מורכב ממאות אלפי פריטים המחייבים מסרים מורכבים: בחר מוצר זה במקום זה או אכול פחות באופן כללי. אף על פי כן, מקדמי התזונה צריכים ללמוד רבות ממלחמות הטבק. [[מניעת עישון|הקמפיין נגד עישון]] התבסס על ארבעה מרכיבים: מחקר מבוסס היטב, מסר ברור, הגדרה מטרות ברורה להתערבות, ואסטרטגיות אשר מתיחסות לסביבה החברתית כמו לחינוך של המעשנים – חסם גיל, לרכישת סיגריות, מיסוי, ואיסור עישון במטוסים, מסעדות ומקומות עבודה למשל. אמצעים כאלו ניתן לישם גם בתחום [[שינויי הרגלי תזונה]]. הוכחת ה[[תזונה בריאה|תועלת במזון מרובה פירות ירקות וגרעינים]] הנה מבוססת דיה. אמנם המסר אינו כה חזק כמו "אל תעשן" אבל זה לא בלתי אפשרי להבנה. אם קמפיינים נגד עישון הצליחו כאשר החלו להתמקד בנושאי סביבה במקום חינוך הפרט, לכן [[קידום תזונה בריאה|קידום תזונה יותר בריאה]] פרושו שימוש באמצעים דומים כדי לסתור את הלוביסטים של תעשיית המזון ותרגילי השיווק שלהם.